בפניי תביעת ספאם בסך 1,280 ₪ שהגיש התובע בגין הודעת פרסום מסחרית שקיבל התובע מן הנתבע בחשבון הפייסבוק.

רקע ועובדות

התובע הינו עו"ד אשר מייצג את עצמו בתיק זה.

הנתבע הינו אדם פרטי אשר בבעלותו עסק בשם 'ג'י ספוט' אשר משתייך לתחום מועדוני הלילה.

הנתבע שלח אל התובע באמצעות חשבון הפייסבוק האישי שלו הודעה פנימית לפיה הוא מציע לתובע להירשם למסיבה אשר הנתבע עורך במקום העסק שלו בצירוף מספר הטלפון האישי שלו לצורך בירורים והרשמה.

הנתבע אשר קיבל את ההודעה, שלח בחזרה אל התובע מכתב בדבר הודעת ספאם וכתגובה חסם הנתבע את חשבונו של התובע ובכך הוציא אותו מתוך רשימת התפוצה למשלוח הודעות.

טענות התובע

התובע טוען כי נשלחה לחשבון הפייסבוק האישי שלו הודעה אחת בודדת אשר תוכנה נופל בגדר פרסומת וזאת על פי חוק הספאם החדש- תיקון מספר 30 לחוק התקשורת בזק ושירותים.

לדידו של התובע, יש בהודעה משום הטרדה וזאת משום שמעולם לא נתן את הסכמתו לקבלת הודעות פרסומת.

טענות הנתבע

הנתבע טוען כי אכן שלח הודעה בודדת אחת לחשבון הפייסבוק האישי של התובע אך היות ומודבר בהודעה אחת בודדת וכי תוכנה אינו מייצג כל פרסומת, הרי שאין מדובר בהודעת ספאם וכי אין להטיל עליו קנס בגין משלוח הודעה זו.

זאת ועוד, מוסיף הנתבע כי לאחר הודעה זו, נחסם חשבון התובע מתוך רשימת ההודעות בחשבון הפייסבוק של הנתבע.

דיון והכרעה

בדיון שבפניי, נכח התובע בעצמו כתובע וכבא כוחו, בא כוחו של הנתבע והנתבע בעצמו.

תחילה, העיד בפניי התובע באומרו כי קיבל לחשבון הפייסבוק האישי שלו הודעה מאת הנתבע לפיה הוא מוזמן להירשם למסיבה ולהגיע למקום עסקו.

התובע טען בפניי כי תוכנה של הודעה זו נופל בגדר הגדרת 'פרסומת' כפי שנכתב בחוק הספאם- חוק התקשורת (בזק ושירותים) תיקון 30 ועל כן צריך הנתבע לפצותו בסכום התואם לגובה התביעה וזאת משום שהתובע מעולם לא נתן הסכמתו למשלוח הודעות מסוג זה.

לאחר מכן, העיד בפניי הנתבע אשר אינו מכחיש משלוח הודעה זו אך מתכחש להיותה דבר פרסומת.

לדידו של הנתבע, תוכן ההודעה הותאם באופן אישי אל התובע משום שהתובע עוסק בתחום המוזיקה וההזמנה הייתה למסיבת מוסיקה עם תקליטן אשר הגיע מחול.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, המסמכים שהוגשו בפניי ושמעתי את הצדדים, אני קובע כי דין התביעה להתקבל באופן שינומק להלן:

חוק הספאם החדש - תיקון לס' 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים מגדיר את מהותו של דבר פרסום ומהם התנאים למשלוח הודעה מסוג זה.

על פי חוק זה, הודעה אלקטרונית היא מסר המועבר באמצעות רשת האינטרנט אל נמען וכי ניתן לשמורה בצורה ממוחשבת.

נראה כי הודעה דרך צ'אט הפייסבוק הינה מסר אשר מועבר דרך רשת האינטרנט וניתנת לשמירה בצורה ממוחשבת ועל כן אין חולק כי מדובר בהודעה אלקטרונית.

באשר לטענתו של הנתבע אשר טוען כי אין תוכנה נופל בגדר דבר פרסומת, אני חולק על טענתו זו בקובעי כי תוכן ההודעה היה מטרתו לעודד רכישת מוצר והוצאת כספים מצד הנתבע וזאת על ידי הזמנתו למועדון שברשות הנתבע.

משעברנו משוכה זו לעניין הגדרת ההודעה שנשלחה כדבר פרסומת, יש לפסוק את הפיצויי בגין משלוח הודעה זו.

בפס"ד רע"א 1954/14חזני נ' הנגבי (להלן: הלכת חזני), נקבעה הלכה לפיה נקודת המוצא לפסיקת פיצויים בגין הודעה בודדת הינה 1,000 ₪.

נקודת מוצא זו אינה הכרחית וודאית והרי שנתון לבית המשפט שיקול הדעת לצורך הפחת הפיצויים בטעמים מיוחדים.

במקרה דנן, נראה כי לתוכן ההודעה אותה שלח הנתבע אל התובע, צורף מספר הטלפון האישי של הנתבע.

הנתבע לא ביצע פעולה פשוטה של יצירת קשר עם שולח ההודעה, קרי הנתבע, לצורך הסרתו מרשימת התפוצה ועל כן לא פעל למזעור הנזק.

בנסיבות העניין, עסקינן במשלוח הודעה בודדת אחת כאשר היא בניגוד להוראות הדין תוך התחשב בעובדה כי מטרתו של תיקון 30 ספאם- חוק התקשורת (בזק ושירותים) היא התרה מפני הטרדה, אני סבור כי יש מקום להפחית מהפיצוי הסטטוטורי הקבוע בדין.

אין חולק כי נקודת המוצא בדין ועל פי הלכת חזני הינה פסיקת פיצוי בגובה 1,000 ₪ בנסיבות של משלוח הודעה אחת אל בנסיבות אלו שבפניי, מחדלו של התובע בדבר יצירת קשר באמצעות מספר טלפון הנתבע, הרווח הצפוי לנתבע בעקבות משלוח הודעת הדואר הוא קטן , היקף ההפרה הוא נמוך שכן ההודעות נשלחו רק לחברים הרשומים בפייסבוק של הנתבע ושל חברו , העובדה שהתובע לא השתמש באפשרות לחסום הודעות מאנשים זרים , כל אלו מביאים אותי למסקנה כי יש להפחית מהפיצוי.

על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 300 ₪ פיצוי בגין משלוח ההודעה.

באשר לשכר טרחתו של עורך הדין התובע יפים דבריו של כב' השופט פוגלמן בהלכת חזני- רע"א 14\1954:

"הרי שתכליותיה המיוחדות של תביעה לפי חוק הספאם מוליכות למסקנה כי יש לפסוק שכר טרחה והוצאות בסכום שבמכלול יהפוך את הגשתה לכדאית. לשון אחר: סכום שכר הטרחה וההוצאות שייפסק בתביעה כזו קשור בקשר הדוק בסכום שייפסק כפיצוי בגין ההפרות, ויש לראות בהם מכלול אחד (ובלבד שלא ייפסק לתובע סכום גבוה מזה שסביר ומידתי להוציא לשם ניהול ההליך). כך, למשל, אף שתביעה בגין הפרה בודדת תזכה את התובע לכל היותר בפיצוי של 1,000 ש"ח, ניתן לפסוק בגינה שכר טרחה והוצאות העולים על סכום זה כדי שיהיה כדאי להגישה, ובלבד שהסכום הכולל שנפסק יהיה סביר ומידתי בשים לב לשיקולים המנחים את בית המשפט בפסיקת שכר טרחה והוצאות משפט. כך, למשל, בתביעה בגין הפרה בודדת המתבררת בישיבה אחת בבית המשפט לתביעות קטנות, אפשר שדי בסכום הפיצוי כשלעצמו (או מעט מעבר לכך) כדי להגשים את תכליות החוק" (ראה: פסקה 10 להלכת חזני).

בהתאם לדברים אלו ולתקנה 512(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני קובע כי יש מקום לפסוק שכר טירחה עורך הדין על הצד הנמוך.:

שכר טרחת עו"ד צריך שיהיה תואם לסכום התביעה ולסכום הפיצוי שנפסק. סבורני כי אין לקוח סביר היה משלם לעו"ד סביר שכר טרחה בגובהה של התביעה.

אי לכך התובע מייצג עצמו, אני קובע כי גובה שכר טרחתו של התובע יעמוד על 900 ₪.

סוף דבר

הנתבע ישלם לתובע פיצוי בגובה של 300 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בגובה של 900 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה.

התשלום יבוצע תוך 30 יום מיום מתן פסק דין זה.

ניתן היום, ט' תשרי תשע"ח, 29 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.