לאחר עיון בנימוקי הבקשה ובנספחיה לא שוכנעתי, כי מוצדק בנסיבות העניין ליתן סעד זמני בטרם הוגשה תובענה (ראו: תקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984).

עניינה של הבקשה בעסקת מקרקעין מיום 17.11.14 שנקשרה בין המבקש ובין ה"ה זוהייר סולימאן וזאהי סולימאן (שטרם נרשמו כבעלים), אשר רכשו את הזכויות בממכר מאת המשיבים (הרשומים כבעלים) בשנת 1995.

עינינו הרואות, כי אין המדובר בעניין שהתרחש אך לאחרונה המבסס חשש סביר שההשהיה של קיום הדיון במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו או תגרום למבקש נזק חמור (ראו: תקנה 366(א) סיפא לתקנות הנ"ל).

בהינתן האמור, אין בידי להיעתר לבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד. הבקשה תידון במעמד הצדדים בהתאם להוראות תקנה 366(א) רישא לתקנות הנ"ל.

המזכירות תנתב את הבקשה לשופט המטפל בהתאם להנחיות הנשיא.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ו, 25 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.