1. לפניי בקשה לסילוק התביעה דנן על הסף.

2. התביעה דנן הינה תביעה כספית ע"ס 60,855 ₪, אשר הגיש המשיב כנגד המבקש.

בכתב התביעה נטען כדלקמן:

המשיב הינו הבעלים של דירה ברחוב הנשר 9/11, כפר סבא (להלן: "הדירה").

המבקש היה במועדים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של דירה בקומה שמעל דירת המשיב.

המשיב טען בכתב התביעה כי כתוצאה מנזילות מים בדירתו של המבקש ומהתרשלותו של המבקש בטיפול בנזילות המים מדירתו לדירת המשיב, נגרמו נזקים רבים לדירת המשיב.

בתביעה זו תובע המשיב הפסדים שנגרמו לטענתו לדירתו עקב נזילות המים מדירת המגורים אשר הייתה בבעלות המבקש במועדים הרלוונטיים. המשיב תובע הפסד דמי שכירות החל מיום 1.11.13 ועד יום 15.8.14 וכן הוצאות קבועות בגין הדירה (ארנונה, חשמל מים וועד בית) לתקופה זו.

יצוין, כי המשיב הגיש ביום 16.5.13 תביעה כנגד המבקש בבית משפט השלום בראשון לציון בת.א 29163-05-13 (להלן: "התביעה הקודמת"). התביעה הקודמת עסקה באותו עניין ובמסגרתה תבע המשיב בגין נזקים שנגרמו לדירה, הוצאות שונות לרבות הפסד ימי עבודה וכן הפסד דמי שכירות עד עד אוקטובר 2013 (ועד כולל).

ביום 12.11.15 התקיים דיון בתביעה הקודמת אשר במסגרתו טענו הצדדים טענותיהם ובסופו של דיון הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט כדלקמן:

" מסכימים להצעת בימ"ש שלפיה ינתן פ"ד לפי סעיף 79א' עד לסכום של 25,000 ₪ כאשר בכך תסולק כל התביעה לרבות כתב התביעה המתוקן שכולל גם תביעה על דמי שכירות עד למועד כתב התביעה המתוקן ב-10/13 (כלומר כולל הטענה לאובדן דמי שכירות בחודש 10/13). סכום זה מתייחס גם להוצאות השונות שהוציאו התובעים בניהול התיק. ככל שהתובע מס' 1 יבקש להגיש תביעה בעניין אובדן דמי השכירות לתקופה שמ-11/13 ואילך שאיננה כלולה בכתב התביעה הרי שהוא רשאי לעשות כן בכפוף לכל דין. "

להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

ביום 15.11.15 ניתן פסק דין, כאשר ברישא לו נקבע כדלקמן:

"הצדדים הסכימו כי בית המשפט יפסוק במחלוקת הכספית שנותרה בתיק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט עד לסך של 25,000 ₪. וזאת לסילוק כל העילות לפי כתב התביעה המתוקן, לרבות התביעה להפסד דמי שכירות (תובע 1) לתקופה שעד אוקטובר 2013 (כולל), כשהסכום האמור כולל גם את ההוצאות השונות שהוציאו התובעים בניהול התיק."

1. המבקש הגיש בקשה לסילוק התביעה דנן על הסף.

בבקשה נטען, כי התביעה הקודמת עסקה באותו סעד בדיוק, הנובע מאותה עילת תביעה, כאשר לא ניתנה למשיב רשות לפיצול סעדים. משכך נטען , כי תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי מאיינת את יכולתו של המשיב להגיש תביעה נוספת בגין אותו סעד.

ב"כ המבקש הוסיף וטען כי במסגרת הדיון שהתקיים ביום 12.11.15 בתביעה הקודמת סירב המבקש לבקשת המשיב למתן הסכמה בפיצול סעדים והצדדים הסכימו כי ככל שהמשיב ירצה להגיש תביעה חדשה בעתיד יעשה זאת בכפוף לכל דין.

נוכח האמור לעיל, טען המבקש כי פסק הדין אשר ניתן במסגרת התביעה הראשונה מהווה מעשה בית דין בכל הנוגע לעילת התביעה הנזיקית של המשיב, אשר בגינה קיבל את סעד הפיצוי בגין אובדן דמי שכירות ועל כן, דין התביעה להידחות על הסף.

1. ב"כ המשיב הגיש תגובה לבקשה במסגרתה טען, כי בקשת המבקש נגועה בחוסר תום לב מובהק.

ב"כ המשיב טען, כי בדיון מיום 12.11.15 סיכמו הצדדים מפורשות כי המשיב יהא רשאי להגיש תביעה נוספת בגין אובדן דמי שכירות לתקופה מנובמבר 2013, אשר לא נכללו בתביעה הקודמת וזאת בכפוף לכל דין ובנסיבות אלו ניתנה הסכמת הצדדים כי בית המשפט יפסוק לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

נטען עוד, כי גם בית המשפט בפסק הדין בתביעה הקודמת, ציין מפורשות כי פסק הדין מתייחס להפסד דמי השכירות עד חודש אוקטובר 2013 כולל.

נוכח האמור נטען, כי המבקש אינו רשאי להתכחש להסכמות שנעשו בין כותלי בית המשפט בתביעה הקודמת ובאישורו של בית המשפט וכי יש בבקשה שהוגשה בתיק זה כדי לסלף את החלטת בית המשפט ופסיקתו בתביעה הקודמת, אשר התבססה על ההסכמות בין הצדדים.

1. ב"כ המבקש הגיש תשובה לתגובת המשיב וטען, כי המשיב לא הגיש בבקשה לפיצול סעדים בתביעה הקודמת ומבקש בתביעה זו לבצע תיקון של מחדלו. ב"כ המבקש טען, כי הסכמת הצדדים הייתה, כי המשיב יהא רשאי להגיש תביעה חדשה בכפוף לכל דין וכי הדין אינו מאפשר הגשת תביעה זו משלא ניתן היתר לפיצול סעדים.

דיון

1. עיון בכתב התביעה שבתיק זה וכן בכתב התביעה בתביעה הקודמת מלמד, כי אכן מדובר באותה עילה ובאותו סעד. כמו כן, עיון בתביעה הקודמת ובפרוטוקול הדיון מיון 12.11.15 מלמד, כי אכן המשיב לא הגיש בקשה לפיצול סעדים בתביעה הקודמת.

במסגרת ההכרעה בבקשה זו, נדרש בית המשפט לקבוע מה הייתה הסכמת הצדדים בתביעה הקודמת, אשר לה ניתן תוקף של החלטה ואשר בהסתמך עליה ניתן פסק דין בתביעה הקודמת. לעניין זה, בפני בית המשפט עומד פרוטוקול הדיון בתביעה הקודמת ופסק הדין שניתן ע"י בית המשפט.

עיון בפרוטוקול הדיון מלמד, כי בתחילת הדיון ציין ב"כ המבקש כי לא הוגשה בקשה לפיצול סעדים (עמוד 7 ש' 22) ובהמשך הודיע כי לא יסכים למתן פסק דין שיפסוק סכומים שלא ניתן לפסוק בהליך רגיל ולא יסכים למקצה שיפורים (עמוד 8 שורות 15-16).

מן הפרוטוקול עולה, כי לאחר הפסקה הודיע ב"כ המשיב "אנו מוכנים לסיים את התיק בהוצאות, על מנת שנוכל להגיש את התביעה של השכירות בלבד" (עמ' 8 שורה 28).

לאחר מכן, משקף הפרוטוקול את הסכמת הצדדים להצעת בית המשפט, כפי שצוטטה לעיל. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

לאחר האמור לעיל, טענו ב"כ הצדדים בקצרה טענותיהם, כאשר ב"כ הנתבע טען "זה שהתובע רשאי או מבקש לפתוח בהליך חדש הנתבע שומר לעצמו לטעון לכל הטענות ואני מקווה שלא יפתח הליך שכזה." (עמ' 10 שורות 15-16).

1. מפרוטוקול הדיון למדה אני, כי אומנם בתחילה התנגד ב"כ המבקש לפיצול סעדים לעניין דמי השכירות אשר נתבעו בתביעה הקודמת, אך מאוחר יותר הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, בית המשפט יפסוק עפ"י סעיף 79א' בהתייחס לדמי השכירות עד למועד הגשת התביעה הקודמת (אוקטובר 2013) וכי המשיב יהא רשאי להגיש תביעה בגין אובדן דמי השכירות לתקופה מנובמבר 2013 ואילך, בכפוף לכל דין.

אין דרך אחרת לפרש את הסכמת הצדדים אלא כהסכמה מכללא לפיצול סעדים, כך שהמשיב יהא רשאי להגיש תביעה נוספת לעניין דמי השכירות לתקופה מנובמבר 2013 ואילך, שאם לא כן - אין כל משמעות לסיפא להסכמת הצדדים.

אציין עוד, כי גם ב"כ המבקש היה מודע למשמעותה של ההסכמה כאשר בטיעוניו התייחס לאפשרות כי תוגש תביעה נוספת והביע התקווה כי הליך כזה לא יפתח ( עמ' 10 שורות 15-16).

גם האמור בפסק הדין, במסגרתו נקבע כי פסק הדין מתייחס לתקופה עד אוקטובר 2013, מלמד כי אף בית המשפט הבין את ההסכמה באופן זה.

משמעות הסכמתם של הצדדים ומשמעות האמור בפסק הדין הינה, כי ניתן למשיב מכללא היתר לפיצול סעדים ועל כן, רשאי המשיב להגיש תביעה זו.

1. נוכח כל האמור הבקשה נדחית המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 2,000 ₪.

המבקש יגיש כתב הגנה עד ליום 1.12.16.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשע"ז, 31 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.