בקשה לסילוק תביעה על הסף.

1. המבקשת הגישה בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו אין היא חבה ואינה נדרשת להסדיר חובות מס של נישומים אחרים לרבות עמותת מועדון הכדוריד מכבי רחובות או עמותת קרן רחובות לתרבות.

לטענת המבקשת בשל טענת רשות המיסים כי העמותה המבקשת הוקמה על מנת להתחמק מחובות מס של עמותה אחרת בסך 6 מיליון₪, בקשתה של המבקשת לקבלת אישור על ניהול תקין מאת רשם העמותות, נדחתה. לטענתה מאחר ורשם העמותות העמיד את הסדרת החוב מול רשות המיסים כתנאי בל יעבור לקבלת אישור על ניהול תקין אשר בהיעדרו לא יכולה המבקשת לקבל תקציב, התחייבה המבקשת ביום 29.12.13 "להגיע להסדר עם רשויות המס, ולשלם את חובות המס שיחולו על העמותה כדין". בדיקה העלתה כי חובות אותה עמותה אחרת הינם שגויים ומכל מקום אין הצדקה לגלגולם על המבקשת, ודאי לא באמצעות התניה למתן אישור לניהול תקין.

2. לטענת המשיבה לעמותה המבקשת לא ניתן אישור לניהול תקין משנת 2002 לנוכח קשריה לעמותה האחרת שבפירוק והיעדר דיווחים לרשם העמותות בניגוד לדרישות חוק העמותות. בעקבות בדיקה שנערכה הועבר תיק העמותה למחלקת אכיפה במטרה לשקול הגשת בקשה לפירוק העמותה המבקשת בשל התנהלותה. בעקבות זאת ביקשה המבקשת להיכנס לתכנית תיקון ליקויים חלף פירוק תוך שהתחייבה להסדיר את חובות המס של העמותה שפורקה.

במסגרת כתב התשובה טענה המשיבה כי רשם העמותות הוא בעל הסמכות ליתן אישור ניהול תקין וכלפיו התחייבה העמותה המבקשת לשאת בחובות העמותה האחרת כחלק מתכנית לתיקון ליקויים. הבקשה למעשה עניינה תקיפת שיקול הדעת של רשם העמותות, בעניין זה יש לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים ובית משפט זה נטול סמכות לדון בבקשה.

3. לאחר שהתקיים דיון ראשוני במסגרת הליך זה הגישה המבקשת ביום 26.12.16 עתירה מנהלית כנגד רשם העמותות ורשות המיסים בה עתרה כנגד החלטת רשם העמותות שלא ליתן לה אישור ניהול תקין וכנגד רשום המיסים בשל הטענה כי היא פועלת באמצעות רשם העמותות שלא כדין.

4. בעקבות זאת עתרה המשיבה להורות על סילוק המרצת הפתיחה בהליך זה על הסף. במסגרת הבקשה שבה וחזרה על כך כי מדובר בעתירה כנגד רשם העמותות אשר אינה יכולה להתברר בבית משפט זה אלא בבית המשפט לעניינים מנהליים שלו הסמכות היחודית לדון בכך. ממילא יידרש בית המשפט לעניינים מנהליים הדן בהתחייבויות העמותה לפרש את התחייבותה כלפי רשם העמותות ובכלל זה את התחייבותה לשאת בחובות המס של העמותה שבפירוק. ממילא לא ניתן לדון בסוגיה זו ללא צירוף רשם העמותות כצד. לטענת המשיבה אין מחלוקת כי נכון לעת הזו לא הוציאה רשות המיסים שומה לעמותה המבקשת בשל חובות העמותה שבפירוק ו/או בשל חובות של כל עמותה אחרת. מנגד, ככל שהסעד מכוון כנגד רשם העמותות, הרי משהוגשה העתירה נגד רשם העמותות, התייתר הצורך לדון בתובענה שבכותרת. אף אם היה בית המשפט מוסמך ליתן מעין "חוות דעת משפטית" לגבי פעולה משפטית בה לא נקטה רשות המיסים עד כה, שזהו הסעד המבוקש, הרי שגם אם כך היה קובע בית המשפט משמעות הדבר הייתה כי אין העמותה יכולה לתקן את הליקוי עליו התחייבה בפני רשם העמותות.

לטענת המבקשת מתשובת המדינה לעתירה המנהלית עולה המסקנה הברורה כי המשיבה מנסה לייצר מציאות קפקאית עבור המבקשת שכן כשהיא פותחת הליך לבירור חבותה לפי דיני המס היא נשלחת לרשם העמותות וכשהיא פונה לאחרון היא נשלחת לרשות המיסים. ההליך הנוכחי הינו למתן סעד הצהרתי כלפי רשות המיסים בניסיון להכריע בטענות שמעלה רשות המיסים כלפי המבקשת בדבר חובה בגין חוב שהוטל על עמותה אחרת. המבקשת אינה עותרת כנגד החלטת רשם העמותות במסגרת המרצת הפתיחה ואין להתחייבותה כלפי רשם העמותות כל נגיעה להליך הנוכחי והיא אינה חוזרת בה ממנה.

5. דין התביעה להימחק על הסף.

בענייננו מתבקשת הצהרה לגבי חובות המס אותם ניתן להטיל על המבקשת בגין חובות עמותה אחרת.

אין טענה ולפיה הופנתה כלפי המבקשת דרישה מאת המשיבה לתשלום מס בגין חובות אותה עמותה. ההצהרה מתבקשת בשל עמדת רשם העמותות ולפיה התחייבה המבקשת כלפיו בשנת 2013 לשאת בכל חובות המס של אותה עמותה.

הכרעה קודמת להצהרה המתבקשת בהליך זה עניינה פרשנות התחייבותה של המבקשת כלפי רשם העמותות משנת 2013. כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 10.11.16 בין הצדדים מחלוקת בשאלת הפרשנות האמורה והאם התחייבה המבקשת לשאת בחובות המס שהוטלו על אותה עמותה אחרת כדין או האם התחייבה המבקשת לשאת אך בחובות המס בהם ניתן לחייבה את העמותה המבקשת כדין בגין חובות אותה עמותה אחרת. כך או אחרת, מדובר בפרשנות התחייבות אותה נטלה עליה העמותה המבקשת כלפי רשם העמותות. רשם העמותות לא צורף כצד להליך הנוכחי, העמותה המבקשת עמדה במהלך הדיון על כך כי השאלה שבמרכז הליך זה היא מדיני המס ולא פרשנות ההתחייבות (ר' עמ' 3, ש' 20-24), וכל הצהרה בדבר פרשנות ההתחייבות גם לא נתבקשה במסגרת המרצת הפתיחה.

עם זאת, ההכרעה בזכותה של המבקשת לקבל הצהרה כמבוקש בהליך זה תלויה בהכרעה קודמת בשאלת הפרשנות האמורה של התחייבותה כלפי רשם העמותות ויתכן שההכרעה בהליך זה אף תתייתר כתלות בהכרעה באותה שאלה פרשנית. כך, אם יקבע בסופו של יום אין לפרש את ההתחייבות אותה נטלה על עצמה המבקשת כטענתה, ממילא יתייתר הצורך להכריע בסעד המתבקש בהליך זה. בנסיבות אלו הסעד המתבקש בהליך זה הוא תלוי הכרעה קודמת בשאלה שאינה נשוא המרצת הפתיחה שבפני, בין צדדים (רשם העמותות) אשר אינם בפני. בשלב זה הסעד המתבקש הינו מוקדם מדי ותיאורטי.

לכך יש להוסיף כי במסגרת העתירה המנהלית אותה הגישה המבקשת ובה תקפה את שיקול דעתו של רשם העמותות שלא להעניק לה אישור ניהול תקין, עתירה שהצדדים לה הם גם רשם העמותות וגם רשות המיסים, העלתה המבקשת טענות בדבר פרשנות ההתחייבות אותה נטלה על עצמה ויתכן כי שאלה זו תוכרע במסגרת אותו הליך.

אני מורה איפוא על מחיקת הבקשה על הסף. אין באמור כדי לגרוע מזכותה של המבקשת לנקוט בהליך אחר שעניינו פרשנות ההתחייבות שנטלה על עצמה ולצרף לעניין זה את הצדדים הנוגעים בדבר.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ז, 26 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.