1. לפניי בקשת החייבת למתן צו הפטר חלוט.

2. צו לכינוס נכסי החייבת ניתן ביום 31.05.2016 בגין חובות מוצהרים בסך 233,794 ₪ ל-24 נושים. כנגד החייבת הוגשו 10 תביעות בסך של 119,982 ₪ שנבדקו ואושרו בסך כולל של 59,990 ₪.

3. ביום 02.04.2017 הוכרזה החייבת פושטת רגל ונקבעה בעניינה תכנית פירעון לפיה ככל ותוסיף החייבת לקופת הפש"ר סך של 46,000 ₪ בתשלומים חודשיים בסך 1,000 ₪ כל אחד, וכן ימומשו כספים שאינם מוגנים, תפוטר החייבת מכל חובותיה בני תביעה. יש לציין כי במעמד קביעת תכנית הפירעון תביעות החוב טרם הוכרעו.

4. ביום 28.12.2018 הוגשה הבקשה שבנדון ובגדרה עתרה החייבת למתן צו הפטר חלוט מכל חובותיה נוכח תשלום מלוא תכנית הפירעון שנקבעה ומילוי תנאי ההפטר המותנה. החייבת טענה כי היא העמידה את קופת הפש"ר על סך 77,927 ₪ בהתאם לדרישת הנאמן מיום 16.01.2018 ועל כן יש ליתן לה צו הפטר חלוט. יצוין כי במסגרת הבקשה עתרה החייבת להורות על דחיית טענות הנאמן באשר לחישוב שערך עבור שכר טרחתו כמפורט במכתב מטעמו מיום 08.04.2018 לפיו עליה להעמיד את קופת הפש"ר על-סך 81,635 ₪. נטען כי מדובר בחישוב שגוי ובניגוד לקבוע בדין.

5. ביום 16.01.2019 הוגשה עמדת הכנ"ר בגדרה נתבקש בית המשפט להורות על דחיית טענות החייבת ולאמץ את החישוב שנערך על-ידי הנאמן. ב"כ הכנ"ר פירט בתגובתו, באופן מפורט, את החישוב שיש לערוך כדי להגיע לסכום הכולל למתן הפטר חלוט כולל הוצאות ההליך בהתאם לתקנות.

6. נוכח המחלוקת בין הצדדים, קבעתי דיון במעמד הצדדים. ביום 07.04.2019 הגישה החייבת בקשה לביטול הדיון ומתן צו הפטר חלוט לנוכח האמור בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 3133/18 כהן נ' קוז'ימיאקין ואח' (04.04.2019) (להלן: "הלכת קוז'ימיאקין") אשר לטענת החייבת הכריע בסוגיה שבמחלוקת וקבע כי יש לחשב את הוצאות ההליך כלשון התקנות ולא לאפשר כפל שכר טרחה.

7. הנאמן בתגובתו לבקשת החייבת טען, כי בהתאם להלכת קוז'ימיאקין, על החייבת להוסיף לקופת הפש"ר סך של 12,555 ₪, אולם הנאמן לא התנגד שיינתן לחייבת צו הפטר כנגד הוספת סך של 5,690 ₪ בשים לב לכך שתכנית הפירעון תקנה לקופה סכום העולה על זה הדרוש לתשלום מלוא החובות כפי שאושרו בצירוף הוצאות ההליך.

8. בדיון אשר התקיים בפניי ביום 01.05.2019 חזרו הצדדים על טיעוניהם.

9. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר שעיינתי בכתובים ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בעניין קוז'ימיאקין, מצאתי כי בשלב זה טרם עמדה החייבת בתנאי תכנית הפירעון במלואם, על כן אין מקום ליתן לה צו הפטר חלוט ויש לדחות את דרך החישוב שערכה החייבת באשר להוצאות ההליך.

10. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בהתאם לתכנית הפירעון היה על החייבת להוסיף סך של 46,000 ₪ וכן להעביר לקופת הכינוס כספים בלתי מוגנים אשר מומשו והועברו לקופה. משמע, תוכנית הפרעון לא קבעה כי החייבת תשלם את סכום תביעות החוב שאושרו ותוסיף הוצאות ההליך. בעת קביעת תכנית הפרעון לא היה ידוע מהו הסכום שיקבל בסופו של יום בקופה. כמפורט בהרחבה בטיעוני הצדדים מאז שנקבעה תכנית הפירעון שילמה החייבת לקופת הכינוס סך של 33,445 ₪ ובנוסף מומשו כספים בסך של 38,883 ₪, כך שהיום עומדת קופת הכינוס, יחד עם הסכומים שקדמו לתכנית הפירעון, על סך של 79,504 ₪.

11. מהאמור עולה, כי על מנת שתעמוד החייבת בתנאים למתן צו הפטר חלוט עליה לשלם סך של 46,000 ₪ וכן להעביר לקופה כספים לא מוגנים אשר ממילא מוקנים לקופת הפש"ר. יובהר, כי גובה סכום הכספים הלא מוגנים, אינו אמור לשנות מבחינת החייבת, ואינו אמור להשפיע על גובה התשלום שאמורה החייבת לשלם, זאת כפי שעולה מתכנית הפרעון המוסכמת. נראה, אפוא, כי נסיבות המקרה שבפניי דומות לדוגמא הרביעית שצוינה בפסק דינו של כב' השופט עמית בהלכת קוז'ימיאקין, בגדרה צוין לדוגמא מקרה שבו נכנס לקופת הפש"ר מתקבולי מימוש סך של 160,000 ₪, כאשר תביעות החוב שאושרו עומד על 100,000 ₪. במקרה זה קבע כב' השופט עמית כי שכר טרחת הנאמן ייגזר באחוזים מתוך הסכום של ה-160,000 ₪ בהתאם למדרגות שכר הטרחה הקבועות בתקנות, על-אף העובדה שסכום תביעות החוב שאושרו עומד על 100,000 ₪.

12. על כן, ובהתאם לאמור, מאחר וקופת הפש"ר אמורה לעמוד על-סך 84,883 ₪, יש לחשב את שכר טרחת הנאמן מתוך הסכום הנ"ל. כפי שנקבע בהלכת קוז'ימיאקין, "הגיונם של דברים, כי מכל שקל שנכנס לקופה כתקבולי מימוש, יש 'להפריש' את הסכום המגיע לנאמן על פי מדרגות שכר הטרחה להן הוא זכאי". יובהר כי ככל ולאחר תשלום הוצאות ההליך וחלוקת הכספים בין נושיי החייבת, יוותר עודף בקופה, הסכום יוחזר לידי החייבת.

13. באשר לטענות החייבת כי תחילה טען הנאמן במכתב מיום 16.1.2018 מכתב ובו כתב כי על החייבת להעמיד את קפות הפש"ר על סך 77,729 ₪ אין בו כדי לשנות ממסקנתי. הנאמן חזר בו מן האמור במכתב הנ"ל בחלוף שלושה חודשים וטען כי נפלה טעות במכתב הראשון. מכל מקום, כיום ברור, כי דרך חישוב הוצאות ההליך ושכר הנאמן ייעשה בהתאם לפסק הדין בעניין קוז'ימיאקין, וכאמור, נסיבות המקרה שלפניי דומות הן לדוגמא הרביעית בפסק דינו של כב' השופט עמית.

14. על כן, מאחר והחייבת טרם מילאה אחר תנאי תכנית הפירעון במלואם, אין מקום בשלב זה ליתן צו הפטר חלוט ובקשת החייבת נדחית בשלב זה. הנאמן יערוך חישוב להוצאות ההליך בהתאם לאמור לעיל ובהתאם להנחיות הכנ"ר ויעביר לידי החייבת חישוב מפורט לסכום שהיא אמורה להוסיף לקופת הפש"ר על מנת לעמוד בתכנית הפירעון.

15. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ט, 21 מאי 2019, בהעדר הצדדים.