<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובע עו"ד אנר דדשב

ב"כ הנתבעים עו"ד מתנאל אזרד

ב"כ הנתבעת שכנגד 2, עו"ד גלית בראון

פרוטוקול

עו"ד אזרד:

מבקש לתקן את כתב התביעה שכנגד ולהוסיף את הפניקס כנתבעת שכנגד.

עו"ד בראון:

אין לנו התנגדות.

<#5#>

החלטה

מורה על צרוף חברת הביטוח הפניקס כנתבעת נוספת בתביעה שכנגד.

המזכירות תגדיר גורמים.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"ז, 15/05/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ הצדדים:

אנו מסכימים שבית המשפט יפסוק בתיק על בסיס כל החומר שבפניו, בהתאם להוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, וזאת ללא הנמקה.

התובע מוזהר כחוק:

ח. ראשית:

שעה אחת בצהריים בערך, הוצאתי את בני מהגן. עמדתי בצומת. יש שם חמישה גני ילדים. יש כחמישים מכוניות שמגיעות על בערך עשרים חניות. לקחתי את הילד. חזרתי רוורס לאחר שחניתי באמצע הצומת. חניתי על האדום-לבן שאחרי מעבר החצייה עם הפנים לכיוון החניון. חזרתי ברוורס לכיוון הצומת. היו מלא מכוניות סביבי. עמדתי וחיכיתי שאוכל לפנות. רכב שיצא מכיוון החניון ישר לכיוון הדקל הספיק לעבור, אני עמדתי עדיין, ראיתי את הרכב של הנתבעת מגיע. ראיתי שהוא מתקרב אלי מכיוון החניון. התקרב אלי נתן לי מכה בצד. הנזק גדול אך המכה קלה. סימנתי עם היד מה קרה. היא סימנה שהיא מצטערת כי הילדים מאחור הפריעו. אמרתי לה לא קרה כלום. כל זה כשאני עדיין עומד באמצע הצומת. היא הגיעה מכיוון החניון אך עמדו רכבים חונים בצד ימין בכיוון נסיעתה ולכן היא סטתה מעט למרכז הכביש שם עמד הרכב שלי וכך נתנה לי את המכה. היא ביקשה סליחה. אמרה שלא שמה לב. אמרתי לה לא קרה כלום. בערב קיבלתי טלפון שונה מבעלה אני חושב. הוא אמר לי שלא נהגתי טוב בצומת.

ח. נגדית:

ש: היו עוד דברים שקרו אחרי התאונה?

ת: החלפנו פרטים וזהו.

לשאלתך, בעלה לא הגיע למקום באותו רגע.

לשאלתך, אין לי מושג מתי הוא הגיע למקום. פגשתי אותו במקום התאונה כחמש שעות אחרי.

לשאלתך, הוא בא והסביר לי למה אני אשם. אני מכיר את בעלה מלפני.

ש: אתה עמדת באדום לבן ונסעת רוורס בניגוד לכיוון התנועה.

ת: נכון.

ש: כשאתה במטרה לחזור לרחוב השיזף ולפנות שמאלה לרחוב הדקל.

ת: נכון.

ש: האם אתה מאשר שעל מנת לפנות שמאלה מרחוב השיזף לדקל, אתה צריך לעמוד לפני מעבר החצייה בפס שמורה לעצור, לתת זכות קדימה לבאים מימין ורק אז לפנות שמאלה.

ת: זה במקרה ואני מתוך רחוב שיזף.

ש: התחלת פניה שמאלה אחרי מעבר החצייה.

ת: נעמדתי שם.

ש: תסמן בדיוק היכן קרתה התאונה.

ת: אני לא זוכר ולא צילמתי כי היא ביקשה סליחה והאמנתי לה. חנו שם מלא מכוניות. אבל התאונה צריכה להיות בערך באמצע הצומת. אני מסמן על גבי תמונה ת/2. אני לא בטוח שזה מדוייק.

לשאלתך, לא בטוח שזה הנזק שנגרם לה, כפי שאתה מציג לי בלוח התמונות. לא זוכר.

ש: למעשה לפי מה שאתה טוען, אתה באמצע הצומת היא רוצה לחלוף איך רכב אחד חלף ולא פגע בך ו היא כן.

ת: כי היא היתה טיפה יותר שמאלה ולא שמה לב בגלל הילדים.

ש: למה לא עשית פרסה בתוך החניון או לחילופין אם כבר התחלת ברוורס היית נוסע רוורס כמו שצריך לאפשר מעבר מלא של רכבים שבאים במקום עמוס זה ואילו אתה נעמדת באמצע הצומת והפרעת.

ת: זו הדרך היחידה שלי היתה לצאת בגלל שהיו הרבה מכוניות. יכולתי לחכות גם חצי שעה בצד לחכות שיתפנה.

ש: כמה זמן אחרי שעשית רוורס קרתה התאונה.

ת: כשתי דקות.

ש: כמה דקות אחרי שהתחלת לפנות קרתה התאונה

ת: כדקה.

ח. חוזרת: אין.

הנתבעת 1, מוזהרת כחוק:

ח. ראשית:

יום שישי אני מוציאה את הילדה מהגן, נוסעת קצת מאזור החנייה של הגן ואז הרגשתי בום שרכב נכנס בי. הייתי בהלם. הילדה לידי בוכה. הבחור ברכב יצא אלי והחלפנו מספרי טלפון. אמרתי לו שמעבר לזה אני לא מבינה כלום. אגיע הביתה אתקשר לבעלי. המשכתי טיפה לנסוע כנראה שהגלגל התפרק כי מישהי צעקה לי שאני לא יכולה להמשיך כי הגלגל כמעט בחוץ, עצרתי בצד והלכתי ברגל הביתה.

ש: הנהג השני אומר שנסעת ישר ופתאום סטית לנתיב שלו ופגעת בו?

ת: אין לי מה לסטות. יצאתי מהחנייה לנסוע הביתה וזו הדרך שלי. אין לי סיבה לסטות לשום כיוון. הדרך שלי ימינה וימינה זה הרחוב שלנו.

ש: היה משהו שהפריע לך ?

ת: לא.

ח. נגדית לב"כ הפניקס:

ש: ביום שישי בשעה זו הכביש היה עמוס רכבים?

ת: באזור החנייה בעיקר.

ש: מהיכן יצאת מהחנייה?

ת: מצביעה על גבי התמונה, מנתיב ימני.

ש: יכול להיות שלאורך רחוב הדקל חנו מכוניות באזור האדום לבן?

ת: לא. הכביש היה ריק ממכוניות. וזאת עד כמה שאני זוכרת.

ש: הכביש שלך היה פנוי ללא הפרעה.

ת: כן.

ש: סמני איקס היכן מתרחשת התאונה.

ת: מסמנת על גבי ת/3.

ש: הבחנת בנהג לפני שיצא לנתיב הנסיעה שלך?

ת: לא.

ש: יתכן שלא היית מרוכזת בכביש בגלל הילדים ברכב.

ת: ילדה אחת לצידי. נסעתי רגיל.

ש: יתכן שאמרת לאחר התאונה שאת מצטערת לא שמת לב לא ראית אותו.

ת: מה שאמרתי, סליחה על הסיטואציה שקרתה לנו, אני מכירה אותו מהשכונה. נבהלתי מעצם מה שקרה דבר ראשון שאמרתי סליחה אינסטינקט.

ש: את מראה שהתאונה מתרחשת במרכז הכביש איך לא ראית אותו מגיע עד למקום הזה?

ת: כשהרגשתי את עצם המכה הוא כבר היה לפני. הוא בא מהצד שלי ואני נוסעת ישר ולא ראיתי אותו.

ש: הוא אומר שלמעשה חנה באזור המסומן אדום- לבן היכן שנמצא מעבר החצייה ואז נסע לאחור כי רצה לפנות לאחר מכן שמאלה. בזמן שהוא בעצירה וממתין לרכבים שחולפים הגיע רכב אחד לפנייך והצליח לעבור. הוא אמר שמכיוון שבנתיב שלך בצד ימין היו רכבים חונים יום שישי עמוס את נכנסת לנתיב שלו ופגעת בו.

ת: ממש לא.

ש: לפני התאונה כמו שאמרת לא ראית אותו?

ת: אני לא יודעת מהיכן צץ. יודעת מה קרה באותה נקודת זמן.

ח. נגדית לב"כ התובע:

ש: את הרכב שלו לא ראית עד לאחר המכה.

ת: נכון.

ש: מי ערך את השרטוט?

ת: התקשרתי לבעלי איך שהגעתי והוא דיבר איתו והם נפגשו בזירה עצמה. אני לא יודעת אם בעלי שרטט את זה. אני לא שרטטתי את השרטוט.

לא זוכרת שיצאתי מהרכב לאחר הרכב.

לשאלתך אצלי המגע בין הרכבים היה בצד של הנהג. מדגימה.

אני נוסעת יוצאת ואז מרגישה בום.

לשאלתך זה היה בשניה.

ש: מציג לך טופס הודעה לא חתום. זה בכתב ידך?

ת: לא שלי.

ש: את מסרת את הגירסה שלך למי?

ת: כשזה קרה היחיד שסיפרתי לו זה בעלי.

ש: את אישית לא דיברת עם נציג חברת ביטוח.

ת: לא.

הנתבע 2 מוזהר כחוק:

ח. ראשית:

אשתי סיפרה לי שהיתה תאונה. נתנה לי הטלפון של מי שפגע בו. אנו מכירים אותו מהעיר.

דיברתי איתו אמר שלא קרה כלום זה רק פח. נסענו לאותו מקום בערך שעה אחרי התאונה. הבאתי גם את אשתי. ביקשתי מהתובע שיראה לי בדיוק היכן קרתה התאונה ביחס לצומת. הוא עמד וצילמתי אותו באותו מקום- נ/1. את השרטוט אני שרטטתי ממה ששמעתי מהם.

ח. נגדית:

ש: מי סיפר לך שהרכב של אלי היה בנסיעה רציפה ונכנס לתוך הצומת?

ת: אלי בעצמו. נסע היה ברוורס ורצה לפנות שמאלה וכנראה כשנסע אחורה לא ראה את אשתי שבאה מצד ימין.

ש: הוא אומר שהיא נסעה בנתיב והיו מכוניות חונות בנתיב שלה.

ת: לא יכולות להיות שם מכוניות. מאיפה אשתי תצא. מפנה לרוחב הנתיב. אם חונות שם מכוניות איך אלי יצא.

ב"כ הפניקס: אין לי שאלות.

ב"כ הפניקס מסכמת:

הנתבעת לא הבחינה לפני התאונה ברכב התובע שמצוי בתוך הצומת. היא סימנה כי התאונה קרתה בתוך הצומת במרכזה ולא ברור כיצד יכול היה התובע לחצות חצי מהצומת מבלי שהיא תבחין בו. יכול להיות שהסיבה לכך למעשה כפי שהעידה היום חוסר תשומת לב מצידה כי בתה ישבה בכסא שמימינה ולכן דעתה לא היתה נתונה רק למתרחש בכביש.

לעומת זאת העיד התובע באופן קוהרנטי ומשכנע, הבחין ברכב שלה מגיע, אולם התאונה באופן הזה היתה בלתי נמנעת. מוקדי הנזק בשני הרכבים גם מחזקים את גירסת התובע אשר שני הרכבים נפגעו בפינה קדמית ימנית עם פינה קדמית שמאלית.

אני מבקשת לקבל את התביעה.

ב"כ התובע מסכם:

למעשה אנו בסיטואציה שהתובע מעיד שראה את הרכב ואת ההתרחשות ומספר גירסה מוצקה ומנגד, הנתבעת 1 משערת ומנחשת מה קרה כיוון שלא ראתה את ההתרחשות רק שמעה את המכה ובכלל לא ראתה את הרכב של התובע מתקדם לכיוון, טענתה לגבי נסיעה רציפה והתפרצות לתוך הצומת משוללת כל יסוד מדובר בהשערה בלבד. יש גם לזכור שמדובר בשעת עומס כפי שהעידו הנוכחים. ברור שבמקום חנו מכוניות. זה לא איפשר נסיעה בנתיב ימני מה שאילץ לסטות לנתיב הנגדי וחוסר תשומת לב של הנתבעת 1 גרמה לתאונה. אני מבקש לקבל את התביעה העיקרית ולדחות את התביעה שכנגד.

ב"כ מנורה מסכם:

אבקש לדחות את התביעה העיקרית ולקבל את התביעה שכנגד. רכב התובע עבר על כל המחדלים האפשריים. ראשית נסע רוורס במקום חנייה עמוס התכוון לפנות שמאלה כשהוא מודה שעמד באמצע הצומת ויודע שיש זכות קדימה לבאים מימין. בעדות מסר שגם לא היתה קוהרנטית בעליל כי מחד טען שעמדו רכבים באדום לבן, דבר תמוה, ומצד שני שרכב אחד הצליח לעבור ולא פגע בו. כיצד לפי התמונות של מקום התאונה הדבר אפשרי.

יתירה מזו, שעת עומס כפי שאמר, בודאי שבשעה כזו נהגים זהירים יותר וסביר יותר ובטוח יותר שנהגת הנתבעת ראתה שהנתיב שלה פנוי והיא מרוכזת בנתיב פנוי ונוסעת ישר.

יתירה, הנהג השני העיד שהם חזרו בשעת לילה לעשות שחזור. לפי התמונה רואים שזה באור יום.

יתירה מזו, מפנה לתמונות הנזק של הנתבעת שמסתדרים היטב עם ההדגמה שלה היום בבית המשפט.

כאשר פינה שמאלית שלה נפגעה כשהוא בא משמאלה ורואים את התלישה שגרמה לפגיעה.

אני מפנה לסתירה, התובע אמר שהיא התנצלה מתוך הרכב סימנה לו שהיא מתנצלת ולא הדגיש שיצאה מהרכב. היא אפילו אמרה בעדותה של יצאה מהרכב. בנסיבות אלו כאשר נהגת הנתבעים פעלה כדין. האחריות מוטלת על נהג התובע.

<#7#>

החלטה

פסק הדין יישלח לצדדים בדואר

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ט אייר תשע"ז, 15/05/2017 במעמד הנוכחים.