30 אפריל 2016

לפני:

כב' הרשמת תמר עציון פלץ

החלטה

1. לפניי בקשה לפטור את המבקשת (התובעת) מתשלום אגרה במסגרת תביעה שהגישה כנגד המשיבה 1 (הנתבעת) על סך 80,264 ₪, בגין עילות מכוח חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988 וחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן: הבקשה). המבקשת טוענת בתביעתה כי פוטרה מעבודתה שלא כדין, לאחר שבועות עבודה ספורים בלבד, ואך מחמת הריונה (להלן: התביעה).
2. במסגרת הבקשה נטען כי למבקשת קושי אמיתי וממשי לשאת בתשלום האגרה הואיל ואינה עובדת, והיא אם חד הורית לתינוקת שנולדה ביום 29.1.2016, לאחר ש"נכנסה להריון מבן זוגה לשעבר אשר לו היתה מאורסת ואשר נפרד ממנה והותיר אותה בגפּה בהיותה בהריון ואף מכחיש את אבהותו" (סעיף 3 לבקשה).
3. כמו כן נטען, כי עד לחודש 2/2016 היתה המבקשת זכאית לקצבת הבטחת הכנסה אך כיום אינה זכאית עוד, והיא סמוכה לשולחן הוריה הנאלצים לתמוך בה ובבתה התינוקת מאחר שאבי התינוקת אינו משתתף כלל בהוצאותיה. ב"כ המבקשת הבהירה כי ייצוגה את המבקשת נעשה ללא עלות וכשכר מצווה, בשל קרבה משפחתית וחברות רבת שנים.
4. הבקשה נתמכה בתצהיר המבקשת המפנה לסעיפי הבקשה בלבד, וצורפו לה "אישור מעמד לא עובד" מטעם המוסד לביטוח לאומי החל מיום 1.10.2015; אישור על זכאות לקצבת הבטחת הכנסה מטעם המוסד לביטוח לאומי החל מחודש 10/2015 עד (וכולל) חודש 2/2016; תדפיס פעולות בחשבון העו"ש של התובעת עבור שלושה חודשים אחרונים (נכון למועד הגשת הבקשה – 12/2015 עד 3/2016); ומכתב הדחיה של תביעת המבקשת לתשלום דמי לידה מן המוסד לביטוח לאומי מיום 3.3.2016).
5. בהתאם להחלטה מיום 28.3.2016 הגישו המשיבות את תגובותיהן לבקשה (תגובת המשיב 2 מיום 13.4.2016 ותגובת המשיבה 1 מיום 21.4.2016).
6. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה מאחר שלטענתה היא אינה עומדת בתנאים הקבועים בדין למתן פטור מאגרה, ובכלל זה –אינה נתמכת במסמכים הנדרשים בתקנות ואינה מציגה תמונה עובדתית מינימלית להוכחת היעדר יכולת כלכלית של המבקשת ואף נהפוך הוא, וכן אינה נתמכת בתצהיר מפורט כדין אלא בתצהיר על דרך ההפנייה בלבד. כמו כן טוענת המשיבה 1 כי התובעת מעולם לא פוטרה על ידה, אלא חדלה מיוזמתה ובאופן חד צדדי להתייצב לעבודתה.
7. המשיב 2 הודיע כי הוא משאיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית הדין מאחר שהמדינה אינה צד להליך העיקרי ואין לה כל מידע בנוגע אליו. יחד עם זאת, ביקש המשיב 2 להפנות את תשומת הלב לכך שמן המסמכים שצורפו לבקשה עולה כי "לא הוכחה העדר יכולת כלכלית, ואף ייאמר בזהירות המתבקשת כי לכאורה קיימת יכולת כלכלית לעמוד בתשלומי האגרה כפי שיפורט להלן– האגרה הנדרשת בשלב זה היא על סך כ- 802 ₪, המבקשת צירפה אישור מבנק הפועלים שמראה כי נכון ליום 17.3.2016 קיים בחשבון יתרות עו"ש על סך של 11,134.11 ₪, נוסף לכך שמקבלת הבטחת הכנסה בסך 1,386 ₪" (סעיף 4 לתגובה).

כמו כן נטען, כי המבקשת לא צירפה נתונים מפורטים אודות מקום מגורים נוכחי, תדפיסי הוצאות החזקת הבית בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה ותדפיסי כרטיסי חיוב שברשותה.

1. ביום 25.4.2016 הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה בבקשה לפטור מאגרה במסגרתה הוסיפה, בין היתר, כי היא אישה בשנות העשרים לחייה ומכרה לא מכבר את רכבה בסכום הנמוך משוויו האמיתי על מנת לממן את הוצאותיה ואת הוצאות בתה התינוקת, וכי יתרת הזכות בחשבונה נכון למועד הגשת הבקשה נבעה מקבלת כספי קצבה אותם חסכה על מנת להשיב הלוואות שלוותה מהוריה ואחיה עד אשר תתאקלם ותשוב לשגרה לאחר הלידה. בקשה זו לא נתמכה בתצהיר כלשהו, וצורף לה תדפיס עו"ש מעודכן של התובעת לפיו עומדת היתרה בחשבונה נכון ליום 20.4.2016 על 9,558.3 ₪.

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח- 2008 (להלן: התקנות), קובעת כך:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;

(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב).

..."

1. עולה מן האמור, כי על בית הדין לבחון הן את יכולתו הכלכלית של המבקש לשלם את האגרה, והן האם התביעה שהגיש המבקש מגלה, על פניה, עילת תביעה. מדובר בשני תנאים מצטברים שנטל הוכחתם מוטל על המבקש (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נ' נשיץ ברנדס, ניתנה ביום 14.2.2010; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4), 721 (2005)).
2. על פי הפסיקה, פטור מתשלום אגרה, שמשמעותו הישענות על הקופה הציבורית, צריך להינתן במקרים חריגים וכמוצא אחרון בלבד, וככל שיש בידו של אדם לשאת בעלות האגרה, אל לא להיות לטורח על הציבור. בין היתר נפסק, כי תנאי למתן פטור מאגרה הוא שהמבקש יפרוש בפני בית המשפט את התמונה המלאה בנוגע למצבו הכלכלי הנטען (רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, ניתנה ביום 8.11.2007), ובקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים כאמור דינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 128/89 (ע"א 229/89) מצא נגד מצא ואח', ניתנה ביום 29.5.1989).

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה מצאתי, כי דין הבקשה להידחות משלא הוכח כי המבקשת חסרת יכולת כלכלית באופן המונע ממנה לשאת בתשלום האגרה בהליך זה.
2. המבקשת לא פירטה בבקשה את מלוא הנתונים המעידים על מצבה הכלכלי והבקשה אף לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין בהתאם לתקנות. בכלל זה, המבקשת צירפה לבקשה תדפיס חשבון בנק המתייחס לשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה (ולא לשישה חודשים כנדרש בתקנה 12 לתקנות); המבקשת לא פירטה דבר בנוגע למצבם הכלכלי של הוריה חרף הטענה כי היא סמוכה על שולחנם; ולא התייחסה לשאלת קיומם של חסכונות או פיקדונות כלשהם בבעלותה.
3. לכך יש להוסיף, כי המבקשת צירפה תדפיס חשבון בנק מעודכן לבקשתה למתן החלטה מיום 25.4.2016, אך גם בתדפיס זה אין פירוט בדבר מצבה הכלכלי של המבקשת מעבר לשלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, ואף כל יתר העובדות המפורטות בבקשה זו לא נתמכו בתצהיר כלשהו, לרבות הטענה כי יתרת הזכות העומדת לרשות התובעת בחשבונה מיועדת להשבת הלוואות שלוותה מהוריה ואחיה – טענה שאף לא נתמכה בראיות אחרות כלשהן, והועלתה לראשונה בבקשה למתן החלטה.
4. כמו כן, לא נעלם מעיני כי בחודשים 10/2015- 2/2016 קיבלה התובעת גמלת הבטחת הכנסה מן המוסד לביטוח לאומי, המהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתה לשלם את האגרה (בהתאם לתקנה 12(ד) לתקנות), אלא שבמועד הגשת הבקשה לא היתה עוד המבקשת זכאית לקצבת הבטחת הכנסה כנדרש בתקנה 12(ד).
5. מכל מקום, יתרות העו"ש של התובעת בשני התדפיסים שצורפו עומדות על כ- 10,000 ₪, ואין די בכך שהמבקשת אינה עובדת בימים אלה מאחר שעודנה בחופשת לידה, ובכך שתביעתה לקבלת דמי לידה נדחתה (כפי הנראה בהעדר תקופת אכשרה), על מנת להצדיק פטור מתשלום אגרה בסך כ- 800 ₪.
6. כאמור, פטור מאגרה מהווה חריג לכלל ויש לתתו כמוצא אחרון בלבד, עד אשר נקבע בפסיקה כי על המבקש פטור מאגרה להתייחס בבקשתו גם לניסיון "ליטול  הלוואה מאיזה מהבנקים או מכל מקור אחר ואם אכן כך- מה היו תוצאותיו" (רע"א 4014/40 דיאנה מונגז נ' שבתאי בירן, ניתנה ביום 21.9.2010, סעיף 10 להחלטה, וראו גם בסעיף 9 להחלטה באשר לטעמים המונחים ביסוד חיובו של הבא בשערי בית המשפט בתשלום אגרה).

סוף דבר

1. הבקשה נדחית.
2. יחד עם זאת, בהתחשב בנסיבותיה האישיות של המבקשת ועל מנת להקל על גישתה לבית הדין, אני מתירה למבקשת, מכוח תקנה 12(ו) לתקנות, לשלם את האגרה לשיעורין, בשלושה תשלומים שווים ורצופים, הראשון ישולם בתוך שלושים ימים מהיום שתומצא החלטה זו לידי המבקשת, והתשלומים הבאים בתוך 60 ו- 90 ימים בהתאמה.
3. המזכירות תשלח למבקשת שלושה שוברי תשלום (בסכומים שווים).
4. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ו, (30 אפריל 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה