אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום מסוג בררת משפט, לפיו ב-26.9.15 נהג הנאשם ברכב בצומת הרחובות השקמה והזית בסביון, ובעת שהרכב היה בתנועה הוא השתמש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28 (ב) לת"ת.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידו השוטרים כי הם נסעו בניידת בצולב לכיוון נסיעת הנאשם בכיכר שבמקום עת הם הבחינו כי הנאשם אחז במכשיר טלפון נייד בעת הנהיגה, אשר על כן דלקו אחריו ונרשם הדו"ח נשוא הדיון כאן.

גירסת הנאשם ואשתו שהגיעו להעיד בבית המשפט הוא כי באותה העת הם נסעו יחד עם שלושת ילדיהם לתל אביב. בשלב מסויים נעצר ע"י ניידת. השוטר ניגש לרכב והטיח בפניי הנאשם כי דיבר בטלפון הנייד בעת הנסיעה בסביון, מרחק מספר רחובות ממקום עצירתו בדרך.

הנאשם הכחיש מיד, בו במקום את ביצוע העבירה ואף ביקש מהשוטר שיראה את פירוט השיחות כדי שיוכל להשתכנע כי טעות בידיו. השוטר סירב לעשות כן.

עדות דומה העידה אשתו של הנאשם, הגב' נורית שטיינברג.

לאחר שבחנתי את העדויות, הספק נותר באשר לביצוע העבירה אשר אף אם מתחוללת, הרי שהיא בתוך תא הנהג ותתכן טעות בזיהוי העבירה.

לא זאת אף זאת, השוטרים לא ציינו על קשר עין רצוף עם רכב הנאשם, מעת ביצוע העבירה ועד לעצירתו בצד הדרך. טענת הנאשם כי יתכן והיתה טעות אצל השוטרים בזיהוי הרכב אותו ראו ביחס לרכבו שנעצר בסופו של אירוע, אפשרית.

מכל האמור, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ו , 04 יולי 2016, בהעדר הנאשם