לפני תביעה בגין נזקי רכוש.

1. התובעת טוענת כי הנהג מטעמה נסע ביום 18/12/15 ברח' חטיבת גולני בעיר מגדל העמק. בעת הגיע הנהג למפגש עם רחוב קרן היסוד, יצא רכב הנתבעים, נהוג בידי מי מהם, מצד ימין של הדרך מבלי לציית לתמרור "עצור" אשר הוצב בכיוון נסיעתו, חסם את דרכו של נהג התובעת וגרם לתאונה. התובעת טוענת כי לאחר התאונה חתם הנתבע 2 על מכתב עבור התובעת ובו הוא מודה באחריותו לקרות התאונה ומתחייב לשאת בנזק אשר נגרם. עוד טוענת התובעת כי במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות, תבע אותה הנתבע 2 ותביעתו נדחתה במלואה תוך שבית המשפט קובע כי הנתבע 2 אחראי לקרות התאונה. התובעת טענה לקיומם של השתק עילה השתק פלוגתא ומעשה בי – דין.

2. התובעת העריכה את הנזק אשר נגרם לרכבה באמצעות שמאי מטעמה בסך של 23,659 ₪ וכן נשאה בירידת ערך בסך 3103 ₪, ושכ"ט שמאי בסך 2300 ₪.

3. התובעת טוענת כי הנתבע 1 אשר נהג ברכב הנתבעים והנתבע 2 – בעלי הרכב, אחראיים לקרות התאונה ומשכך עליהם לפצות את התובעת בגין הנזק אשר נגרם בתאונה. מכאן תביעת התובעת אשר לפני.

4. הנתבעים טוענים כי הנהג מטעמם, לאחר שנכנס לצומת, הבחין כי הרכבים חוסמים את המעבר וביקש לעבור לנתיב הנגדי, עצר בנתיב השמאלי ואז פגע בו רכב התובעת מאחור. לטענת הנתבעים נהג התובעת נסע בנתיב השמאלי במקום בימני אשר היה בכיוון נסיעתו ואח"כ הסיט את ההגה לנתיבו. לטענתם, אחראי דווקא נהג התובעת לקרות התאונה , אך למרות האמור, אילצה אמו של נהג התובעת, את הנתבע 2 לחתום על מסמך ולפיו הוא האחראי לקרות התאונה. לטענת הנתבעים, חתימת הנתבע 2 בוצעה אך ורק על מנת להרגיע את אם נהג התובעת המוכרת לנתבע 2, מצעקותיה.

5. לטענת הנתבעים, אין בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות על מנת להוות השתק עילה או פלוגתא ובוודאי לא מעשה בי –דין שכן בית המשפט לתביעות קטנות, פסק כי הוא אינו קובע דבר באשר לרשלנות התורמת, אם קיימת כזו לנהג התובעת.

6. בהעדר אחריות לקרות התאונה, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה כנגדם.

7. הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

8. לאחר ששמעתי את עדי הצדדים, עיינתי בחומר הראיות אשר הוצג ושקלתי טענותיהם של הצדדים, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 29,000 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (14/5/18) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן, יישאו הנתבעים 1-2 ביחד ולחוד בהוצאות התובעת בסך 650 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 1800 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

9. נוכח אופן סיום ההליך, ניתן בזאת פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

10. פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.