1. לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק" או "חוק הצינון").

הבקשה

2. המבקשת, ויקטוריה וקסלר (להלן: "המבקשת"), כיהנה כממונה ארצית על יישום נהלים וסטנדרטים ברפואה קהילתית, במשרד הבריאות ופרשה משירות המדינה ביום 30.4.2016.

בקשתה הינה, לפטור אותה מתקופת צינון של שנה הקבועה בחוק ולהתיר לה להתחיל לעבוד כסמנכ"לית פיתוח מקצועי ואחות ראשית בביקורופא בע"מ (להלן: "החברה" או "חברת ביקורופא"), כך שתוכל להתחיל עבודתה בחברה מיום 1.7.2016 וללא הגבלות נוספות, בכפוף לסעיפים 2 ו-3 לחוק. היא ציינה, כי חברת ביקורופא הינה חברה פרטית שמעניקה שירותי רפואה ראשונית דחופה כשירות לקופות החולים במוקדי לילה וביקורי בית על ידי רופא.

3. המבקשת פירטה בבקשתה כי החלה לעבוד במשרד הבריאות בחודש ינואר 2001 ושימשה בתפקידים שונים, וביניהם: אחראית על קביעת מעמד מקצועי בסיעוד; מנהלת תחום היערכות רפואת הקהילה לשעת חירום ותכנון פריסת כוח אדם השעיית חירום; ממונה ארצית על יישום נהלים וסטנדרטים ברפואה קהילתית בין התאריכים 1.1.2010 ועד ל- 30.4.2016 – תפקידה האחרון.

4. המבקשת פירטה בבקשה, כי תפקידה כלל בין היתר: מעקב אחר יישום והתאמת שירותים למטופלים בקהילה, בהתאם לחוק בריאות ממלכתי וחוק זכויות החולה; מעקב אחר יישום סטנדרטים והטמעת נהלי משרד הבריאות וקופות החולים; קידום הבטחת איכות הטיפול בקהילה; מענה לפניות הציבור של קופות חולים ושב"ס; שותפות בתהליכים, קביעת מדיניות הנהלת המשרד, מינהל הרפואה, לרבות סטנדרטים, נהלים ושירותים בקהילה; ניהול מערך הבקרות בקופות החולים ובמרפאות/מכונים עצמאיים/ מוקדי לילה בקהילה; תכנון, תאום, בניה ועדכון כלי בקרה, כתיבת דוח מסכם ומעקב תיקון ליקויים; ניהול תחקיר אירועים חריגים בקהילה; גיבוש תורות ונהלי הפעלה למצבי חירום של קופות חולים; ריכוז והשתתפות בוועדות, פורומים וצוותי עבודה מקצועיים; קשר עם מוסדות וארגונים מחוץ למשרד לתאום, תכנון ופיקוח; הכנת תוכניות עבודה אגפיות ומעקב ביצוען; ייעוץ למנהל האגף ולאחות ראשית ארצית בנושאים הקשורים לקביעת מדיניות וביצועה בנושאי סיעוד בקהילה; ריכוז נושא חסרי מעמד; ריכוז פרויקט להקמת מוקדי לילה בפריפריה; ריכוז תחום שע"ח מינהל הרפואה; נציגות במינהל הרפואה בשב"ס; יו"ר ועדות משמעת אחיות; ריכוז הועדה לבחינת הרחבת שירותי הרפואה בצפון; ריכוז נושא נגישות בקהילה.

5. המבקשת הוסיפה ופרטה, כי משביקשה לפרוש מהשירות ולעבוד בחברה, ועל מנת למנוע ניגוד עניינים, באישור הממונים מעליה, הועברו הנושאים הקשורים במישרין או בעקיפין לחברה או מתחריה, החל מיום 1.9.2015, לטיפולו של גורם אחר באגף לרפואה קהילתית במשרד הבריאות. על אף האמור, ציינה, כי בתאריך 25.10.2015 השתתפה בישיבה עם מחליפתה, עם נציגי עיריית בית שמש בנושא הקמת מוקד לילה בעירם. לפיכך ביקשה להתחשב בתקופת הצינון "הפנימי" לאורה, החל מיום 26.10.2015, לא הייתה לה כל מעורבות בנושאי מוקדי לילה במשרד הבריאות ככלל ובחברת ביקורופא, בפרט.

6. המבקשת הוסיפה, כי התפקיד המיועד לה כיום, הוא סמנכ"לית פיתוח מקצועי ואחות ראשית בחברת ביקורופא. המבקשת ציינה, כי חברת ביקורופא הינה חברה פרטית שהוקמה בשנת 1993 ומעניקה מזה כשמונה עשרה שנים שירותי רפואה ראשונית דחופה, כגורם הנותן שירות של קופות חולים במוקדי לילה וביקורי בית על ידי רופא. עוד ציינה, כי החברה מפעילה שלושים מרפאות בפריסה ארצית, מעניקה שירותי רופא עד הבית ומספקת שירותי רפואה הן למגזר המוסדי, לרבות קופות החולים, חברות הביטוח וצה"ל, והן למגזר הפרטי, כולל חברות וארגונים גדולים. בנוסף, מפעילה החברה מוקד טלפוני המאויש שבעה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה ומעסיקה כ-650 עובדים, בהם קרוב ל-400 אנשי רפואה (רופאים ואחיות).

7. לדבריה, במסגרת תפקידה העתידי בחברה, כאחות ראשית, היא עתידה להיות אמונה על הניהול הסיעודי בחברה ובכלל זה על קבלת אחיות לעבודה, בקרה על עבודתן, הדרכות וכו'. בנוסף, במסגרת תפקידה כסמנכ"לית פיתוח מקצועי, עתידה להיות אמונה על הכשרת והדרכת צוותים רפואיים, לרבות פיתוח אתר הדרכה פנימי לצוותים מקצועיים, פיתוח תפקידים חדשים נוספים וכו'.

8. עוד לדבריה, בין יתר תפקידיה במשרד הבריאות הייתה אמונה על ריכוז פרויקט להקמת מוקדי לילה בפריפריה, הכולל את ביקורופא, לרבות ביצוע בקרות איכות מטעם מנהל רפואה במשרד, ביחד עם גורמים נוספים או אחרים ממנהל הרפואה ונציג לשכת בריאות מחוזית. לדבריה, במסגרת הפעילות הופעל מיזם "מוקדי לילה מרוחקים בישובים", נוסף על מוקדי הלילה הקיימים, שעניינו מתן שירות זמין ונגיש באזורי פריפריה, בשעות שלאחר הפעילות הרגילה של מרפאות קופות החולים. לדבריה, שליש מהפרויקט מתוקצב על ידי משרד הבריאות, שליש על ידי קופת חולים, בהתאם לשיעור המבוטחים, ושליש על ידי העירייה. כאשר תקצוב משרד הבריאות ניתן למשך חמש שנים בלבד. בין השנים 2012-2015 הוקמו אחד עשר מוקדים, מתוכם שני מוקדים המופעלים על ידי ביקורופא.

9. המבקשת הוסיפה, כי עיקר תפקידה בפרויקט בתחילה, היה לדאוג, ביחד עם "פרוייקטור" מטעם משרד הבריאות, להתנעת התהליך מול הרשויות המקומיות וקופות החולים. בהמשך, סייעה לרשות המקומית והמפעיל שזכה במכרז לקראת הפעלתו של המוקד, על פי אמות המידה שקבע משרד הבריאות. המבקשת ציינה, כי מאפייני המכרזים נקבעים על ידי הרשות המקומית בהתאם לאמות מידה אלו, וניהול המכרזים נערך על ידי הרשות בלבד.

10. לדבריה, את הבקרות המקצועיות במוקדים ערכה ביחד עם רופא נוסף מאגף לרפואה קהילתית במשרד הבריאות ונציג או שניים, מלשכת הבריאות מחוזית. עוד ציינה, כי לא השתתפה בכל הבקרות, אולם כאשר השתתפה, תמיד נכחו נציגים נוספים מטעם משרד הבריאות. המבקשת הבהירה, כי הבקרות נערכות על פי כלי בקרה מובנה ואחיד לכלל מוקדי הלילה, ולאו דווקא לאלו שבמסגרת הפרויקט בפריפריה עליו הייתה אמונה. כלי הבקרה, מבוסס על אמות מידה, נהלים וחוזרים של משרד הבריאות.

11. בנוסף לדבריה, לאחר הבקרות, נערך דו"ח בקרה. במידת הצורך, צוינה תקופה לתיקון הליקויים ואלו, נבדקו על ידה או על ידי נציגי לשכת הבריאות המחוזית הרלוונטית. לדבריה, במסגרת תפקידה הייתה מוסמכת להמליץ בדבר המשך ההליכים בפני הגורמים המוסמכים, במידת הצורך. בתום כל בקרה שנערכה, נוצר קשר עם ראש מנהל רפואה לצורך דיווח הממצאים, ללא קשר לתוצאות המבדק, ובמידת הצורך גם עם רופא מחוז בכל הקשור לצווי סגירה (מקרים חריגים ביותר וקיצוניים). הדו"חות פורסמו למפעיל המוקד עם העתק למנכ"ל משרד הבריאות, לראש מנהל רפואה ולראש שירותי בריאות הציבור, בשקיפות מלאה.

12. המבקשת הדגישה, כי ההחלטה על הצעדים הדרושים היא בסמכות הדרג הבכיר של מקבלי ההחלטות, המנכ"ל, ראש מנהל הרפואה והרופא המחוזי. כאשר במסגרת תפקידה, המצוי בדרג הביניים, הייתה לה הסמכות להמליץ בפני הדרג הבכיר של מקבלי ההחלטות אך לא הייתה בידה כל סמכות בפועל שהייתה יכולה להפעיל כלפי הגופים הללו. עוד לדבריה, מעת לעת, מוגשים למנהל הרפואה דוחות פעילות הכוללים מספר מבקרים במוקד על פי שיוך קופתי, שיעורי הפניה למיון, גביית השתתפות עצמית וכו'. על בסיס דוחות אלו, חשבת משרד הבריאות העבירה את התקציב היחסי של המשרד לרשויות המקומיות.

13. המבקשת שבה וציינה, כי לאור האמור, ועל מנת להימנע מחשש לניגוד עניינים, ולאחר תיאום מול הממונים עליה ומול הלשכה המשפטית במשרד הבריאות, לא עסקה מיום 26.10.2015 בנושאי מוקדי לילה במשרד הבריאות ככלל וביקורופא בפרט.

14. עוד ציינה את נסיבותיה האישיות בגינן היא חייבת לעבוד ולהתפרנס, בשל היותה המפרנסת העיקרית ותומכת בילדיה. לדבריה, בצער רב, לפני למעלה מתשע שנים נפטר בעלה ז''ל ממחלה קשה והיא מצאה את עצמה ואת ילדיה במצב חדש ומורכב, שהצריך התמודדות נפשית ופיזית. דבר שהשפיע עליה קשות. לדבריה, כיום היא עדיין תומכת כלכלית בשלושת בניה ומשפחותיהם. בנה הצעיר מתגורר עמה, עובד במשרה חלקית, והיא מממנת את כל צרכיו. בנה הבכור, נשוי עם ילדה, והוא ורעייתו עדיין סטודנטים, והיא מממנת את מלוא את שכר הלימוד של בנה. בנה השלישי, נשוי, והיא מסייעת לו במחצית תשלום שכר דירה.

15. המבקשת הוסיפה ופרטה, כי על פי הנחיה מס' 1.1711 של היועץ המשפטי לממשלה, משתפקידה נמנה על דרג הביניים בשירות המדינה, חלה עליה תקופת צינון של שישה חודשים. לדבריה, בנסיבות, בהן לקחה על עצמה תקופת צינון פנימי למשך שישה חודשים, היא מבקשת מהוועדה לקצר את תקופת הצינון שתחול עליה בפועל לאחר פרישתה, כך שלא תעלה על חודשיים של צינון, שיאפשרו לה להתחיל לעבוד החל מיום 1.7.2015, וללא הגבלות נוספות. היא הוסיפה וציינה, כי החל מיום 26.10.2015 לא עסקה בענייני מוקדי לילה ככלל ובביקורופא בפרט.

16. המבקשת הוסיפה וציינה כי היא מודעת למגבלות שבסעיפים 2 ו-3 לחוק והיא מתחייבת לעמוד בהן. עוד לדבריה, הבקשה הוגשה לאחר תיאום מול המשיבה.

תגובת המשיבה לבקשה

17. המשיבה, נציבות שירות המדינה (להלן: "המשיבה"), הגיבה לבקשה באמצעות בא כוחה, עו"ד בישארה-אלי פראן, ביום 4.5.2016. לדבריו, בנסיבות העניין, המשיבה סבורה שניתן לאפשר למבקשת להתחיל לעבוד בחברת ביקורופא, החל מיום 1.7.2016, כמבוקש. זאת, לאחר תקופת צינון בפועל של כחודשיים מיום פרישתה ממשרד הבריאות.

18. כפי שפורט בתגובה, המבקשת שימשה בתפקידה האחרון לפני פרישתה ממטה משרד הבריאות, כממונה הארצית על יישום נהלים וסטנדרטים (בהתאם לתיאור התפקיד שצורף לתגובה כנספחה א'). צוין, שהפרטים והעובדות בכל הנוגע למהות תפקידה של המבקשת במשרד הבריאות, לרבות להיקף עבודתה מול החברה בשנתיים שלפני פרישתה, נבחנו מול הלשכה המשפטית של המשרד, ומקובלים על המשיבה.

19. בהמשך התגובה צוין, כי בהתאם לעובדות שהמבקשת העלתה בבקשתה, הגם שתקופת הצינון הפנימי בה שהתה המבקשת מצמצמת את החשש לפגיעה בטוהר המידות, ובנוסף לשיקולים לקולא שפורטו, לדעת המשיבה, בנסיבות המקרה, יש להטיל על המבקשת תקופת צינון בפועל שתנטרל את החשש לפגיעה בטוהר המידות, שצריכה לעמוד על חודשיים של צינון בפועל (יוער, כי בתגובה נרשם "שלושה חודשים", אך ככל הנראה בשל טעות, שכן המשיבה הסכימה כי המועד לתחילת עבודתה יהא ביום 1.7.2016).

20. בין השיקולים לקולא, פרטה המשיבה את השיקולים הבאים:

ראשית, שמיום 1.1.2010 ועד פרישתה, המבקשת כיהנה בתפקיד הנמנה על דרג הביניים בשירות המדינה כאשר לפי הנחייה מס' 1.17111 של היועץ המשפטי לממשלה בנושא גיבוש עמדת משירות הציבור, מומלץ להחיל על תפקידים בדרג זה כשישה חודשי צינון בפועל.

21. שנית, לדברי ב"כ המשיבה, כמפורט בבקשה, המבקשת עמדה בקשר רציף מול כלל החברות שסיפקו שירותים רפואיים בקהילה. יחד עם זאת, כעולה מתיאור תפקידה בפועל, ובמיוחד בתחום הבקרה, המבקשת הייתה בעלת סמכות להמליץ בלבד והליכי הבקרה לוו בפועל בידי רופא ונציג או שניים של לשכת הבריאות, מאותו מחוז בו נערכה הביקורת. בנוסף, ההמלצות שגיבשה היו מועברות לידי ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות. כפי שציינה המבקשת, הסמכות להחליט לפעול מול הגופים המפוקחים היו בידי הגורמים הבכירים במשרד הבריאות: מנכ"ל, ראש מינהל הרפואה או רופא מחוזי. יוצא אפוא, כי המבקשת הייתה במעמד שיש בידו להמליץ על הענקת זכות, אך לא הייתה בעלת הסמכות לתת זכות.

22. שלישית, היקף הטיפול של המבקשת מול חברת ביקורופא בשנתיים שלפני פרישתה, היה בשני תחומים. האחד, במסגרת פעילות להפעלת מיזם מוקדי לילה מרוחקים בישובים, במטרה לתת שירות זמין ונגיש באזורי הפריפריה בשעות שלאחר הפעילות הרגילה של מרפאות קופות החולים. השני, במסגרת בקרות מקצועיות שנערכו לכלל המרפאות. לדברי ב"כ המשיבה, מדובר בשני תחומים שטיפולה של המבקשת מול חברת ביקורופא היה במסגרת עבודתה השוטפת, ולא כתוצאה ממענה לפניות מיוחדות.

23. רביעית, עם קבלת הצעת העבודה, פנתה המבקשת לגורמים במשרד הבריאות לבחון את אפשרות המעבר. לפיכך ולאחר תאום עם היועצת המשפטית של המשרד והממונים עליה, החל מיום 26.10.2015, נמנעה המבקשת לעסוק בנושאים הקשורים לחברת ביקורופא או מתחריה, והנושא הועבר לטיפול לידי גורם אחר באגף לרפואה קהילתית במשרד הבריאות. לפיכך, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ניתן למנות תקופה זו כתקופת צינון פנימי.

24. חמישית, לדברי ב"כ המשיבה, המבקשת פרשה משירות המדינה לאחר שש עשרה שנות שירות-מסור במשרד הבריאות ולשביעות רצון הממונים עליה. בנוסף, הצהירה כי היא מודעת ומתחייבת לעמוד במגבלות לפי סעיפים 2 ו3 לחוק.

25. לטענתה ב"כ המשיבה, אין די בתקופת הצינון הפנימי כדי לאושש את החשש לפגיעה בטוהר המידות ואמון הציבור. זאת, במיוחד לאור מהות התפקיד בו כיהנה המבקשת אל מול החברה אליה היא מתכוונת לעבור. ואולם, המשיבה סבורה שהשיקולים לקולא שפורטו, יש בהם כדי לצמצם את תקופת הצינון שתחול על המבקשת כך שתוכל להתחיל לעבוד בחברת ביקורופא החל מיום 1.7.2016, לאחר תקופת צינון בפועל של חודשיים מיום פרישתה ושישה חודשי צינון פנימי, המתיישבים עם התכלית המרכזית שעומדת בבסיסו של חוק הצינון, שמירה על טוהר המידות וחיזוק אמון הציבור במערכת השלטונית, ואף תואם את אמות המידה שבהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

דיון

26. יצוין תחילה, כי המבקשת ציינה בבקשתה כי הבקשה הוגשה לאחר תאום מול המשיבה וכי בהסכמת הצדדים ובהתאם לתקנה 6 לתקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה), תשל"א-1971 (סדרי דין בועדה), התשל"א-1971, מתבקשת הועדה לדון בבקשה ולהחליט בה על יסוד החומר בכתב שהובא בפניה ובהיעדרם של המבקשת ונציג המשיבה. אולם לדבריה, במידה שהועדה סבורה כי יש להחמיר את תנאי הצינון מעבר למבוקש בבקשה, או להטיל עליה מגבלות כלשהן, היא מבקשת להעניק לה את זכות תגובה בכתב או בעל פה, ובאותם עניינים.

התשתית הנורמטיבית

27. חוק הצינון קובע את ההגבלות החלות על עובדי ציבור, ובכללם עובדי המדינה, לאחר הפרישה משירות הציבור. זאת, במטרה למנוע חשש לפגיעה בטוהר המידות, למנוע מצב של ניגוד עניינים של ממש ואף למנוע חשש לפגיעה במראית עין של טוהר המידות או תדמית השירות הציבורי. למעשה, החוק בא להבטיח את אמון הציבור בשירות הציבורי ובעובדיו.

28. על תכלית החוק, עמד פרופ' י' זמיר בספרו, הסמכות המנהלית:

"הטעם שביסוד חוק זה הוא, בראש ובראשונה, השמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי. מכאן נגזרים טעמים נוספים, ובעיקר שמירה על אמון הציבור בשירות הציבורי וכן הניהול התקין והיעיל של השירות. באופן מיוחד, ההגבלות נועדו למנוע שתי תופעות שליליות. ראשית, הן נועדו למנוע מצב שבו איש ציבור מתכנן, לקראת פרישתו משירות הציבור, להתקשר מיד לאחר הפרישה, כעובד שכיר או כנותן שירות, עם גוף עסקי שבו הוא מטפל במסגרת התפקיד הציבורי שלו, והקשר הצפוי עם גוף זה עשוי להשפיע עליו במילוי תפקידו, כגון במסגרת הטיפול בבקשה למתן רשיון או תמיכה לאותו גוף. שנית ההגבלות נועדו למנוע מצב שבו מי שהיה איש ציבור, מנצל לאחר פרישתו משירות הציבור את המעמד והקשרים שנוצרו בתקופת כהונתו בשירות כדי לקדם עניינים אישיים או עסקיים." (ראו: יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א' 665 (מהדורה שניה, 2010)).

29. סעיף 2 לחוק קובע, כי "מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת". סעיף 3 לחוק, קובע כי "מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות".

30. ממשיך סעיף 4(א) לחוק וקובע, כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה".

31. ההגבלה שבסעיף 4(א) לחוק תקפה במשך שנה ממועד הפרישה, אלא אם ניתן היתר לקבלת אותה זכות או קיצור תקופת הצינון מהועדה למתן היתרים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק, כאמור בסעיף 4(ג)(3) לחוק. כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק. עם זאת, היתר כאמור, יינתן בכפוף לקיום המגבלות המפורטות בסעיפים 2 ו-3 לחוק.

32. ב-16.7.2012 פורסמה הנחיה מס' 1.1711 של היועץ המשפטי לממשלה, שעניינה גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור (להלן: "הנחיית היועמ"ש"). מטרת ההנחיה לסייע בהבניית שיקול הדעת של הגופים שחוק הצינון חל עליהם ואשר נדרשים לגבש עמדה לגבי בקשות עובדים הפורשים משירות הציבור, לקצר את תקופת הצינון החלה עליהם לפי סעיף 4 לחוק, המוגשות לוועדה למתן היתרים הפועלת לפיו. הנחיית היועמ"ש מפרטת את השיקולים השונים שיש לשקול בעת גיבוש עמדת נציג השירות ביחס לבקשה להיתר ובהם: שמירה על טוהר המידות; תפקיד המבקש בשירות הציבור ובכירותו; היקף סמכויות המבקש; נסיבות פרישת המבקש מהשירות; היקף הזכות שניתנה בפועל על ידי המבקש וסיווגה כהחלטה קטנה ושגרתית או גדולה ויוצאת דופן; הממשק בין המבקש, למתן הזכות, לגוף היעד. יצוין, כי לצורך בחינת השיקול שעניינו "תפקיד המבקש בשירות הציבור ובכירותו", פורטו בהנחיית היועמ"ש גם מדרגי הבכירות למשרתי הציבור בשירות המדינה ובגופים שעליהם חל החוק, ואף הוכנה טבלת תקופות צינון ראויות ומוצעות לכל מדרג כאמור.

הכרעה

33. מן הכלל אל הפרט.

עניינה של המבקשת אכן נכנס בגדרו של סעיף 4 לחוק הצינון, וניתן לראות בה כמי שבמסגרת תפקידו הוסמכה להמליץ על מתן זכות בקשר לחברת ביקורופא אצלה היא מתעתדת לעבוד. כפי שפורט בבקשה ובתגובה, המבקשת עמדה בקשר רציף מול חברת ביקורופא, כפי שעשתה מול כלל החברות שסיפקו שירותים רפואיים בקהילה. המבקשת הייתה מגבשת את המלצותיה, שהיו מועברות לידי ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, אולם, כפי שציינה, הסמכות להחליט לפעול מול הגופים המפוקחים היו בידי הגורמים הבכירים במשרד הבריאות ולא בידה. בנוסף, פעלה מול חברת ביקורופא במסגרת הפעילות להפעלת מיזם מוקדי לילה מרוחקים בישובים ואף במסגרת בקרות מקצועיות שערכה לחברה, כפי שערכה לכלל המרפאות. כפי שציינה בבקשתה, בין השנים 2012-2015, מבין אחד עשר מוקדים שהוקמו בפריפריה, שניים מופעלים על ידי חברת ביקורופא.

34. עם זאת, כפי שפורט בהרחבה, שוכנענו כי קיימות נסיבות לקולא, המפיגות את החשש לפגיעה במראית העין של טוהר המידות של השירות הציבורי.

תחילה יצוין, כי בהתאם להנחיית היועמ"ש, בהיות תפקידה של המבקשת נמנה על דרג הביניים, תקופת הצינון הראויה והמומלצת, עומדת על שישה חודשים מיום הפרישה. המבקשת פרשה מהשירות ביום 30.4.2016, היינו שכיום, תקופת הצינון בפועל עומדת על כחודש ימים. עם זאת, המבקשת מצויה בתקופת צינון פנימי, החל מיום 26.10.2015, היינו כיום, תקופת צינון פנימי העומדת על כשבעה חודשים.

35. כפי שפורט בהנחיית היועמ"ש ובהפניות בה, בשורה ארוכה של החלטות, הכירה הועדה למתן היתרים לבקשת הפורש ובהסכמת המדינה, בתקופת צינון לפי סעיף 4 לחוק, כמתחילה ביום שסיים הפורש את תפקידו בפועל, אף אם פרישתו הפורמאלית הייתה במועד מאוחר יותר. תקופת הצינון הראויה, צוין, תימנה החל מיום יציאת לחופשת פרישה או מהמועד בו נעשה "נתק פורמאלי" וברור בין המבקש לבין התפקיד שמילא בשירות הציבור.

36. לכך יש להוסיף את השיקולים לקולא שפורטו בבקשה ובתגובה, ובהם, שירות מסור של המבקשת במשך כשש עשרה שנים, לשביעות רצון הממונים עליה, מצבה האישי הרגיש כמפרנסת יחידה ומסייעת לילדיה, לאחר מות בעלה והעובדה שעל אף שהייתה בעלת סמכות להמליץ באשר למתן זכות לחברת ביקורופא, לא הייתה בעלת סמכות החלטה, לתת זכות כאמור, והמלצותיה היו כפופות לראש מינהל רפואה במשרד הבריאות והסמכות לפעול הייתה בידי הגורמים הבכירים במשרד הבריאות. יוער, כי בבקשה ובתגובה לה לא הובררה סיבת פרישתה של המבקשת, אולם אין מחלוקת מהדברים כי מדובר בפרישה מרצון.

37. לאור השיקולים לקולא שפורטו לעיל, תקופת הצינון בפועל ותקופת הצינון הפנימי, בשקלול הנחיית היועמ"ש בנושא, אנו סבורים שקיצור תקופת הצינון לשלושה חודשים בפועל, כך שהמבקשת תוכל להחל עבודתה בחברת ביקרופא החל מיום 1.8.2016, מאזנת בין שמירה על אמון הציבור בשירות הציבור, ניהולו התקין והיעיל ושמירה על טוהר המידות מחד, לבין שמירה על חופש העיסוק של המבקשת, מאידך.

זאת, בכפוף לקיום המגבלות שהצהירה המבקשת על ידיעתן והתחייבה לעמוד בהן, המפורטות בסעיפים 2 ו-3 לחוק.

38. יוער, כי החלטות הוועדה לגבי משך תקופת הצינון אינן נושא למשא ומתן עם המבקשת ואין מקום שהוועדה תודיע למבקשת טרם מתן ההחלטה אם בכוונתה לקבל את עמדתה או את עמדת המשיבה ולאפשר למבקשת להשיג על כך.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשע"ו, 08 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

חתימות

_________________ __________________

עו"ד י' ריכטר, חבר עו"ד א' קלעי, חברה