רקע

1. לפני ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בפתח תקווה (כבוד השופטת מגי כהן) בתת"ע 5246-09-14 מיום 3.4.2016 לפיו, הורשע המערער על פי הודאתו בשני התיקים (5246-09-14 ו- 5290-09-14) בגין ביצוע עבירות של נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע וללא פוליסת ביטוח.
2. העבירות בוצעו בתיק 5246-09-14 בתאריך 14.08.2014 ובתיק 5290-09-14 בתאריך 12.08.2014.
3. על המערער נגזרו העונשים הבאים: פסילה בפועל לתקופה של 6 חודשים; פסילה על תנאי בת 3 חודשים למשך 3 שנים לבד יעבור אותן עבירות עליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961; הפעלת פסילה על תנאי בת 3 חודשים בגין תיק קודם (1237-08-12) (להלן: "התיק הקודם") וזאת בחופף לפסילה שהוטלה לעיל; הארכת המאסר על-תנאי בן 6 חודשים בגין התיק הקודם לשנתיים נוספות; הפעלת ההתחייבות בסך 10,000 ₪ עליה חתם המערער במסגרת התיק הקודם שישולם ב-15 תשלומים.

גזר הדין של בית משפט קמא

1. בית משפט קמא התייחס לטענות ב"כ המערער בדבר עברו התעבורתי הלא מכביד של המערער, נסיבות חייו כפי שפורטו בתסקיר שהוגש, מצבו הכלכלי לרבות העובדה שיש לו חובות ומגבלות בהוצאה לפועל וכן נסיבות ביצוע העבירה, לפיהן המערער נהג כדי להציל חייה של בתו הקטנה כבת השלוש.

עוד ציין בית משפט קמא כי המערער נכה בשיעור של 75% ומרותק לקביים, כי הוא סובל מבעיות רפואיות גופניות ונפשיות וכן מלווה על ידי אגף הרווחה.

1. בית משפט קמא קבע בגזר דינו כי מתחם הענישה בעבירה של נהיגה ללא רישיון תקף הינו ביחס לפסילה כאשר לעבירה לא נלוות עבירות נוספות, הוא פסילה בפועל, כאשר תקופת הפסילה ייקבע על פי עבר תעבורתי ומשך התקופה בה לא היה לנאשם רישיון נהיגה תקף.
2. בגזירת עונשו של המערער, הדגיש בית המשפט קמא הנסיבות האישיות הקשות של המערער והתייחס לאישורים שהציג לפיהם הוא נמצא בהליכי פשיטת רגל, הוא מוכר כנכה לצמיתות, הוא מקבל תשלומי גמלת נכות והוא מלווה על ידי אגף הרווחה. כן התייחס בית המשפט קמא לתסקירים שהוגשו בעניינו.
3. בית המשפט קמא בחן את עברו התעבורתי של המערער וציין כי הוא הוציא רישיון נהיגה בשנת 83', צבר לחובתו 2 הרשעות, אחת בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה מיולי 2012, שם הוטל עליו, בין היתר מאסר על תנאי 6 חודשים למשך שלוש שנים, התחייבות בסך 10,000 ₪ למשך שלוש שנים ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים – שהם ברי הפעלה בנסיבות אלו.

עוד צוין כי למערער עבר פלילי מכביד, כולל עבירות אלימות, החזקת מקום לשם זנות ועבירות הקשורות לעבירה זו (עבירות חוזרות), מעשה מגונה בכוח, משחקים אסורים ועבירה חמורה הקשורה לנהיגה – נהיגה פוחזת.

1. בית המשפט קמא קבע כי מקרה זה הוא מקרה שעקרונית יש להפעיל את המאסר על התנאי, אולם לאור נסיבותיו האישיות של המערער, מצא שלא להפעיל את המאסר על תנאי אלא הורה על הארכתו.

טענות המערער

1. מדובר בנהיגה ללא רישיון בתוקף להבדיל מנהיגה בזמן פסילה, ופגם זה בינתיים נרפא.
2. המערער בן 66, חולה, נוטל 12 כדורים ביום, נכה ומרותק לקביים ולכיסא גלגלים. הרכב משמש עבורו כאמצעי חיוני לשם הגעה לבדיקות רפואיות.
3. בתו בת השלוש חולה באלרגיה מסכנת חיים, נדרשת לביקור תקופתי בבית חולים וזקוקה להשגחה צמודה. העבירות בוצעו בעת שנאלץ לקחת את הבת לבית חולים כי הילדה היתה בסכנת חיים בשל אכילת ממתק נגוע בבוטנים.
4. מבוקש להתחשב בנסיבות ובמצבו הכלכלי, הבריאותי והנפשי ולבטל את השלילה, מפני שללא הרישיון מרותק לביתו ומצבו הכלכלי לא מאפשר לממן מוניות לצורך בדיקות רפואיות לו ולבתו. כתוצאה מהשלילה תפגע עבודתו וכפועל יוצא מכך פרנסת המשפחה שכן אף זוגתו אינה יכולה לנהוג.
5. המערער מתקיים מקצבת נכות בסך 3,500 ₪. אין לו כסף לשלם את הקנס שכן עלות שכר הדירה שהוא משלם הינה 3,600 ₪ והוא חב בחובות חשמל, מים, ארנונה ואחרים שאינו מצליח לשלם.

טענות המשיבה

1. הטענה לפיה המערער הסיע את בתו לבדיקות הועלתה כבר בפני בית משפט קמא אך המערער לא הציג כל אישור בדבר שהייה בבית חולים.
2. מצבו הרפואי של המערער ונסיבות חייו הובאו כבר בחשבון על ידי בית משפט קמא, שהטיל עליו עונש נוטה לקולא תוך הימנעות מהפעלת המאסר על תנאי וחפיפת עונש הפסילה.

דיון והכרעה

1. במקרה דנן עסקינן במערער אשר נהג בשני אירועים שונים, בהיותו נתון בפסילה אשר הושתה עליו במסגרת תיק קודם שנידון בבית משפט לתעבורה.
2. ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן (8.5.2007)התייחס בית המשפט העליון לחומרת הנהיגה בזמן פסילה, באומרו את הדברים הבאים:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... ".

1. כוחם של הדברים הללו יפה בענייננו ביתר שאת, משעה שהמערער ביצע את העבירות נשוא גזר הדין, עת שהיה תלוי ועומד נגדו עונש של מאסר על תנאי, דבר שלא הרתיעו כלל.
2. כידוע, ככלל, אין ערכאת הערעור מתערבת במידת העונש שהשיתה הערכאה הדיונית, אלא אם מדובר בטעות של ממש, קרי, החמרה קיצונית או הקלה קיצונית. במקרה שבפנינו לא הושת על המערער עונש החורג באופן מהותי מרמת הענישה הנהוגה במקרים דומים ואף ניכר כי מכלול נסיבותיו האישיות הקשות קיבלו משקל משמעותי בגזירת עונשו.

למקרא גזר הדין ניכר כי בית משפט קמא איזן כיאות בין השיקולים השונים ואף נתן דעתו, בין היתר, למצבו הבריאותי של המערער ובתו, ולנסיבותיו האישיות והכלכליות שאינן פשוטות, ומטעם זה החליט, שאף כי עקרונית היה מקום להפעיל את המאסר על התנאי, יש להורות על הארכתו ובכך נמנע מהמערער ריצוי מאסר בפועל. כן חפף את עונש הפסילה על תנאי שהיה תלוי כנגד המערער לעונש הפסילה שהוטל עליו בגין תיק זה. ניכר אפוא כי בית משפט קמא התייחס מפורשות לכלל הנסיבות המקלות בעניינו של המערער והביאן בחשבון.

1. נוכח כל האמור לעיל, אני מוצא כי העונש שהוטל על המערער ראוי והולם בנסיבות העניין ואין כל מקום להתערבותה של ערכאת הערעור.

לצד זאת, נוכח מצבו הכלכלי של המערער, סבור אני כי ניתן להקל עמו במעט כך שהקנס בסך 10,000 ₪ (הפעלת ההתחייבות) ישולם על ידו ב-25 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.9.2016 ובכל 1 לכל חודש.

רישיון הנהיגה יופקד בבית המשפט השלום לתעבורה בפתח תקווה עד ליום 29.9.2016 וממועד ההפקדה תחושב הפסילה.

גם אם לא יפקיד המערער את רישיונו, נחשב הוא פסול מלנהוג אך הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד.

המזכירות תשלח עותק מפסק דין זה לצדדים באמצעות הדואר.

ניתן היום, י' אב תשע"ו, 14 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.