בעניין: מדינת ישראל – שלוחת תביעות כפר-סבא המאשימה

ע"י ב"כ עו"ד אורית קליינפלד

נ ג ד

ואדים קורנאה (עציר) הנאשם

ע"י ב"כ עו"ד קטי צווטקוב

גזר דין

כתב האישום המתוקן והודאת הנאשם

1. הנאשם, יליד 1986, אזרח מולדובה אשר שהה בארץ בהתאם לאשרת תייר, הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר דיוני, בכתב אישום מתוקן האוחז 28 אישומים, לפיו פעל הנאשם כחלק מרשת של תיירים אשר העתיקו פרטי כרטיסי חיוב של מתלוננים שונים, זייפו באמצעות הפרטים כרטיסי חיוב ומשכו באמצעות כרטיסי החיוב המזוייפים כספים רבים בכספומטים שונים בערים שונות, ובכך קיבלו דבר במרמה בנסיבות מחמירות נוכח התחכום בביצוע העבירות תוך שימוש בציוד ייעודי לזיוף כרטיסי חיוב, היקף המרמה והנפגעים הרבים (ראה החלק הכללי לכתב האישום המתוקן).

2. באישומים 3-1 מתואר כיצד הנאשם חבר לאחר, ויקטור דוגיא (להלן: "ויקטור"), ובשלושה מועדים שונים במהלך חודש ינואר 2016 הגיעו השניים ל-3 כספומטים – אחד בבני ברק ושניים בקרית ביאליק – התקינו בהם מצלמה זעירה המתעדת את הקשת הקוד הסודי על ידי המשתמשים בכספומט והרכיבו על גבי פתח הכנסת הכרטיס רכיב אשר קורא את הפסים המגנטיים של כרטיסי החיוב המוכנסים לכספומט ושומר את הנתונים. המצלמה הזעירה והרכיב הותקנו על ידי השניים בשעות הצהריים המוקדמות ופורקו על ידם בשעות הערב. הנאשם וויקטור נטלו את פרטי כרטיסי החיוב אשר נאספו במהלך היום והללו הוטבעו על ידי ויקטור על גבי כרטיסים ריקים, כך שבפועל נוצרו כרטיסים חדשים הזהים לכרטיסי החיוב המקוריים שהוכנסו לכספומט מבחינת נתוני הפס המגנטי.

במעשיו אלה, החזיק הנאשם בצוותא בחומר או במכשיר המיועד לייצור כרטיס חיוב של מנפיק או להדפסה, למחיקה, להוספת נתונים או לעריכת שינויים על גבי כרטיס החיוב של המנפיק, והכל ללא הסכמת אותו מנפיק. כמו כן, החזיק הנאשם בצוותא בכרטיס חיוב שלא בהסכמת הלקוח, מבלי להוכיח הצדק סביר להחזקה.

בגין אישומים אלה, הורשע הנאשם ב-3 עבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב בצוותא, בניגוד לסעיף 18 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986 יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; וגניבת כרטיס חיוב בצוותא, בניגוד לסעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב יחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין.

3. באישומים הבאים (25 אישומים) מתואר כיצד עשה הנאשם שימוש בכרטיסי החיוב המזוייפים, ביצע באמצעותם הונאה בנסיבות מחמירות וניסה לבצע באמצעותם הונאה בנסיבות מחמירות, כאשר משך (וניסה למשוך) באמצעותם כספים מכספומטים ברחבי הארץ, הכל כמפורט בטבלה שלהלן:

בגין אישומים אלה הורשע הנאשם ב-24 עבירות של גניבת כרטיס חיוב, בניגוד לסעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב; 25 עבירות של הונאה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב; ו-18 עבירות של נסיון הונאה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין.

4. על פי האמור באישום מס' 34, ביום 12.3.16 החזיק הנאשם בכיסיו סכום של 22,944 ₪ במזומן וכן בעשרות כרטיסי חיוב מזוייפים, אשר זוייפו באמצעות צריבה על גבי כרטיסים מגנטיים ריקים, נתוני פסים מגנטיים שהועתקו מכרטיסי חיוב מקוריים. על גבי כל כרטיס חיוב מזוייף נרשם בטוש הקוד הסודי בן ארבע ספרות המשמש למשיכת כספים באמצעות הכרטיס.

בגין אישום זה הורשע הנאשם ב-18 עבירות של גניבת כרטיס חיוב, בניגוד לסעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב.

טיעוני הצדדים לעונש

5. ב"כ המאשימה הפנתה לנסיבות המחמירות שבביצוע העבירות – הנאשם פעל במסגרת רשת עבריינים שהונו את חברות האשראי וקיבלו במרמה סכומי כסף גבוהים; החבורה פעלה בתחכום רב ותוך שימוש באמצעים טכנולוגיים; לביצוע העבירות קדם תכנון מוקדם; מדובר בעבריינים שאינם אזרחי המדינה; סה"כ זוייפו כ-42 כרטיסי חיוב, נמשכו במרמה כ-90,000 ₪ ונעשה נסיון למשוך במרמה עוד כ-70,000 ₪; על פי מכתב שהתקבל מחברת האשראי לאומי כארד, המתלוננים פוצו על ידי החברה והנזק שנגרם לה עומד על 106,000 ₪ (תע/1). ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה הדנה בערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם, שעניינם, הגנה על כוחו ותוקפו של כרטיס האשראי כאמצעי התשלום המרכזי בעת הזו, שמירה על אמינותם של כרטיסי החיוב המהווה בסיס לכלכלה המודרנית והגנה על רכושם וכספם של אזרחי המדינה. עוד הפנתה התובעת לקלות שבביצוע העבירות ולעובדה שמערכת אכיפת החוק מתקשה לשים ידה על מבצעי העבירות. על כן, לטעמה, נדרשת החמרה בענישה שתשקף הפגיעה הכלכלית ותהווה גורם מרתיע לעבריינים פוטנציאליים. בהפנותה לפסיקה, ביקשה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם לכלל האישומים והעבירות שינוע בין 3 ל-5 שנות מאסר ולמקם עונשו של הנאשם "בשליש העליון" של המתחם, לצד הטלת קנס ופיצוי משמעותיים. את סכום הכסף שנתפס בכיסיו של הנאשם ביקשה התובעת לחלט.

6. ב"כ הנאשם הסכימה כי לאור ביצוע העבירות נפגעו ערכים חברתיים מוגנים עליהם עמדה התובעת בטיעוניה לעונש. יחד עם זאת, לטעמה "מקור התחלואה" היא העובדה שבמדינת ישראל אין צ'יפ חכם בכרטיס החיוב. לדברי הסניגורית, הנאשם מצוי "בתחתית השרשרת" העבריינית. הנאשם הגיע ארצה על מנת לעבוד כפועל ולסייע בפרנסת המשפחה, כשהוא משאיר בארץ מוצאו את אשתו ההרה. כשחיפש עבודה, פגש באותם גורמים עבריינים "אמיתיים" שפיתו אותו, תמורת גרושים, לייצר כסף קל. העובדה שהנאשם ניגש לכספומטים בפנים חשופות, כאשר ידוע לכל שאלה מצויידים במצלמות אבטחה, מלמדת שהנאשם נוצל ונשלח על ידי העבריינים הבכירים לבצע את העבודה השחורה כשהסיכוי להיתפס הוא רב. הנאשם כלל לא מתוחכם והוא נוצל על ידי אחרים. גם הכסף המזומן שנתפס ברשותו אינו שלו. לגבי נסיבותיו האישיות של הנאשם הפנתה באת כוחו לכך שהוא אזרח מולדובה אשר הגיע לארץ על מנת לעבוד ולשלוח כסף למשפחתו, בתקופת מעצרו אשתו ילדה את בנו הראשון, המעצר קשה עליו שכן אין לו משפחה בארץ וכך גם עתיד להיות מאסרו, כאשר לא יהא זכאי לחופשות או להליך שיקומי. עוד נטען כי הנאשם נעדר עבר פלילי. הנאשם שיתף פעולה בחקירתו והודה בביצוע העבירות, אם כי לא יכול היה להוביל את המשטרה לעבריינים שהפעילו אותו. לדברי ב"כ הנאשם הוא סיפר לחוקרים כי מדובר בדוברי רומנית, אך הם לא גילו לו פרטיהם. עוד נטען כי המשטרה יכולה היתה לבצע תרגיל חקירה ולהמתין לאנשים שהיו אמורים לאסוף אותו עם הכסף. בהתאם לפסיקה שהגישה, ביקשה ב"כ הנאשם לקבוע מתחם עונש הולם שבין 6 ל-24 חודשי מאסר, כאשר את עונשו של הנאשם יש למקם בתחתית המתחם.

7. הנאשם בדברו האחרון שב והודה בביצוע העבירות, הכיר בטעותו והתנצל. לדבריו, זו הסתבכותו הראשונה עם החוק והוא הסכים לבצע את העבירות היות ולא מצא עבודה ולא יכול היה לשלם את דמי השכירות. לדבריו, הגיע לארץ על מנת לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה, כאשר בארץ מוצאו השכר הממוצע עומד על 800-700 ₪ לחודש. הוא ביקש להשית עליו תקופת מאסר קצרה כדי שיוכל לשוב לאשתו אשר ילדה, בינתיים, את בנו בכורו.

דיון והכרעה

8. מעשיו של הנאשם חמורים מאוד. מדובר במי שפגע בערכים חברתיים חשובים שעל בית המשפט להגן עליהם, וביניהם – פרטיותם של בעלי כרטיסי החיוב בהיבט של חשיפת פרטי כרטיסי החיוב והסיסמאות הסודיות; שמירה על חיי מסחר תקינים; הגנה על אמינותם של כרטיסי האשראי המהווים אמצעי נפוץ ביותר לתשלום ולמשיכת כספים; הגנה על קניינם של בעלי כרטיסי החיוב; והגנה על קניינן של חברות האשראי שנאלצות לספוג את נזקי ההונאה ולשלם פרמיות גבוהות עבור ביטוח מקרי הונאה כאלה.

הנאשם חבר לאחרים, כאמור בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן, ופעל "כחלק מרשת תיירים אשר העתיקו פרטי כרטיסי חיוב של מתלוננים שונים, זייפו באמצעות הפרטים כרטיסי חיוב, ומשכו באמצעות כרטיסי החיוב המזוייפים כספים רבים בכספומטים שונים בערים שונות, ובכך קיבלו דבר במרמה בנסיבות חמורות, וזאת נוכח התחכום בביצוע העבירה תוך שימוש בציוד ייעודי לזיוף כרטיסי חיוב, היקף המרמה והנפגעים הרבים". נוכח המצוטט לעיל, ובהתחשב בהוראות סעיף 40י. לחוק העונשין, בדבר הוכחת קיומן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הרי שברגיל לא היה מקום להעניק משקל לטיעון ב"כ הנאשם לפיו הנאשם נמצא "בתחתית השרשרת העבריינית" ושנוצל על ידי עבריינים רציניים יותר, מקומיים, אשר ניצלו עובדת היותו אזרח זר המצוי במצוקה כלכלית. יחד עם זאת, למהלך טיעון זה של ב"כ הנאשם לא התנגדה התובעת ועל כן, חרף העובדה שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן המפרט ביצוע בצוותא ללא "מדרג עברייני" או הירארכיה כלשהי בין הקושרים, אהיה נכון להעניק לטיעון זה משקל מסויים, כמפורט להלן.

9. ומכאן, לנסיבות ביצוע העבירות – מדובר בנסיבות ביצוע מחמירות, כאשר המאפיינים הבולטים מתבטאים בחבירה לקבוצה לצורך ביצוע בצוותא של עבירות מרמה ורכוש בהיקפים גדולים; מידת התחכום גבוהה כשלצורך הגשמת המטרה נעשה שימוש באמצעים כגון מצלמה זעירה ורכיב אלקטרוני הקורא פסים מגנטיים של כרטיסי חיוב ושומר נתוניהם; זיוף של עשרות כרטיסי חיוב ושימוש בהם במספר כספומטים; היקף הכספים שהתקבלו כתוצאה ממעשי המרמה משמעותי ועומד על 84,500 ₪; נעשה נסיון, שלא צלח, לקבל במרמה סכום כסף משמעותי נוסף של 78,900 ₪.

יחד עם זאת, וכמפורט לעיל, מצאתי להתחשב בטענת ב"כ הנאשם – טענה לה לא התנגדה ב"כ המאשימה – כי בהיעדר ראיה לסתור אין לראות את הנאשם כעומד בראש הפירמידה העבריינית או כהוגה הפעילות העבריינית, אלא כמי שהצטרף לקבוצה קיימת כשתפקידו להתקין את האמצעים על גבי הכספומטים ולמשוך כספים באמצעות כרטיסי חיוב מזוייפים. ואולם, כאמור, המשקל שינתן לטענה זו יהא מוגבל שכן כבר נאמר בענין דומה אחר, כי "העבירות בהן חטא [המערער] קשות הן, גם אם יש ממש בטענה כי טובת ההנאה בה זכה אינה גדולה. השימוש בכרטיסי אשראי נפוץ בקרב הציבור, ומעשיו של [המערער] ואחרים החוטאים בתחום זה גורמים נזק לחיי המסחר, ועם כך אין להשלים" (ע"פ 10784/05 שמואל נ' מדינת ישראל (3.4.06).

10. ב"כ הצדדים הפנו לפסיקה המלמדת, לגישתם על מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירות בתיק זה. התביעה הגישה, בין היתר, את פסקי הדין הבאים:

א. ת"פ (כ"ס) 27308-08-15 מדינת ישראל נ' בילנד (29.6.16) – הנאשם הורשע על פי הודאתו ב-32 אישומים שעניינם החזקת ציוד לזיוף כרטיסי אשראי בצוותא, זיוף בנסיבות מחמירות (בצוותא וכיחיד) והונאה בנסיבות מחמירות (בצוותא וכיחיד). הנאשם קיבל מאחר מאגר נתוני כרטיסי אשראי של אזרחים ועל ידי מכשיר לצריבת כרטיסי אשראי הזין הנתונים בכ-10 כרטיסי אשראי שזייף. הנאשם ואחר ביצעו עיסקאות בכרטיסי האשראי המזוייפים בשווי 13,300 ₪ על מנת לממן רכישת סמים. לנאשם עבר פלילי ישן. נקבע מתחם עונש הולם של 10 חודשי מאסר עד 36 חודשי מאסר. על הנאשם נגזרו 24 חודשי מאסר.

[ערעור על גזר הדין תלוי ועומד – עפ"ג (מחוזי מרכז) 7334-09-16].

ב. עפ"ג (מחוזי י-ם) 11196-02-15 פרננדז נ' מדינת ישראל (10.3.15) – המערער, תושב ארגנטינה שהגיע לארץ יחד עם אחר, הורשע על פי הודאתו בכ-30 עבירות של קשירת קשר, זיוף, גניבה והונאה בנסיבות מחמירות לפי חוק כרטיסי חיוב. המערער סייע לאחרים בהצבת מכשירי העתקה ואיתור מידע דיגיטלי במכשירי כספומט. לאחר שנקלטו במכשירים פרטיהם של כרטיסי חיוב, הועתקו הנתונים ונצרבו אל תוך כטיסי חיוב מזוייפים שיצרו המערער והאחרים. באמצעות כרטיסי החיוב המזוייפים ביצעו המערער ושותפיו משיכות כספים בסך כולל של 59,700 ₪. כמו כן, בוצעו על ידם נסיונות משיכות כספים שלא צלחו. בית משפט השלום גזר על המערער 30 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים, לאחר שקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין שנה וחצי ל-4 שנות מאסר. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נדחה, תוך שנקבע כי הרף העליון שנקבע על ידי בית משפט קמא נמוך. עוד נאמר כי עונשו של המערער, בהנחה שעברו נקי, "הינו עונש קל, ואולי אפילו קל מידיי".

ג. רע"פ 5658/15 סמירנוב נ' מדינת ישראל (24.8.15) – המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב, נסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות ונסיון הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות. על פי העובדות, המבקש ואחר העתיקו נתוניהם של כרטיסי אשראי, שכפלו את הכרטיסים ומסרו את הנתונים לאדם אחר. השכפול נעשה באמצעות מכשיר ולאחר שהותקנו מצלמה וקורא כרטיסים מגנטיים על גבי כספומטים. שוכפלו על ידי המבקש והאחר 3 כרטיסי אשראי והאחר משך באמצעותם סך של 2,520 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שבין 6 ל-24 חודשי מאסר וגזר על המבקש 10 חודשי מאסר. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות הערעור.

ד. רע"פ 1579/16 ספיאן נ' מדינת ישראל (28.2.16) – המבקש הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של גניבת כרטיס חיוב; התחזות לאחר; זיוף; הונאה בכרטיס חיוב (15 עבירות); נסיון לקבלת דר במרמה (14 עבירות); וקבלת דבר במרמה (3 עבירות). על פי כתב האישום, ביצע המבקש, יחד עם אחר, שורה של עבירות הונאה בכרטיסי חיוב בכך שניסה או הצליח לרכוש מוצרים מבתי עסק שונים במתחמי קניות תוך שימוש בכרטיסי חיוב השייכים לאחרים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר ל-36 חודשי מאסר. לאחר שעמד על עברו הפלילי המכביד ועל תסקירו השלילי של שרות המבחן, גזר בית המשפט על המבקש 24 חודשי מאסר. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות ערעור.

11. ההגנה הגישה, בין היתר, את פסקי הדין הבאים:

א. ע"פ 676/12 קיטה נ' מדינת ישראל (31.1.13) – המשיב הודה בביצוע עבירות של מעשי פזיזות ורשלנות; הונאה בכרטיס חיוב (ריבוי עבירות); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות); נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות); והחזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב. על פי העובדות, החזיק המשיב תוכנה באמצעותה יוצרו ושוכפלו כרטיסי אשראי, לאחר שמשך כספים באמצעות כרטיסי אשראי מזוייפים בעזרת אמצעים שהותקנו על גבי כספומטים לקריאה והעתקה של מספרי כרטיסי האשראי. משהגיע שוטר על מנת לעצור את המשיב הוא פתח בנסיעה רשלנית ומסוכנת. לאחר שהתקבל תסקיר חיובי בעניינו של המשיב (יליד 1977, נשוי ואב לשני ילדים קטנים), ולאחר שנרתם להליך טיפולי, אימץ בית המשפט המחוזי את המלצת שרות המבחן וגזר עליו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות. לאור ההליך השיקומי והטיפולי בו החל המשיב, וחרף חומרת העבירות ועברו הפלילי, דחה בית המשפט העליון את ערעור המדינה והותיר את העונש על כנו.

ב. ת"פ (כ"ס) 28398-03-12 מדינת ישראל נ' ריאבנקי ואח' (15.7.13) – הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכך ששכפלו כרטיסי חיוב מזוייפים לאחר שנצרבו לתוכם פרטיהם של כרטיסי חיוב שנתוניהם הועתקו באמצעות מצלמה ומכשיר העתקה שהותקנו בכספומטים. סה"כ השתמשו הנאשמים ב-72 כרטיסי חיוב מזוייפים. הם משכו במרמה סכום של 107,200 ₪. כמו כן, ניסו למשוך במרמה סכום של 54,000 ₪. עוד יוחסו לנאשמים עבירות של זיוף סימן זיהוי של רכב ולנאשם 1 עבירות נוספות בניגוד לחוק כרטיסי חיוב, לאחר שהפר תנאי השחרור ושב לבצע עבירות זיוף, החזקת ציוד לזיוף כרטיס אשראי, נסיון להונאה בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 8 ל-20 חודשי מאסר. באשר לאישום הנוסף המיוחס לנאשם 1, נקבע מתחם שבין 7 ל-14 חודשי מאסר. עונשו של נאשם 2 נקבע על פי שיקולי שיקומו והוא נדון לעמאסר שירוצה בעבודות שרות. על נאשם 1 נגזרו 26 חודשי מאסר (הכוללים הפעלת מאסר על תנאי בן 8 חודשים שהופעל בחופף ובמצטבר). ערעור שהגיש נאשם 1 לבית המשפט המחוזי נדחה (עפ"ג 5259-08-13 מיום 6.10.13).

ג. ת"פ (רחובות) 21393-12-11 מדינת ישראל נ' חסן ואח' (23.12.12) – הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע עבירות של קשר לפשע, זיוף, נסיון הונאה בכרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה ונסיון לקבלת דבר במרמה. הנאשמים, מתדלקים בתחנת דלק, קיבלו לידיהם, מתוקף תפקידם, כרטיסי אשראי של לקוחות שתדלקו מכוניתם, לצורך תשלום. הנאשמים השתמשו במכשיר לקריאה והעתקה של נתוני כרטיסי האשראי וצרבו אותם על כרטיסי חיוב מזוייפים. בהמשך, ביצעו הנאשמים רכישות באמצעות כרטיסי החיוב המזוייפים ונסיונות רכישה שלא צלחו. בהתאם לחלקו של כל נאשם בביצוע העבירות, נגזרו על נאשם 1 14 חודשי מאסר ועל נאשם 2 9 חודשי מאסר.

13. וראה גם פסקי הדין הבאים:

א. רע"פ 4760/14 קיסלמן ואח' נ' מדינת ישראל (7.5.15) – המבקשים הורשעו על פי הודאתם בעבירות של קשר לפשע, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ונסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, החזיקו המבקשים בכרטיסי אשראי שעל גביהם נצרבו פרטי כרטיס אשראי של המתלונן וביצעו באמצעותם 84 עיסקאות, על פי הפירוט הבא – מבקש 1 היה שותף בכל העיסקאות וסכום המרמה בעניינו עמד על 36,543 ₪; מבקש 2 נטל חלק בביצוע 71 עיסקאות בסכום כולל של 31,866 ₪; מבקש 3 נטל חלק בביצוע 46 עיסקאות בסכום כולל של 19,832 ₪; מבקש 4 נטל חלק בביצוע 18 עיסקאות בסכום כולל של 7,302 ₪; ומבקש 5 נטל חלק בביצוע 19 עיסקאות בסכום כולל של 8,917.

בית משפט השלום קבע מתחמי ענישה הולמים למעשיהם של המבקשים וגזר את דינם. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל בבית המשפט המחוזי ועונשם הוחמר.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר החליט לדון בה כבערעור והערעור התקבל. בית המשפט העליון קבע כי עונשי המאסר בפועל שיוטלו על המבקשים יימצאו בטווח שבין 6 חודשי לבין 36 חודשים. על מבקש 1 נגזרו 32 חודשי מאסר והופעל עונש מאסר על תנאי בן 8 חודשים, במצטבר; על מבקש 2 נגזרו 21 חודשי מאסר והופעל עונש מאסר על תנאי בן 8 חודשים, במצטבר; על מבקש 3 נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל; על מבקש 4 נגזרו 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח; ועל מבקש 5 נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות.

ב. עפ"ג (מחוזי חי') 8975-06-15 מדינת ישראל נ' מלשה (2.8.15) – המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירות של קשר לפשע, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה (ובנסיבות מחמירות) ונסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, המשיב ואחר החזיקו בכרטיסי חיוב נטענים בהם הוזנו פרטי כרטיסי חיוב של מתלוננים. המשיב והאחר ביצעו 113 עיסקאות ב-40 בתי עסק וניסו לבצע עיסקאות בכרטיסי האשראי המזוייפים. סכום העיסקאות שיצאו לפועל עמד על 130,063 ₪ ואילו סכום העיסקאות שלא צלחו עמד על 98,738 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשי מאסר וגזר על המשיב 15 חודשי מאסר. ערעור המדינה התקבל. בית המשפט המחוזי כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שרות ועד 32 חודשי מאסר בפועל. עונשו של המשיב הוחמר והועמד על 20 חודשי מאסר.

ג. רע"פ 7344/14 איגאסי נ' מדינת ישראל (27.11.14) – המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות); וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות). על פי העובדות, רכש המבקש עשרות פעמים מאתר אינטרנט המספק כרטיסי אשראי מזויפים, ביודעו כי הם מזויפים. המערער שילם כ- 20$-80$ עבור כל כרטיס מזויף. סך הכל החזיק המערער לאורך התקופה לפחות 150 כרטיסים מזויפים. במהלך התקופה השתמש המערער בכרטיסים המזויפים וביצע או ניסה לבצע באמצעותם, לפחות 393 רכישות של מוצרים ושירותים שונים, במועדים ובמקומות שונים, הכל בכוונה להונות ולקבל דבר במרמה. סך הכל קיבל המבקש במרמה מוצרים ושירותים בשווי של כ- 65,000 ₪ וניסה לקבל במרמה מוצרים ושירותים בשווי של כ-600,000 ₪. בית משפט השלום העמיד את מתחם העונש ההולם על עונש מאסר שנע בין 6 חודשים שניתן להמיר בעבודות שירות לבין עונש מאסר בן 24 חודשים, וגזר את דינו של המבקש למאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים. ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל ונקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 חודשי מאסר ל-48 חודשי מאסר בפועל. עונשו של המבקש הוחמר ל-26 חודשי מאסר. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחתה.

14. לאחר עיון בפסיקה הרלוונטית שהוגשה לעיוני, ונוכח מדיניות הענישה הנוהגת, נראה כי מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירות נע בין 20 ל-50 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

15. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות – יש להביא בחשבון שהנאשם אזרח מדינה זרה, כבן 30, בהיעדר נתון לסתור הוא נעדר עבר פלילי. בעת מעצרו נולד לנאשם בן ראשון והוא לא נכח במעמד המרגש והמשמח. מעצרו של הנאשם, כאזרח זר חסר משפחה בארץ, קשה שבעתיים ממעצרם של עבריינים אזרחי המדינה. גם מאסרו של הנאשם יהא קשה שכן, כנראה, שהוא לא יזכה לחופשות וממילא אין מי שיגיע לבקרו. יחד עם זאת, התחשבות יתר בנאשם והטלת עונש מקל מדי תחטיא את מטרות הענישה ועלולה להעביר מסר סלחני ושגוי לשכמותו ותעודד אנשים מארץ מוצאו של הנאשם, או מארצות אחרות, להגיע לישראל ולבצע בה עבירות רכוש, זיוף, הונאה ומרמה מבלי לחשוש מענישה מכבידה.

נלקחה אף בחשבון הודאתו של הנאשם במסגרת החקירה המשטרתית, הודאתו בבית המשפט בכתב האישום המתוקן, נטילת האחריות וההכאה על חטא והחסכון בזמן שיפוטי יקר (כתב האישום מונה 53 עדים). עוד נלקחה בחשבון העובדה שבעת מעצרו של הנאשם נתפסו בכליו כ-23,000 ₪ המהווים כרבע מהסכום שנמשך במרמה ויושבו, במסגרת גזר הדין, לחברת האשראי כפיצוי.

16. נוכח כל אלה, ייקבע עונשו של הנאשם קרוב לתחתית המתחם.

17. לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 26 חודשי מאסר החל מיום מעצרו, 12.3.16.

ב. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרור מהכלא והתנאי הוא שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע.

ג. פיצוי לחברת "לאומי כארד" בסך 22,900 ₪, אשר ישולם מתוך הכסף המזומן שנתפס בכליו של הנאשם בעת מעצרו.

18. ניתן בזאת צו כללי למוצגים לשיקול דעת הקצין הממונה. דרכונו של הנאשם יופקד במקום שיודע לבאת כוחו על מנת להקל חזרתו לארץ מוצאו עם סיום ריצוי העונש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ד אלול תשע"ו, 27 ספטמבר 2016, במעמד הצדדים.