כנגד הנאשם תלויים ועומדים 3 כתבי האישום שבכותרת:

בתיק 6877-01-16 מיוחסת לנאשם עבירה של אי ציות לרמזור אדום בנסיבות מחמירות, עבירה מיום 4.1.16, עבירה המבוססת על צילום הרכב.

בתיק 6586-03-16 מיוחסת לנאשם עבירה של נהיגה בשכרות, מכח סירוב למסור דגימת נשיפה, עבירה מיום 12.3.16.

בתיק 12102-03-16 מיוחסות לנאשם עבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח – עבירות מיום 20.3.16.

ב"כ הנאשם ביקש שבית המשפט יורה על הפסקת הליכים בתיקים אלו בשל אי כשירות של הנאשם לעמוד לדין, וזאת על פי 2 חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, שהוגשו בתיק מ"ת 11413-03-16 שהתנהל כנגד הנאשם בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה, שם יוחסו לנאשם עבירות מיום 23.3.16 של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח. בתיק שם נשלח הנאשם להסתכלות פסיכיאטרית כבר ביום 25.3.16, יומיים לאחר ביצוע העבירות שם. בחוות הדעת שניתנו שם, נקבע כי בעת ההסתכלות נצפה הנאשם במצב פסיכוטי פעיל ושיפוטו היה פגום, וכי בסבירות גבוהה יומיים לפני כן מצבו היה זהה למצבו בעת הבדיקה. בית המשפט הורה שם על הפסקת ההליכים בתיק ועל אישפוזו של הנאשם בבית חולים לחולי נפש לצורך קבלת טיפול.

ב"כ הנאשם ביקש להקיש דין זהה לתיקים שלפני, לאור סמיכות הזמנים בין מועדי ביצוע העבירות.

ב"כ הנאשם אף הפנה להודעה שקיבל הנאשם מהמשטרה (נ/3) אשר כותרתה: "הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין" ושם צויין כי נסגר נגד הנאשם תיק שעניינו עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות.

ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה. לטענתה הקביעה בתיק 11413-03-16 אינה חד משמעית באשר לכשרותו של הנאשם בעת ביצוע העבירות, לטענתה יש לבחון אם צריך טיפול, וכי יש צורך בהתייחסות ספציפית לעבירות נשוא תיקים אלו, אשר בוצעו במועדים שונים, על כן עמדה ב"כ המאשימה על קבלת חוות דעת משלימה.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי לנכון לקבלת חוות דעת משלימה בעניינו של הנאשם.

ראשית, לא כל העבירות המיוחסות בתיקים שלפני בוצעו בסמיכות זמנים לעבירות שנדונו בתיק בפתח תקווה. כאמור העבירות שם בוצעו ביום 23.3.16 בעוד בתיקים שלפני העבירות ממועדים: 4.1.16, 12.3.16, 20.3.16 ויכול ומצבו הנפשי של הנאשם היה שונה במועדים אלו.

יכול וחומר החקירה המצוי בידי המאשימה בתיקים שלפני, יכול לשפוך אור על מצבו של הנאשם באותם מועדים, ומן הראוי שהדבר יבחן על ידי גורם מקצועי.

שנית, צודקת ב"כ המאשימה כי בית המשפט בתיק בפתח תקווה לא קבע ממצא באשר למצב כשרותו של הנאשם בעת ביצוע העבירות, אלא שם הופסקו ההליכים לפי סעיף 170 לחסד"פ, לאחר שבמועד קיום הדיון לא היה הנאשם כשיר לעמוד לדין.

ראו בעניין זה ע"פ 9078/09 פלוני נ' מדינת ישראל (להלן – הלכת פלוני) שם קבע בית המשפט העליון כי בהיעדר כשירות של הנאשם לעמוד לדין, אין זה צודק או יעיל לנהל הליך פלילי נגדו, כשהוא לא מסוגל להבין את מהותו. במצב הדברים הרגיל, כאשר הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין, המסלול הנכון שיש לנקוט בו הוא הפסקת ההליך לפי סעיף 170 לחסד"פ ומתן צו לפי סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש. עוד נקבע בהלכת פלוני כי הפסקת ההליך ממילא מביאה להפסקת בירור אחריותו הפלילית של הנאשם ולהפסקת בירור שאלת תחולתו של הסייג לאחריות זו. (ראו גם ע"פ 3054/10 מדינת ישראל נ' פלוני).

בתיק 11413-03-16 שהתנהל בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה, בשל אי כשירותו של הנאשם לעמוד לדין במועד הדיון, הופסקו ההליכים והנאשם אושפז.

בשל כך לא התנהל דיון ביחס לכשירותו בעת ביצוע העבירות. בית המשפט לא קבע ממצא בעניין זה.

בתיקים שלפני לא הועלתה טענה כי הנאשם לא כשיר עתה לעמוד לדין, אלא נטענה הטענה כי הנאשם לא היה כשיר בעת ביצוע העבירות.

בנסיבות אלו לא ניתן לעשות היקש מהתיק בפתח תקווה לתיקים שלפני.

אף לא מצאתי כי ניתן להסתפק בחוות הדעת שניתנה שם כדי לקבוע, כפי שביקש ב"כ הנאשם, כי בשלושת המועדים בהם מיוחסות העבירות בתיקים שלפני, לא היה הנאשם כשיר לדין.

לאור האמור, ומאחר שב"כ הנאשם נתן הסכמתו לקבלת חוות דעת משלימה, אני מורה למזכירות בית המשפט להעביר לפסיכיאטר המחוזי העתק מהחלטה זו ומהפרוטוקולים בתיק, העתק משלושת כתבי האישום והעתק חוות הדעת שהגיש ב"כ הנאשם (נ/!, 2).

הפסיכיאטר המחוזי מתבקש ליתן חוות דעת משלימה בעניינו של הנאשם, ביחס למצבו הנפשי של הנאשם במועדים בהם בוצעו העבירות המיוחסות לו בתיקים שבכותרת, ביחס למצבו השיפוטי במועדים אלו וביחס ליכולתו להבין את מעשיו. במידה ולהערכת הפסיכיאטר המחוזי יש מקום לטיפול נוסף, (מעבר לטיפול אשר קיבל הנאשם בעקבות התיק בפתח תקווה) ימליץ כן בחוות הדעת.

הפסיכיאטר המחוזי יגיש את חוות דעתו עד ליום 22.9.16

קובעת דיון ליום 26.9.16 בשעה 10:00. התייצבות הנאשם לדיון חובה – לא יתייצב – יוצא צו להבאתו.

ניתנה היום, א' אב תשע"ו, 05 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.