לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה הנני מורה על עיכוב חלקי של פסק הדין באופן שיעוכב סכום כולל של 50,000 ₪.

1. אכן כשענינו של פסק דין בתשלום כספי אין נטיית בית המשפט לעכב את ביצועו אלא כאשר יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יתקבל הערעור.

2. במקרה דנן ובשים לב לגילו הצעיר של המשיב וגובה שכרו - עולה חשש כזה, מה גם שכאשר מדובר בסכום כספי גבוה כבמקרה דנן, הלכה פסוקה היא כי גובה הסכום שנפסק מהווה שיקול בהערכת יכולת משיב להשיב את המצב לקדמותו במידה והערעור יתקבל (ראה האמור בבש"א 7637/06 כלל נ' פלוני ניתן ביום 13/11/06: "החשש מפני אי השבתו של סכום כה גבוה אינו קושי פרטני הנוגע לאדם זה או אחר, וניתן להניח כי כל אדם ממוצע יתקשה בהשבת סכום מעין זה".

מכאן שסביר לקבוע הן בהתחשב בגילו ובהכנסתו, והן בשים לב לסכום הגבוה כי ככל שישולם מלוא סכום פסק הדין וככל שהמשיב יצרוך את מלוא הסכום שנפסק, יש להניח בסבירות גבוהה כי המבקשת תתקשה לגבות בחזרה את הסכום המלא ככל שהערעור יתקבל.

3. כן יש לתת את הדעת לעובדה כי סכום לא מבוטל מתוך הסכום שנפסק הינו בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד (143,000 ₪), ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון כאשר רכיב פיצוי מרכזי הינו בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד שהינו נזק שיתגבש בעתיד, אזי, ניתן לעכב חלק מהסכום (ראה דברי כבוד השופט זילברטל ברע"א 323/13 שאדי נ' חמאדן ניתן ביום 3/3/13.

4. בשקלול האמור לעיל ותוך התייחסות ל"מקבילית הכוחות" הנבדקת בבקשה לעיכוב ביצוע, בין מאזן הנוחות וסיכויי הערעור כאשר לטעמי יש מקום כי ערכאת הערעור תבחן טענות המבקשת בכל הנוגע לאי ניכוי מס הכנסה מהשכר, בחינת גובה שכר הטרחה שנפסק כאשר מדובר בתביעה לפי חוק הפלת"ד (יחד עם המשמעות שיש לתת לצורך בניהול הליך ההוכחות בשאלת החבות מבחינת גובה שכר הטרחה), ויתכן שאף לגובה הפיצוי לעתיד שבוצע על בסיס חישוב אריתמטי מלא ולא גלובלי, בשים לב לגובה הנכות שנקבעה - ראוי להורות על עיכוב חלקי מסכום הפיצוי שנפסק כך שיעוכב סכום כולל של 50,000 ₪.

ניתנה היום, י"ד ניסן תשע"ו, 22 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.