1. לאחר שעיינתי בתגובת החייב אשר טען כי, בקשתו של הנאמן למימוש כספים לא מוגנים, הינה ערעור על פסק הדין וההסדר אליו הגיעו הצדדים, לא מצאתי ממש בטענה:

בפסק הדין מיום 11.5.18 נקבעה תכנית פירעון על פיה כל אחד מהחייבים ישלם סך של 1,500 ₪ לחודש במשך 60 חודשים וכן תתווסף קרן ההשתלמות של החייב ב"אקסלנס גמל". כמו כן נקבע כי על החייבים להמציא דו"ח של המסלקה הפנסיונית.

בנוסף, בסיפא של פסק הדין נקבע במפורש :"כל שיימצאו כספים הניתנים למימוש, יש לממשם ובמידת הצורך להגיש צווים לחתימתי. ימומשו כספים שאינם מוגנים".

הוראה זו הינה הוראה שבשגרה שכן כספים שאינם מוגנים הינם נכסים המוקנים לנאמן. הכספים לא נכללו בתכנית הפירעון וביה"מ הורה מפורשות כי ככל שיימצאו, ימומשו.

לאור האמור בקשת הנאמן,אינה עומדת בניגוד לפסק הדין.

2. למען תנוח דעתו של החייב אבהיר כי כספי גמל ופנסיה הינם כספים מוגנים ולכן ככל שלא קיימת הסכמה מצד חייבים, לא ימומשו והצווים אשר יחתמו למימוש, מימלא יחריגו כספים מוגנים.

3. יחד עם זאת,החייב שאינו מיוצג,ביקש שהות להתייעץ עם עו"ד ולכן תינתן לו שהות לעשות כן וככל שעד יום 25.1.19,לא יועלו טענות חדשות ע"י החייב,יהיה רשאי המנהל היוחד להגיש צווים לחתימתי.

המנהל המיוחד ימציא החלטה זו כדין לחייב.

תשומת לב המזכירות כי ההחלטה בפרוטוקול מיום 31.5.18 הינה פסק דין וכנראה מחמת טעות הוגדרה כ"החלטה" במערכת הממוחשבת.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ט, 11 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.