02 ינואר 2017

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה בכף רגלה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק").
2. יצוין כי התובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח הלאומי (להלן- "מל"ל") להכיר בפגיעה בגבה ובכף רגלה כפגיעה בעבודה, אולם המל"ל הכיר רק בפגיעה בגבה של התובעת כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה .
3. במכתבו מיום 22.2.16 דחה המל"ל דחה את תביעת התובעת להכיר בפגיעה בכף רגלה כמיקרוטראומה.
4. לפיכך הוגשה התביעה שבפיתחנו.
5. התובעת הגישה תצהירים מטעמה ביום 20.9.2016.

להלן העובדות:

1. התובעת ילידת 28.6.1968.
2. התובעת הינה דוורית משנת 1998 כאשר התחילה עבודתה דרך חב' כח אדם ומיום 1.10.2002 התחילה לעבוד כעובדת של דואר ישראל.
3. משנת 1998 ועד שנת 2009 לערך, עבדה התובעת 6 ימים בשבוע, כ-12 שעות כל יום כאשר לעיתים עבדה יותר, בימי שישי עבדה התובעת כ-8 שעות.
4. משנת 2009 ועד היום התובעת עובד 5 ימים בשבוע, כ-12 שעות כל יום, כאשר לעיתים התובעת עובדת אף יותר.
5. העבודה כדוורית מתנהלת כדלקמן: בשעה 04.00 (כיום 05.00) מגיעה התובעת לעבודה ומתחילה להכניס את כל הדואר שנפרק מהמשאית לתוך הסניף. הדואר מגיע בשקים (כ-20-25 ק"ג כל שק), למרחק של כ-5 מטרים.
6. לאחר הכנסת השקים התובעת שופכת את תכולת השקים לתוך פיילות ומתחילה להפריד ולמיין לפי אזורי מגורים.

תכולת השקים כוללת מכתבים (רגילים), קרטונים (כ-5 ק"ג כ"א) וחבילות של דואר (כ-5 ק"ג כ"א).

1. הכנסת השקים, שפיכת תכולתם והמיון מתבצעים בעמידה. בממוצע כל בוקר התובעת מבצעת את הפעולות הללו עם כ-10 שקים.
2. לאחר כשעתיים עוברת התובעת לעמדה שלה ושם היא מתחילה למיין את הדואר עליו אחראית לחלוקה, כאשר המיון מתבצע בעמידה.

בנוסף לכך ממיינת וממענת התובעת קרטונים של הזמנות הנקראים דברי דואר גדולים במשקלים שונים מ-1 ק"ג עד 10 ק"ג.

לאחר מכן, אורזת התובעת את הדואר שלה בתיקים ואז מסדרת את הדואר הרשום.

שלב זה של המיון נמשך כ-4 שעות.

1. בשעה 11.00 מתחילה התובעת לבצע חלוקה פיזית של הדואר, המתבצעת באופן הבא:

ממקום העבודה מוציאה התובעת את התיקים (כל תיק אשר שוקל כ-25 ק"ג בנפרד) אל הרכב במרחב של כ-150-200 מטרים.

כאשר התובעת מגיעה אל אזור החלוקה היא מוציאה תיק אחד השוקל 25 ק"ג ומתחילה לבצע חלוקה בבתים אשר נמשכת כשעה עד שעתיים וגומעת כ-2 ק"מ.

בנוסף לכך, מחלקת התובעת גם חבילות דואר רשום בבתים, כאשר עד קומה 4 היא מחויבת לעלות במדרגות.

אסור לתובעת להשאיר את תיק הדואר ללא השגחה והיא נושאת אותו עימי.

בממוצע התובעת נושאת כ-50 דברי דואר רשום, כ-25 מתוכם נמצאים בבניינים עם מעליות, ה-25 הנותרים מחולקים בבניינים של עד 4 קומות ולצורך חלוקתם התובעת עולה כ-45 מדרגות. ביום ממוצע עולה התובעת כ- 1,125 מדרגות.

כשהתובעת מסיימת לחלק את הדואר שנמצא בתיק היא חוזרת לרכב, מתקדמת עם הרכב לאזור החלוקה הבא, לוקחת תיק נוסף וכן הלאה, 4 פעמים סה"כ.

בסיום החלוקה הנ"ל שבה התובעת לביתה ובשעות הערב היא חוזרת לבצע חלוקה נוספת של דואר רשום לנמענים אשר לא שהו בביתם. מדובר בכשעתיים עבודה בהם היא מחלקת כ-40 דברי דואר רשום, דהיינו –עולה כ-900 מדרגות (ללא משקל משמעותי).

1. בנוסף לחלוקה המתוארת לעיל, כ-3 פעמים בחודש מחלקת התובעת עלונים בכל אזור החלוקה כאשר משקלם המצטבר אותו היא נושאת עימה בנוסף לתיק הדואר הוא כ-3 ק"ג.
2. בסביבות אפריל 2015 התחילה רפורמה בדואר ולמעשה מאז כמות העבודה הוכפלה.

מינוי מומחה רפואי:

1. ד"ר עידו ציון, אורתופד, מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.
2. צד המתנגד להחלטת בית הדין למנות את ד"ר עידו ציון, יודיע על כך בהודעה מנומקת תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו החלטה זו.
3. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
4. כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
   1. מהו ליקויה של התובעת כעולה מהתעודות הרפואיות?
   2. האם ניתן לקבוע שעבודתה של התובעת כמתואר לעיל בחלק העובדתי, גרמה לה ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטה מחלת המקצוע הנוגעת לענייננו.

ככל שקיימת אצל התובעת מחלת מקצוע, מתבקש המומחה לפרט מהי המחלה מתוך המחלות המפורטות בתוספת לתקנות.

• 1. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל ל-50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השנים.

• 1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות המים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

• 1. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על הליקוי של התובעת?

(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

1. מסמכים רפואיים:

להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:

• 1. מסמכים רפואיים שונים שצורפו לכתבי בית דין.
  2. תיקו הרפואי של התובעת משירותי בריאות כללית – מרפאה כללית, תעסוקתית ואורתופדית.

1. לתשומת לב המומחה יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובעת, אלא אם באופן חריג מבקש זאת המומחה. 
2. כמו כן יצוין, כי אין הצדדים רשאים לפנות ישירות אל המומחה.
3. התיק יובא לעיון ביום 5.2.2017.
4. שכר טרחתו של המומחה ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ז, (02 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.