בפני תביעה כספית, על סך של 8,840 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, עם הנמקה קצרה, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

בקליפת אגוז: אין חולק כי מחפרון הנתבעים, שעסק בעבודות בשולי כביש טבעתי בקיבוץ גלאון נע אחורנית, ועם הזרוע המקופלת מאחור פגע ברכב התובע שחלף מאחוריו. התובע טוען כי הדרך היתה פתוחה לתנועה, וכי לא ראה את המחפרון נע לעברו, בעוד נהג המחפרון טוען שהדרך היתה סגורה בתמרורים האוסרים כניסה לכלי רכב למעט כלי עבודה, וכי לא ראה את רכב התובע.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, ובשים לב לכך שלא הוצגו כל ראיות לקיום תמרורי אזהרה, ולכך שאין חולק כי הפגיעה היתה בעת תנועה אחורנית של המחפרון, מחד גיסא, ולכך שהתובע, לפי עדותו, נסע סמוך מאחורי מחפרון עובד, אך לא העיד כי עשה דבר מה להסב את תשומת לב המחפרון לקיומו, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לייחס לתובע אשם תורם בהתרחשות התאונה, בשיעור 10%, ולחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 7,956 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 376 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ז, 09 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.