לפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב שבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 26.09.2011 בה מעורב רכב הנתבעים.

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב. המחלוקת נוגעת לנסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה, כשלכל צד גרסה משלו. לגרסת נהג רכב התובעת בעת שרכב התובעת עצר לפני הכיכר, רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור ואילו לגרסת נהג רכב הנתבעים, רכב התובעת הוסע לאחור ופגע ברכב הנתבעים.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר שבחנתי את עדויות הנהגים המעורבים ואת הראיות, הגעתי לכלל דעה להעדיף את גרסת נהג התובעת על גרסת נהג רכב הנתבעים ולהטיל את מלוא האחריות לתאונה על נהג רכב הנתבעים.

עדותו של נהג רכב התובעת כי הייתה רהוטה ועקבית. גרסתו של נהג רכב התובעת, לפיה רכב התובעת היה בעצירה לפני הכיכר עת שרכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור הייתה אחידה לגרסה שנמסרה על ידו בטופס ההודעה והיא נתמכת במוקדי הנזק בכלי הרכב . מנגד, לא השתכנעתי מגרסת נהג רכב הנתבעות בעדותו לכך שרכב התובעת הוסע לאחור ופגע ברכב הנתבעים. גרסת נהג הנתבעים אף אינה מתיישבת עם אישורו בעדותו כי הוא התנצל לאחר התאונה ולא הגיש תביעה בגין נזקיו. בנוסף, בעוד שבגרסה שמסר נהג הנתבעים בטופס ההודעה נמסר כי רכב התובעת נסע לאחור לצורך כניסה לחנייה מימין לפני הכיכר, לדברי נהג הנתבעים בעדותו רכב התובעת נסע לאחור לצורך פנייה ימינה אותה החמיץ. מדובר בנקודה מהותית לאופן התרחשות התאונה וחוסר אחידות זו תומך, אף הוא בהעדפת גרסת נהג התובעת. בהקשר זה ייאמר כי נהג רכב הנתבעים טען כי רכב נוסף, שהוסע לפני רכב התובעת בו נהג חברו של נהג רכב התובעת, אף הוא, כמו רכב התובעת החמיץ את הפנייה ימינה בכיכר. אלא שגרסה זו הועלתה לראשונה על ידי נהג הנתבעים בעדותו, למעלה מחמש שנים לאחר התאונה ואינה מוצאת ביטוי בגרסה שמסר בטופס ההודעה או בכתב ההגנה. כך שלא ראיתי לזקוף לכף חובה את אי העדת אותו נהג נוסף על ידי התובעת או להידרש לגרסה מאוחרת זו של נהג רכב הנתבעים.

נהג התובעת העיד כי כדי להגיע לחניית בית הכנסת, לשם מועדות היו פניו, יש לפנות ימינה (עמ' 2 שו' 12-13). אולם, לאור הכחשתו שרצה לפנות ימינה וההסבר שניתן על ידו לפיו בהיותו לפני כיכר היה מבצע פניית פרסה בכיכר, בתשתית הראייתית שלפניי לא ניתן לקבוע כי כך עשה.

אשר על כן, ומשהנזק הנתבע לא נסתר, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלם לתובעת סך של 4,480 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ג' אדר תשע"ז, 01 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.