עיון בכתב התביעה המתוקן, אותו מבוקש להגיש, ובחוות דעתו של פרופ' טלר עליה מתבסס כתב התביעה המתוקן, מעלה כי עיקר התביעה הוא תביעת ילוד בגין נזק שנגרם לו עקב טיפול רפואי רשלני שניתן, כנטען, על ידי שני הנתבעים. בכך מתרכזות עיקר הטענות. אין מדובר בתביעת הולדה בעוולה במהותה אלא בתביעת התובע 1 בגין רשלנות רפואית, והתובעים מסכימים לכך בתשובתם. לפיכך, נוכח גילו של התובע, דומה שנושא ההתיישנות אינו בעל משקל רב בענייננו, ולמעשה, רשאי היה התובע להגיש שוב תביעתו לאחר שנמחקה, ללא צורך בהגשת ערעור על החלטת המחיקה והגשת בקשה לתיקון כתב התביעה.

ואפרט. כתב התביעה המתוקן וחוות הדעת עוסקים בשני נושאים – האחד, ההיריון משנת 2008 אשר הסתיים בהפלה מאוחרת בשבוע ה – 19 עקב זיהום השליה והקרומים, כאשר בקשר אליו נטענות טענות כנגד שני הנתבעים, בעיקר לגבי אמצעים וטיפול שהיה צריך לנקוט כדי למנוע הנזק. הטענות הן, כאמור, בעיקר טענות של נזק עקב טיפול רשלני ולא טענות בדבר חובה למנוע ההיריון, אם כי בכתב התביעה המתוקן קיים סעיף סל בנוגע לאי מתן הסבר לגבי האופציה לא להמשיך ההיריון (סעיף 17(טז)). יוזכר, כי אין טענה בדבר פגם גנטי אשר הצריך בדיקות מוקדמות במהלך ההיריון. בכל מקרה, טענות הקשורות להריון משנת 2008 ולחובת הנתבעות לנקוט אמצעי זהירות נוספים בעקבותיו – נכללו גם בכתב התביעה המקורי, גם אם לא נרשם כי מדובר בהפלה מאוחרת אלא בלידה מוקדמת, ולא נרשם כי מדובר היה בזיהום. עם זאת, אף אם ניתן לראות בטענות הקשורות להריון הקודם (באופן קלוש) כקשורות באופן כלשהו לעילה של הולדה בעוולה, היא עילת ההורים אשר התיישנה ביום 4.5.16, הרי שיש לקבוע כי אין מדובר בטענות חדשות המבססות עילה חדשה שהתיישנה. מדובר בפירוט נוסף וביסוס הטענות שנטענו בהקשר זה בכתב התביעה המקורי ותיקון מעין זה אינו חורג מגדר מרכיבי היסוד של העילה המקורית. תיקון זה יבחן על פי הכללים הרגילים לתיקון כתב תביעה (ראה: רע"א 1527/09 מדינת ישראל נ' אחמד אבו עודה (14.10.09); רע"א 6863/12 מחמיד נ' שירותי בריאות כללית (24.2.13); רע"א 8628/13 פלונית נ' ד"ר אידה אמודאי (10.4.14)).

הנושא השני הכלול בכתב התביעה המתוקן הוא העדר התייחסות לתבניות בלתי תקינות והאטות של דופק העובר כפי שנרשמו ברישומי המוניטור בעת הלידה. טענות אלו מכוונות כלפי הנתבעת 2 בלבד. בהקשר זה, כמובן, אין כל טענה כי היה על הנתבעת 2 להפסיק את ההיריון במהלך האשפוז אצלה או בעת הלידה ולשלול מהתובע 1 את חייו. להיפך, הטענה היא כי היה עליה לדאוג לחלץ את התובע 1 בניתוח קיסרי על מנת למנוע או להקטין הנזק שנגרם לו. אכן, מדובר בטענה אשר לא קיימת בכתב התביעה המקורי וחורגת ממנו אך אין מדובר בעילה של הולדה בעוולה אשר התיישנה אלא, כאמור, בעילה של התובע 1 בגין התרשלות במהלך טיפול רפואי, כאשר, כאמור, רשאי היה התובע להגיש תביעה חדשה בעילה זו לאחר שתביעתו נמחקה. בנסיבות אלו, לנושא ההתיישנות אין כל משקל. אעיר כי ייתכן וחלק מתביעת ההורים כמיטיבים התיישן, אך איני רואה מקום לדון בנושא זה כעת ולנתבעות שמורות טענותיהן בנושא זה.

כיון שלנושא ההתיישנות אין משקל, כאמור, אתייחס לבקשה על פי הכללים המנחים בנושא תיקון כתב תביעה ועל פי הגישה הליברלית בנושא זה. התיק עדיין בראשיתו, עדיין לא הוגש כתב הגנה, הנתבעות עצמן הסכימו למתן ארכה להגשת חוות דעת על ידי התובעים ולביטול מחיקת התביעה לאחר שאלו לא הוגשו במועד. בנסיבות אלו איני מוצאת מקום לא לאשר הבקשה.

כתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק. כתבי הגנה וחוות דעת מטעם הנתבעים יוגשו בתוך 90 ימים.

נקבע לק"מ ליום 12.12.18 בשעה 10:00.

בשים לב להתנהלותם הדיונית של התובעים, בגדרה הם אינם מקפידים על מילוי החלטות בית המשפט כלשונן ובמועדן, לרבות החלטת בית המשפט העליון, מה שגרם להתמשכות מיותרת של ההליך עד כה, התובעים יישאו בהוצאות הבקשה בסך 3000 ₪.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ח, 09 יולי 2018, בהעדר הצדדים.