בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בחיפה (כבוד הרשמת הבכירה גילה ספרא-ברנע) מיום 4.4.16 בת"ק 37152-07-15.

בפסק הדין חוייב הנתבע, אשר בנסיעה אחורנית ביציאה מחניון פגע ברכב המשיבים , לשלם למשיבים סכום של 4,105 ₪ (מתוכם סכום של 3,805 ₪ המהווים 75% מעלות תיקון רכב המשיבים, בהתאם להצעת מחיר שצורפה לכתב התביעה ו- 300 ₪ בגין הוצאות ניהול התיק והאגרה).

בבקשתו מלין המבקש על גובה הסכום אותו חוייב לשלם. המבקש טוען בבקשתו כי הצעת המחיר של המוסך על פיה נקבע הסכום אותו עליו לשלם גבוהה מדוח שמאי , שלא הוצג בפני בית המשפט ולפיכך יש לשנות את סכום התשלום "לפי דוח השמאי שעל התובעת היה להציג במשפט"..

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לבקשה (לרבות פסק דינו של בימ"ש קמא, כתב התביעה על נספחיו ופרוטוקול הדיון בפני בימ"ש קמא) לא מצאתי מקום להעתר לבקשה.

ההלכה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת, והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן בפסק דין שניתן על ידי בית משפט לתביעות קטנות, אשר הערעור עליו אינו בזכות אלא ברשות, וההלכה היא כי התערבות בפסק דין שכזה מוגבלת לטעות משפטית או משפטית בולטת המצדיקה התערבות – דבר שלא מצאתי בנסיבות שבפני.

אציין כי המבקש מבקש להסתמך על מסמך שכלל לא עמד בפני בית משפט קמא , הוא כלל אינו נזכר בפרוטוקול הדיון וממילא אינו יכול להיות "בסיס" לקביעת גובה החיוב, כמבוקש בבקשה. עוד אציין כי המבקש התייצב לדיון בפני בית משפט קמא מבלי שהגיש כתב הגנה ומבלי שתמך טענתו בפני בית המשפט (בדיון עצמו) לפיה הנזק שנגרם לרכב המשיבים מוגזם - בראיה כלשהי.

אשר על כן – אני דוחה את הבקשה.

מאחר ולא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ו, 14 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.