לנאשם נרשם דוח שעניינו נהיגה בניגוד לכיוון התנועה בכביש חד סטרי. הנאשם ביקש להישפט והדיון בתיק נקבע ליום 23.5.16. הנאשם לא התייצב לדיון ועל כן נשפט בהיעדרו והוטל עליו עונש – קנס. כעת מבקש הנאשם לבטל את פסק הדין בנימוק כי בשל קושי בעבודה נבצר ממנו להתייצב אולם ללא קשר, הנאשם שילם את הקנס המקורי ביום 26.2.16 בבנק הדואר.

התביעה טוענת בתגובה כי נוכח התנהלותו הקלוקלת של הנאשם יש להותיר את הקנס שנפסק לחובת הנאשם כהוצאות משפט.

דיון

מכיוון שהקנס שנרשם לנאשם שולם כבר ביום 26.2.16 היינו לפני מועד הדיון, יוצא מכך כי בפני בית המשפט לא היה כל הודעת תשלום קנס שניתן היה לדון בה. כפועל יוצא, קיים הכרח לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הנאשם. אני שותף לביקורת שהביעה התביעה על התנהלות הנאשם. הנאשם, כמי שביקש להישפט, היה חייב ליידע את התביעה ובית המשפט כי שילם את הקנס וייתר בכך את הדיון בבקשתו. משלא עשה כן, לכאורה היה מקום לפסוק לחובתו הוצאות בגין ביטול זמנם של כל הנוגעים בדבר. עם זאת, ולאחר שיקול נוסף החלטתי שלא לעשות כן.

לסיכום, פסק הדין שניתן ביום 23.5.16 בטל.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ו, 11 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.