נוכחים:

ב"כ המאשימה – עוה"ד מאיה אשכנזי וקרן פינקלס

הנאשם וב"כ – עוה"ד מנצור

<#1#>

פרוטוקול

<#2#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

מבקשת להגיש תמונות של המתלונן – מוגשות ומסומנות ע/1. נאשם יליד 76' הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלות של ממש. כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן הנאשם תקף את המתלונן, יליד 46', אשר בחר פירות מדוכנו של הנאשם בשוק והחזיר פירות לדוכן לאחר שהתחרט בכך שזרק את הפירות על המתלונן. בהמשך תפס בחולצתו של המתלונן, היכה אותו באגרופים בפניו ובגופו ודחף אותו בחוזקה ארצה, עד אשר הורחק על ידי עוברים ושבים. כתוצאה מהמתואר נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות שברי בצדי אפו, שבר במפרק כף יד שמאל וכן המטומות ושפשופים. מדובר בתקופה ברוטלית משולחת רסן, שלא כללה גירוי מצד המתלונן, אדם זקן, לא מסוגל להתגונן מפני הנאשם והנאשם לא חדל ממעשיו עד אשר הורחק על ידי אחרים מהמקום. המתלונן נזקק כמובן לטיפול רפואי ובנסיבות העניין ולאור פער הכוחות וגילו של המתלונן, ברור כי פוטנציאל הנזק חמור אף מהתוצאה שנגרמה לו בפועל. המחוקק קבע בצד עבירה זו עונש מקסימלי של עד 5 שנות מאסר ואף הגדיר בסעיף קטן ד' כי אדם שהורשע בעבירה זו יוטל עליו עונש מאסר שאינו כולו על תנאי וזאת בהעדר טעמים מיוחדים שירשמו. לא בכדי בחר המחוקק להחמיר עם מבצעי עבירה זו. אנו סבורים כי מתחם העונש בנסיבות ביצוע העבירה הוא נע בין 8 ל-19 חודשי מאסר ורכיבים נוספים.

בעניינו הוגש תסקיר שירות המבחן ממנו עולה תמונה של אדם נורמטיבי, נעדר הרשעות קודמות, אשר התקשה לשלוט בכעסיו בסיטואציה המתוארת בכתב האישום. הוא הביא לחרטה וחש בושה וצער על מעשיו. בסופו של יום , שירות המבחן לא ראה צורך בנזקקות טיפולית או צורך בהעמדה במבחן והמליץ לסיים את ההליך בצו של"צ בהיקף 250 שעות. המאשימה אכן שקלה לקולא את העדר העבר, התסקיר החיובי, לקיחת האחריות וחסכון בזמן שיפוטי וכן את העובדה כי חלק מהעונש הפקיד הנאשם מבעוד מועד פיצוי בגובה 10,000 ש"ח לטובת המתלונן. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מחומרת האירוע ותוצאותיו. בנסיבות אלו אנו סבורים שיש להעדיף את עקרון הגמול ואת האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטי של הנאשם וכי אין מנוס משליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח גם אם ברף התחתון שהוצג לאור נסיבותיו האישיות וזאת לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי מוסכם על סך 10,000 ש"ח. הנאשם היה עצור יומיים בין הימים 8-9.4.16.

ב"כ הנאשם:

אינני חולק כהוא זה על חומרת מעשי העבירה בה הורשע הנאשם במיוחד כאשר העבירה בוצעה כלפי אדם מבוגר. בהתחלה כבר אומר וגם הנאשם אמר זאת במשטרה – גיל של אדם היום מבלבל. הוא הביע חרטה ואמר לא התכוונתי. הסעיף המרכזי בסעיף הבניית שיקול הדעת השיפוטי בסעיף 40 ב' בו נקבע עקרון ההלימה כעקרון על בענישה. חברתי הזכירה את עקרון הגמול. אומנם בהצעת החוק לתיקון 113 לחוק העונשין ביטא עקרון ההלימה את עקרון הגמול ואולם במהלך הדיונים בכנסת החליט המחוקק להכניס מספר תיקונים משמעותיים, לאורם נקבע כי העקרון המנחה במתכונתנו המאוחרת אינו מבטא עקרון של גמול במובנו הקלאסי מידה כנגד מידה, אלה תמיד מידיות העונש. משום מה מצד ימין של ביהמ"ש כל הזמן טוענים לעקרון הגמול.

בעניין נסיבות העושה ונסיבותיו היא מאוד חשובה ומלמדת כי אין מדובר בתהליך ענישה קבוע המתייחס לסעיף העבירה הטיפוסית אלא תפיסה גוזרת את מתחם העונש ההולם מהנסיבות הקונקרטיות של האירוע. אני לא ארחיב לגבי השתלשלות האירוע והרקע של האירוע. הדברים באו לידי ביטוי מפיו של הנאשם בתסקיר שירות המבחן וכבר במשטרה הודה באירוע ואני אצטט ממה שאומר הנאשם בחקירתו "אני לא רציתי להגיע למצב כזה...אני עובד בשוק 20 שנה, אתה יכול לשאול אנשים ואני מצטער שאדם הגיע למצב כזה בגלל, בגלל דחיפה שלי..." הוא אומר "אני דחפתי אותו כי הוא קילל אותי". אביו של הנאשם נפטר מספר שבועות לפני האירוע. אנחנו לא מצדיקים את התקיפה, הנאשם אומר אני מצטער עשיתי טעות.

לפי סעיף 40 ג' א' לחוק העונשין ביהמ"ש יקבע את מתחם העונש ההולם בתאם לעקרון המנחה ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע, בביצוע העבירה, במידת הפגיעה, במדינות הענישה ולגבי נסיבות האירוע. סעיף 40 ט' נמנו מספר נסיבות שעל ביהמ"ש ליתן להם משקל לפני גזירת הדין וקביעת מתחם ענישה. אין חולק על כך שבמקרה ספציפי זה לא קדם שום תכנון לאירוע. מדובר בתגובה רגעית, על רקע של משבר שהוא תוצאה של קללה. הנאשם דחף את המתלונן ופגע בו והוא מצר על כך.

לגבי הנזק – אנו לא מזלזלים בנזק שנגרם למתלונן. לא סתם הנאשם מיוזמתו הציע להפקיד סכום כסף שלא מקובל לתת אותו במשפט פלילי 10,000 ש"ח כדי לנסות ולפצות את המתלונן על הנזק והכאב שנגרם לו. יש ליתן לזה משקל.

לגבי נסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה – מפנה לתסקיר המפורט בנושא זה.

לגבי מדיוניות הענישה הנוהגת במקרים אלה, חברתי הגישה פסיקה וביקשה שביהמ"ש יקבע מתחם ענישה שנע בין 9 חודשים ועד 18 חודשים. אני רוצה להזכיר שבית המשפט העליון בעבירות מהסוג הזה חזר ושנה כי בעבירות שעניינן גרימת חבלה בנסיבות מחמירות, שזה הרבה יותר חמור, העונשים הנוהגים נעים על מנעד רחב וכי מתחם ענישה התלווה לכל מקרה לגופו. עיון בפסיקה של ביהמ"ש העליון ובתי המשפט המחוזיים מלמד כי מתחם העונש ההולם נקבע בכל מקרה לגופו, בשים לב למגוון שיקולים, שעניינם בין היתר ומבלי למצות תכנון מוקדם של העבירה, מספר הפגיעות, חומרתן, הרגע לאירוע וכיוצ"ב. ע"פ 8585/04 פסחוב נ' מדינת ישראל גזר ביהמ"ש המחוזי 10 חודשים, בגין עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. העבירה שם חמורה שבעתיים מהעבירה שבפנינו שם דובר על מקרה של דקירה. ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורו על חומרת העונש וגזר 6 חודשי עבודות שירות. ע"פ 6074/11 פלוני נ' מ"י, שם במהלך עימות במועדון נטל הנאשם חבט ובחל במתלונן, למתלונן נגרמו נזקים לצמיתות. על הנאשם הוטלו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. מדובר בקטין. ע"פ 5994/13 מ"י נ' שחה שם המשיב דקר את המתלונן 3 פעמים באמצעות מספריים ששימשו אותו בעבודה, משיב אדם נורמטיבי, התסקיר היה חיובי, הושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור שהוגש לעיון נדחה.

פסק דין מביהמ"ש השלום בכפר סבא, מקרה אלימות הרבה יותר חמור, בעל מועדון שפגע בנכה צה"ל, נכות של 50%, גרם לו שברים, פגיעות מאוד קשות ולאור תסקיר חיובי קבע ביהמ"ש מנעד ענישה בין של"צ למאסר של 6 חודשים ובסופו הסתפק בהטלת 160 שעות של"צ.

אני סבור שלאור העובדה שמדובר באדם נורמטיבי, כבן 40, שאחרי כל כך הרבה שנים בעת חולשה, משבר, שנפגע מקללות עוקצניות מאוד והגיב כפי שהגיב, נדמה לי שמנעד הענישה במקרה זה צריך להיות בן מאסר מותנה עד 3 חודשי עבודות שירות ועד חצי שנה בעבודות שירות. אני מבקש מבימ"ש לשקול בחיוב לקבל את המלצת שירות המבחן שהוא גורם מקצועי. שירות המבחן הוא גורם מקצועי מיומן שרק במקרים חריגים לא מקבלים את המלצתו. שירות המבחן המליץ על של"צ ולכן אבקש לקבל את המלצת שירות המבחן ואם לא תתקבל ההמלצה זהו המקרה של עבודות שירות של עד 4 חודשים, כאן ישנה חרטה עמוקה. הנאשם מאוד רצה להגיע למתלונן ולבקש את סליחתו האישית ולא הצליח. מדובר באב למשפחה בת 3 חודשים, אישה חולנית כשהוא מתפרנס בקושי בשוק, מתקשה מאוד לפרנס את המשפחה. זה מקרה חריג בהתנהלותו במשך 40 שנה.

הנאשם:

אני מצטער לאן שהגעתי ועל מה שעשיתי. המתלונן אחרי תקופה חזר וקנה ממני פירות.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בו יוחסה לו עבירה של תקיפת זקן, אשר גרמה לחבלה של ממש. מדובר באירוע מיום 8.4.16 בו הגיע המתלונן שהיה אז כבן 70 אל דוכן הפירות של הנאשם בשוק העירוני בפתח תקוה. הוא ביקש לרכוש מספר פירות אך בהמשך התחרט והחזיר את הפירות לדוכן. הנאשם לא היה שבע רצון מהתנהגות המתלונן ועל כן רץ לעברו תוך שהוא זורק את הפירות ופוגע בידיו. בהמשך תפס הנאשם בחולצתו של המתלונן והיכה מספר אגרופים בפניו ולבסוף דחפו בחוזקה ארצה ופונה לבית החולים באמבולנס, שם אותרו בגופו חבלות וביניהם המטומות ושפשופים בפנים ובאחת הידיים וכן שברים בעצמות האף ובכף היד.

על ההליך שבפני חלות הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, המחייבות קביעת מתחם עונש הולם למעשים שביצע הנאשם בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם, בפסיקה הנוהגת ובמכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. ביסוד עבירות האלימות עומד הצורך להגן על שלומו וביטחונו של הציבור. הדברים יפים שבעתיים כאשר מדובר במתלונן המוגדר "זקן", כאשר לגבי קבוצה זו של בני החברה יש צורך בהגנה מיוחדת בשל הקושי הניצב בפניהם להגן על עצמם מפני פגיעה אלימה והכיעור הכרוך בפגיעה פיזית, באדם נטול הגנות. פגיעתו של הנאשם בערכים אלה הייתה משמעותית, בשים לב לעוצמת התקיפה ולתוצאותיה. באשר לפסיקה הנוהגת, הרי שכפי שתיארו ב"כ הצדדים קיים מגוון רחב של מענים עונשיים למבצעי עבירות מעין אלה, בשים לב לנתונים המיוחדים של המעשה ושל העושה. יחד עם זאת, אין מנוס מהמסקנה כי מעשיו של הנאשם מצויים ברף חומרה גבוה באופן יחסי, במדרג החומרה, וזאת בשים לב לתוצאות הקשות שנגרמו, כפי שניתן ללמוד גם מהתמונות שהוגשו, מגילו המתקדם של המתלונן ומהתקיפה האלימה באופיה. לצד דברים אלה, יש גם לקחת בחשבון את העובדה כי המדובר במעשה מתוכן מראש אלא בהתפתחות ספונטנית, אגב האינטראקציה בין הצדדים וכי הנאשם לא עשה שימוש בכלי משחית כלשהו, במסגרת התקיפה. באשר לפסיקה שהוגשה, הרי שהמאשימה הפנתה לפסק דין מביהמ"ש המחוזי בנצרת, בו נקבע מתחם עונש הולם שבבסיסו 9 חודשי מאסר בפועל, אלא שבאותו מקרה לצד העבירה של תקיפת זמן הורשע הנאשם גם בעבירה של חבלה חמורה, אשר אינה מיוחסת לנאשם שבפני. ניתן גם להצביע על החלטות בהם נקבעו מתחמי ענישה מקלים יותר, בעבירות מעין אלה, הכל בשים לב לנסיבות הספציפיות, למשל ברע"פ 4844/15 או בעפ"ג 19347-03-16. בשים לב למכלול הנתונים, אני סבור כי לצד המקרה שלפני יש מקום לקבוע מתחם שבבסיסו עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים. באשר לרף העליון, אסתפק בזה שהוצע על ידי המאשימה, כלומר 18 חודשי מאסר, על אף שלטעמי ניתן היה לקבוע גם רף גבוה יותר.

לאחר שנקבע המתחם יש לאתר את העונש המתאים לנאשם בגדר המתחם, בהתחשב בנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו, לעברו ולהתנהלותו. בהקשרים אלה התקבל תסקיר מפורט מטעם שירות המבחן ממנו עולה כי מדובר באדם כבן 39, נשוי ואב לשלושה ילדים אשר אין לחובתו הרשעות קודמות כלשהן. הנאשם הודה, לקח אחריות, חש בושה עמוקה על מעשיו וכן צער ואמפתיה כלפי המתלונן. שירות המבחן התרשם מאדם מגובש, העובד באורח יציב, ללא מעורבות פלילית ואשר מנהל אורח חיים משפחתי תקין, מכבד את מערכות החוק ואינו נותן לגיטימציה להתנהגויות עברייניות ואלימות. שירות המבחן מעריך כי הסיכון להישנות התנהגות אלימה הינו נמוך וכי הנאשם אף אינו זקוק למעורבות טיפולית, שכן יש לראות במעשיו משום חריגה אחת ויחידה מאורח החיים הנורמטיבי שהוא מנהל. על רקע זה ממליץ שירות המבחן להטיל עליו של"צ בהיקף של 250 שעות.

תמים דעים אני עם המאשימה כי מי שמבצע מעשי אלימות קשים, ללא כל הצדקה, במתלוננים מבוגרים וגורם להם לחבלות ממשיות דינו להישלח לריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח. לצד עמדה עקרונית זו, לא ניתן להתעלם מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם ואשר הינו חיובי ביותר ומעיד על כך כי מדובר באירוע חריג, שאינו מאפיין כלל וכלל את התנהלותו של הנאשם. בנסיבות אלה, ימצא האיזון הנכון בהשתת עונש מאסר בפועל, המצוי ברף התחתון של מתחם העונש ההולם ואשר ירוצה על דרך של עבודות שירות, לצד ענישה משלימה בדמות מאסר על תנאי, קנס ופיצוי מוסכם ומשמעותי בסך 10,000 ש"ח אשר הופקד בקופת ביהמ"ש.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 6 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות, במתנ"ס ראש העין החל מיום 11.7.17.

2. 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור הנאשם כל עבירת אלימות כלפי הגוף.

3. הנאשם יפצה את המתלונן, עד תביעה מס' 1 לכתב האישום, בסכום של 10,000 ש"ח אשר הופקד בקופת ביהמ"ש ויועבר למתלונן על ידי המזכירות.

4. קנס בסך 1,500 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בתוך 60 יום.

ככל שקיימת הפקדה בתיק המעצר, ניתן לקזז הקנס מההפקדה.

העתק יועבר לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

המזכירות תסרוק את המסמך ע/1.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' אייר תשע"ז, 03/05/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דורית סבג