תביעה קטנה של פח ע"ס 7,400 ש"ח.

בכתב התביעה נטען כי התובע נסע במסלול הימני בשדרות אבא חושי לכיוון עוספיה , רכב הנתבעים שנסע בנתיב השמאלי סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב התובעים.

בכתב ההגנה נטען כי הנתבע נסע בנתיב השמאלי והוא החל לעבור באיטיות ובזהירות לנתיב הימני וזאת לאחר שווידא כי הכביש פנוי . לפתע, הגיח רכב התובע במהירות במסלול הימני והחל לעקוף את רכב הנתבעים מצד ימין, פגע ברכבם של הנתבעים ושפשף את צדו השמאלי. לטענת הנתבעים התובע הסתלק מהמקום בטרם הספיק הנתבע לרשום את פרטיו.

לגבי הנזק טענו הנתבעים כי לרכב התובע נגרם שפשוף קל בצבע מעל הגלגל השמאלי.

התובע חזר לפני על עיקרי טענותיו ותיאר את מוקדי הנזק :" כשהוא סטה מהנתיב שלו הוא בא לנתיב שלי, צפצפתי לו והוא לא שמע, נתתי גז לברוח למנוע את התאונה, והוא שפשף לי את הכנף האחורית ודלת אחורית בכנף שמאל עד לפגוש האחורי. הרכב שלו נפגע בכנף קדמית ימין. "

התובע נשאל על ידי הנתבע אם שילם למוסך :

ש. לגבי המוסך שתיקן, אין חשבון, אין קבלה.

ת. כל החשבוניות שתיקנתי יש לי הכול.

ש. כמה שילמת למוסך?

ת. עוד לא שילמתי כלום. למה אני צריך לשלם? יש בית משפט. הוא אשם הביטוח שלו צריך לשלם. הרכב שלי מבוטח ביטוח מקיף. אני מכיר את המוסכניק, המוסך הוא שלי וזה קבלן משנה לפחחות, בגלל זה לא שילמתי. אני לא הוצאתי חשבונית, החשבונית היא של פחח.

הנתבע חזר על עיקרי גרסתו והוסיף כי יש ברכבו "פטנט" שאם הוא עובר נתיב הוא שומע צפצוף.

לשאלה כמה מרכבו היה בתוך הנתיב הימני כשקרתה התאונה השיב כי : "כשהייתי כבר בתוך הנתיב, הייתי מצב שרבע הרכב שלי בנתיב הימני, זה המצב שקיבלתי (מציג) ".

הנתבע תיאר כאמצעות צעצועים באופן שהרכב שלו נמצא בהטיה לכיוון הנתיב הימני, והרכב של התובע נוסע ישר וחלק מפינה קדמית שמאלית של התובע מתנגשת עם השטח שבין הכנף הקדמי ימני והדלת הקדמית הימנית ברכב של הנתבע.

הנתבע נשאל על ידי התובע:

ש. לפי מה שאתה תיארת צריך שיהיה לי נזק בכנף קדמית, והנזק שלי הוא מאחורה.

ת. מה שקורה פה זה שיש דו"ח שמאי שרואה את הרכב בתהליך מסוים, והוא מצלם כל מה שיש.

נציגת הנתבעים טענה בסיכומיה כי התובע הוא בעל המוסך, ושלרכב היו 3 תאונות בעבר. ב 12.2.09 ב – 18.3.12 ו ב – 2.8.13.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה שדין התביעה להתקבל.

אין מחלוקת כי עובר לתאונה נסע התובע ישיר בנתיב הימני ואילו הנתבע נסע בנתיב השמאלי. אין מחלוקת כי התאונה ארעה שעה שהנתבע החליט להחליף נתיב והתחיל בפועל להיכנס לנתיב הימני בו נסע התובע ,כאמור, ישר. מאידך, הטענה כי התובע ביצע עקיפה לא הוכחה.

העדות של הנתבע לפיה המגע התרחש כאשר רק רבע מרכבו היה בתוך הנתיב הימני מהווה חיזוק לגרסת התובע שכן היא מלמדת על כך שהתאונה ארעה ממש בשלב הראשוני של סטיית רכב הנתבעים ימינה. זהו מהלך שמתרחש בזמן קצר ביותר ואינו מתיישב עם טענת העקיפה ועם הטענה כי הנתבע החליט לסטות ימינה לאחר שווידא כי הכביש פנוי. אם הנתבע רק התחיל להיכנס לנתיב הימני ומיד קרתה התאונה סימן שהכביש לא היה פנוי.

הנתבע תיאר את התאונה באמצעות צעצועים באופן שרכב התובע נסע כל הזמן ישר ולא תיאר מהלך של עקיפה. ולא עוד אלא שהתיאור ההתנגשות על ידו לא התיישב עם מוקד הנזק ברכב התובע.

בנסיבות אלה , אינני רואה להטיל על התובע רשלנות תורמת.

אשר לגובה הנזק. נציגתה המלומדת של הנתבעת העלתה טענות לגבי גובה הנזק. טענות אלו יכולות לעורר ספק סביר לגבי גובה הנזק אך במשפט אזרחי עסקינן ודי בהטיית מאזן ההסתברות. לפני חוות דעת שמאי שלו נסתרה לא ע ידי חקירה השמאי ולא על ידי הגשת חוות דעת נגדית.

עניין אחד אני מוצא לקבל והוא שהתובע הודה בחקירתו כי הוא בעל המוסך ושטרם שילם עבור הנזק והא מעסיק קבלן משנה בפחחות. במצב זה אין לזכות את התובע ברכיב המע"מ.

לאור כל המאור, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים את הסך של 5,683 ש"ח בגין נזק ישיר. 500 ש"ח בגין שכ"ט שמאי ו- 500 ש"ח בגין הוצאות משפט.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ז, 29 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.