לפניי התנגדות לביצוע שטר.

המשיבה הגישה שטר חוב לביצוע כנגד המבקשים בקשר עם עסקת שכירות רכב מיום 27/6/13. המבקשת מס' 1, תכונה להלן "החברה", והמבקשים מס' 2 ו-3, ערבים להתחייבויותיה. המבקש מס' 1 היה מנהל החברה.

השטר מולא על ידי המשיבה בסכום 49,144 ₪, לפי פירוט במכתב מיום 9/11/15 (נספח לבקשת הביצוע).

העסקה הוגדרה בהסכמים החתומים כ"הסכם שכירות תפעולית (מסגרת)" בעבור רכב מסוג פולקסוואגן קאדי שנת יצור 2012. הרכב נמסר למבקש מס' 2 עבור החברה ביום 5/7/13 (מש/2).

החברה לא עמדה בתשלומים, ביום 22/10/15 נשלח אליה מכתב התראה (מש/1), והיא החזירה את הרכב למשיבה בהסכמה בסמוך לכך, ביום 26/10/15.

התביעה

התביעה הינה לפירעון יתרת החוב בסכום של 49,144 ₪, המורכבת מהסכומים הבאים:

יתרת פיגורים בסך 6,779 ₪, ריבית פיגורים בסך 183 ₪, דמי מנוי איתוראן 64 ₪, שכ"ט שמאי בסך 302 ₪, חלק יחסי בביטוח מקיף בסך 180 ₪, חריגה ממכסת קילומטרים בסך 24,053 ₪, הוצאות תפיסת רכב בסך 2,574 ₪, אגרת רישוי ומבחן שנתי בסך 1,950 ₪, נזקים וחסרים ברכב ע"פ חוות דעת שמאי בסך 13,059 ₪.

יצוין שהתשלום החודשי בעבור שכירות הרכב והשימוש בו היה אמור להיות 1,814 ₪ ועוד מס ערך מוסף לחודש ב-44 תשלומים ועוד עלויות נלוות (בקשה לעריכת הסכם שכירות, נספח להתנגדות לביצוע שטר). הרכב הושב לחזקת המשיבה ביום 26/10/15 (מכתב פירוט החוב מיום 9/11/15, נספח להתנגדות).

עד תום הדיון לא הוגשו מסמכים מתבקשים: חוות דעת השמאי על נספחיה, דו"ח תפיסה, מסמך השבת הרכב ותיאור מצבו, רשיון רכב, וכרטסת הנהלת חשבונות מפורטת.

ההגנה

המבקשים בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר, העלו מספר טענות לקבלת הרשות להתגונן מפני התביעה.

1. יתרת זכות. המבקשים טוענים שעומדת לזכותם יתרת זכות ממקדמה ששילמו למשיבה עבור הרכב בעת החתימה על ההסכם, טוענים לקיזוז חובם מהמקדמה, ואז תיוותר יתרה לזכותם.

המבקשים מצהירים ששילמו סך של 25,423 ₪ בצירוף מע"מ, סה"כ 30,000 ₪ כמקדמה לשכירות הרכב מאת הנתבעת למשך 44 חודשים. המבקשים טוענים כי החזירו את הרכב לאחר תקופה של 28 חודשים, ונותרה תקופה של 16 חודשים עד סיום החוזה במלואו. המבקשים טוענים כי הוסכם כי החוב יקוזז מהמקדמה.

המבקשים טוענים שעומדת לזכותם יתרה אצל המשיבה בסך של 10,912 ₪ (16 חודשים שנותרו עד לסיום החוזה המקורי כפול סכום של 682 ₪, שזוהי המנה כתוצאה מחילוק הסך של 30,000 ₪ בכל 44 חודשי השכירות).

2. תפיסת הרכב. המבקשים טוענים שהחזרת הרכב לחזקתה של המשיבה נעשה בהסכמה מלאה ע"י נציג, שנשלח למגרש החברה, ביום 26/10/15 בתיאום מראש, ונמסרו לו שני העתקי המפתחות. על כן מתנגדים המבקשים לחיובם בהוצאות תפיסת הרכב.

3. חריגה ממכסת קילומטרים. המבקשים טוענים שהרכב נמסר לידם לאחר שגמא מרחק רב של 120,000 קילומטר, דבר שהתברר להם בדיעבד, לאחר שפנו למוסך מורשה לבירור פרטי מד האוץ בטיפול האחרון. הרכב הוחזר לידי המשיבה כאשר מד האוץ עמד על 160,000 קילומטר. המבקשים טוענים כי לא היתה חריגה ממכסת 20,000 הקילומטרים השנתיים, וכי המשיבה לא פירטה את דרישתה בסעיף החריגה במספר הקילומטרים.

4. תשלום נזקי הרכב. המבקשים טוענים כי החזירו את הרכב באותו מצב, שקיבלו אותו, למעט בלאי סביר. המבקשים מפנים לכך שהרכב התקבל לידיהם לאחר שעבר תאונה בה נפגעה הדלת האחורית, הפגוש האחורי והיה חסר פנס (דו"ח מסירת רכב ללקוח, מש/2), וטענו כי בעת שהרכב היה בחזקתם לא עבר תאונה. נטען שהרכב היה מבוטח בביטוח מקיף, ולכן הנזקים מכוסים בביטוח המקיף. נטען כי גובה הנזק מופרך ומוגזם, ולא הוצגה למבקשים חוות דעת השמאי מטעם המשיבה.

דיון והכרעה

לאחר שנדרשתי לכל טענות הצדדים, אני קובעת כדלקמן:

1. טענת העדר חוב לאחר קיזוז החוב מסכום המקדמה. המבקשים טוענים לפיגור בן שני תשלומים בלבד בסך 3,628 ₪, ואילו המשיבה במכתב טוענת לחוב פיגורים בסך 6,779 ₪ ועוד 183 ₪ ריבית פיגורים. הפער בין מכתב הדרישה מיום 20/10/15, בו נכתב כי יתרת הפיגורים הינה 3,335 ₪ (מש/1) לבין הסכום במכתב מיום 9/11/15, דורשת הסבר, והדבר לא עלה בדיון. הדבר פוגע בקציבות סכום התביעה, ומצדיק כשלעצמו קבלת ההתנגדות לביצוע תביעה.

הטענה לקיזוז מבוססת מחד על הסכמה נטענת עם נציגת המשיבה ומן הצד האחר על טיב התשלום הראשון בסך 30,000 ₪ כולל מע"מ. המבקשים נתנו פירוט חשבונאי לטענתם, אך התעלמו מהחובה לבסס את המקור לקיזוז. מהות התשלום הראשון בסך 30,000 ₪ לא נקבע להיות על חשבון התשלומים העתידיים, כפי שנטען, אלא להוות תשלום ראשון בלבד עבור דמי השכירות, עליו יתוספו עוד 44 תשלומים בסך 1,814 ₪ (סעיף 3 לבקשה לעריכת הסכם שכירות, נספח להתנגדות).

על כן אני דוחה את ההתנגדות לביצוע שטר בטענת יתרת זכות וקיזוז, ומקבלת את ההתנגדות על ההפרש בין הסכום, הנדרש ע"י המשיבה בגין פיגורים (6,779 ₪ ועוד 183 ₪, סה"כ 6,962 ₪) לסכום בו מודים המבקשים 3,628 ₪, התואם יותר את ההסכם ואת מכתב הדרישה של המשיבה (מש/1). הסכום בגינו ניתנת רשות להתגונן הינו 3,334 ₪.

2. תפיסת הרכב. לא נסתרה טענת המבקשים, לפיה הרכב הושב לחזקת המשיבה ביום 26/10/15 בהסכמה ובשיתוף פעולה, מיד לאחר קבלת ההתראה. המשיבה לא הציגה אסמכתא לעלות התפיסה, ולצורך בהליך תפיסה בעלות 2,574 ₪. אני נותנת למבקשים רשות להתגונן בטענה לפיה המשיבה לא נשאה בכל עלות בגין תפיסת הרכב, וכי אין הצדקה לחיוב המבקשים.

3. מכסת הקילומטרים של הרכב. לטענת המבקשים הרכב, אותו שכרו נמסר להם עוד בתחילת תקופת השכירות, כאשר עבר מכסת קילומטרים של כ-120,000 ק"מ, ולכן אין הם צריכים לשאת בתשלום חריגה ממכסת הקילומטרים בחוזה.

המדובר בטענה, הסותרת מסמך בכתב. עיון במוצג מש/2 "מסירת רכב ללקוח", עליו אישר המבקש מס' 2 את חתימתו, מלמד כי צויין בו מספר הקילומטרים שהרכב גמא תחת הסעיף "מונה ק"מ" ביום 5/7/03, יום מסירת הרכב, 66,883 ק"מ. באותו טופס המבקש חתום על כך שהרכב נמסר להם לשביעות רצונם: "חתימתי על טופס זה מהווה אישור לכך, כי הרכב נמסר לי לשביעות רצוני המלאה..." (סעיף 3).

בתצהיר (סעיף 9(ב)) ובדיון שנערך בפניי, ציין המבקש מס' 2 כי הרכב נמסר לו לאחר שעבר 120,000 ק"מ, וכי הדבר אומת על ידו לאור פנייתו לחברת "צ'מפיון". בתחילה אמר המבקש כי מס' הקילומטרים רשום במוסך צ'מפיון כטיפול האחרון, שעשה לרכב המחזיק הקודם בו עוד במסגרת אחריות החברה. לשאלת ב"כ המשיבה: "...ואני שואל אותך מתי פנית אליהם?", השיב המבקש מס' 2: "אחרי שלקחו ממני את הרכב התקשרתי אליהם" (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 1-13). נשאלת השאלה אם המבקש מס' 2 לא שם לב שקיבל את הרכב עם מס' קילומטרים כפול מזה שחתם עליו, ומדוע חתם, ולא פנה והלין על כך בפני המשיבה בכל שלב טרם תחילת אי כיבוד התשלומים? ברור מהעדות כי החברה ביצעה טיפולים שוטפים ברכב במשך תקופת השכירות, והיה מצופה מהמבקש מס' 2 להבחין במס' הקילומטרים בכל פעם ולצרף את המסמכים לבקשתו.

בשלב זה של הדיון אין לשלול את הגנת המבקש, גם היא מהווה טענה בעל פה נגד מסמך בכתב, טרם שהתבררו העובדות, ואין על המבקש להציג את הראיות. המבקש פירט את המקור לטענתו, ואף הסביר את אי הבאת הראיות בכך שמסר את רשיון הרכב למשיבה בעת החזרת הרכב. באין אפשרות לעיין ברשיון הרכב, בו נכתב לפחות מס' הקילומטרים הרשום ליום מבחן הרישוי האחרון, אני נותנת למבקשים רשות להתגונן בטענה המפורטת לעניין מספר הקילומטרים, שעבר הרכב טרם מסירתו למבקשים. אמנם אין זה סביר שרכב שנת יצור 2012 יסע 120,000 ק"מ עד חודש יולי 2013, אך לא ניתן לשלול את הטענה. אם תוכח טענת המבקש, לפיה בזמן השכירות אצל החברה נסע הרכב רק 40,000 ק"מ, תקום לו הגנה בפני חובת התשלום עבור מכסת הקילומטרים.

המבקש טען כי החזיר את הרכב לחברה כשמד האוץ מראה 160,000 ק"מ, קרי 40,000 ק"מ בלבד ביותר משנתיים, ולכן אין חריגת ממכסת הקילומטרים של 20,000 בשנה (סעיף 7.1, 7.2 להסכם השכירות).

בשלב זה ניתנת למבקשים גם רשות להתגונן לעניין דרישת התשלום של אגרת הרישוי. לא ברור מתי חודש הרישיון על ידי החברה או ע"י המשיבה, ולא הוכח כי המשיבה היא שביצעה זאת. בהעדר מסמכים ניתנת למבקשים רשות להתגונן גם ביחס לביטוח מקיף ודמי איתוראן ושכר טרחת שמאי המשיבה.

4. תשלום נזקי הרכב. טענת המבקשים הינה שגובה הנזקים והחוסרים ברכב, להם טוענת המשיבה הינו מוגזם, ולא הוצגה חוות דעת שמאי שיכולה לאשש את הנזקים. אמנם בדיון העיד ב"כ המשיבה כי חוות הדעת נמסרה לב"כ המבקשים, אך לא הובהר האם הדבר נעשה לפני יום הדיון, ובכל מקרה חוות הדעת אינה מהווה חלק מחומר הראיות בתיק. אף לא הוכח כי המשיבה נשאה בהוצאות התיקונים ומה הם.

מעיון בטופס "מסירת רכב ללקוח" (מש/2) עולה כי הרכב נמסר למבקשים ביום 5/7/13 כאשר ספג בעבר מספר פגיעות, שיכולות היו להיגרם בתאונה. בטופס בשורת "הערות הלקוח" צוין: "מכה בדלת אחורית+ פנס חסר, הוחלף טמבון אחורי". הטופס חתום על ידי המבקש מס' 2 "חתימת הלקוח/מקבל הרכב" ונציג המשיבה "המוסר".

המבקש הכחיש כי בעת החזקת הרכב בידי החברה עבר הרכב תאונה או ניזוק, מעבר לדהיית פגוש (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 1-4), בהעדר חוות שמאי מפורטת, לא ניתן לדעת בבירור מהם הנזקים והחסרים שלהם טוענת המשיבה, והאם הנזקים הנתבעים מהמבקשים, נגרמו בזמן החזקת החברה ברכב או לפני כן, כפי שכבר צוינו בטופס מש/2.

מעבר לצורך יצויין כי נזק לפי חוות דעת שמאי הינו סכום בלתי קצוב, הדורש שומה והערכה, וגם זה טעם ליתן למבקשים רשות להתגונן בטענה.

בסיכום ניתנת למבקשים רשות להתגונן בטענות, שפורטו לעיל, למעט טענת הקיזוז כנגד סכום התשלום הראשון, ששולם בעת חתימת ההסכם, שנדחתה.

התצהיר יהווה כתב הגנה.

הוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין ייקבעו בפסק הדין הסופי ולפי תוצאותיו.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים תעביר את התיק לסדר דין מהיר.

ניתנה היום, ז' אייר תשע"ז, 03 מאי 2017, בהעדר הצדדים.