נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד טברו

ב"כ הנאשם – עו"ד טרביה

הנאשם – אין התייצבות

גזר דין (מתוקן)

1. הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת בחוק.
2. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 21.1.15 בשעה 09:27, נהג הנאשם ברכב מסוג "מזדה", בכביש 22, ק"מ 6.3 מצפון. הנאשם נהג בדרך מהירה בה הוצב תמרור 426 במהירות של 173 קמ"ש, העולה על מהירות של 100 קמ"ש הרשומה בתמרור.
3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון. במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים הסכימו כי תוטל על הנאשם פסילה בפועל לתקופה של 30 ימים, וכן יוטלו עליו פסילה על תנאי וקנס לשיקול דעת בית המשפט.
4. ב"כ המאשימה ציין כי הנאשם נוהג משנת 2012 ולחובתו 4 הרשעות קודמות (גיליון הרשעות קודמות הוגש וסומן ת/1). עוד הוא ציין כי הנאשם הוזעק על ידי אחותו, שחוותה צירי לידה, והסיע אותה לבית החולים רמב"ם. מהמסמכים אשר הוצגו לתביעה עולה, לדבריו, כי הרכב צולם סמוך ללידה של אחותו. לאור הנסיבות, הוא ביקש לכבד את ההסדר. הוא ציין כי לעניין גובה הקנס והפסילה המותנית, ניתן להחמיר לאור רכיב הפסילה.
5. ב"כ הנאשם ביקש אף הוא לכבד את ההסדר. לדבריו, ממועד העבירה נשוא כתב האישום ועד היום, לא עבר הנאשם עבירות נוספות. כמו כן, הוא ציין כי הנאשם הוזעק עקב צירי הלידה של אחותו ונהג במהירות מופרזת לאור צעקותיה של אחותו, שישבה במושב האחורי בזמן הנהיגה. לטענתו, אין הצדקה לכך, אך היה מדובר באילוץ, וניתן לראות בגיליון האשפוז שאחותו הגיעה לבית החולים בסמוך למועד העבירה וכי לידתה אירעה אף היא בסמוך למועד זה (מסמכים אודות לידת אחותו של הנאשם הוגשו וסומנו נ/1).
6. עוד ציין ב"כ הנאשם כי הוא סבר בנסיבות כאלה שהיה מקום לא להטיל עונש פסילה על הנאשם ואכן הגיע להסדר כזה עם המאשימה, אולם לאור הערות בית המשפט הם חזרו והגיעו עם הסדר נוסף שיש בו רכיב של פסילה. עוד הוא ציין כי הנאשם עובד לפרנסתו כשכיר בחברה, שבה הוא אוסף עובדים זרים שעובדים בחברה ומסיע אותם לירושלים וחזרה. לדבריו, דו"ח המצלמה הגיע ע"ש החברה והנאשם לקח אחריות והסב אותו על שמו. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר ומתחרט על ביצוע העבירה. לטענתו, הוא היה במצוקה נפשית קשה בעת הנסיעה ומבקש שבית המשפט יפעיל את שיקול דעתו.
7. מתחם הענישה הנוהג בעבירה בודדת של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת בחוק, והדומה למהירות המיוחסת לנאשם בתיק זה, נע בין פסילה בפועל בת שלושה חודשים ועד פסילה בפועל בת שנה, וזאת בנוסף לרכיבי ענישה נוספים. ראו, למשל, תת"ע (חי') 3384-07-16 מדינת ישראל נ' מרילאשוילי (17.10.2017), שניתן בבית משפט זה לאחר הסדר טיעון בין הצדדים, ונגזר על הנאשמת עונש פסילה של 6 חודשים בפועל ועונשים נלווים.
8. ראו גם עפ"ת (מרכז-לוד) 11716-01-09 מדינת ישראל נ' פיומי (24.2.2009), שם דובר על משיב שנסע במהירות של 162 קמ"ש במקום 90 קמ"ש. בית המשפט קיבל את ערעורה של המדינה על קולת עונשו של המשיב והחמיר את עונשו מפסילה מותנית ל-3 חודשי פסילה בפועל.
9. במקרה שבפנינו, הנאשם נוהג משנת 2012 ולחובתו 4 הרשעות קודמות, כולן מסוג ברירת קנס. העבירה נשוא כתב האישום היא הראשונה בגין נהיגה במהירות מופרזת. בנוסף לכך, לקחתי בחשבון כי ממועד ביצוע העבירה ועד היום לא הורשע הנאשם בעבירות נוספות.
10. נתתי דעתי גם לנסיבות ביצוע העבירה ולכך שהסיע את אחותו הכורעת ללדת לבית החולים. המסמכים שצירף הנאשם מבית החולים בנוגע לאחותו אכן מעידים על סמיכות זמנים בין מועד ביצוע העבירה למועד אשפוזה של אחותו בבית החולים רמב"ם בחיפה ולמועד לידתה. כמו כן, הנאשם עובד כשכיר בחברה ובכלל זה משמש כנהג, הזקוק לרישיון הנהיגה שלו לצורך פרנסתו.
11. בנוסף, שקלתי לקולא את העובדה לפיה הנאשם התחרט על מעשיו וכן הודה בעבירה המיוחסת לו וחסך זמן שיפוטי. בחרטתו ובהודאתו של הנאשם יש כדי ללמד על כך שקיבל אחריות למעשיו.
12. ראו בעניין זה, למשל, עפ"ת (ב"ש) 31759-03-17 נחמן נ' מדינת ישראל (9.5.2017), שם היה מדובר בנהיגה במהירות של 149 קמ"ש בכביש בו מותרת מהירות של 70 קמ"ש (הפרש מהירות הדומה לתיק שבפנינו). בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקיצר את תקופת הפסילה של המערער מ-3 חודשי פסילה בפועל ל-45 ימים, תוך שהתחשב בכך שהמערער פינה עצמו לטיפול רפואי דחוף, בשל פציעה קשה באצבעו, כשהיה קיים לכך אישור בחומר הרפואי ובלוח הזמנים הקשור בנסיעה.
13. כמו כן, ראו תת"ע (חי') 3871-07-16 וסים נ' מדינת ישראל (13.7.2017), שם דובר על נאשמת שנהגה במהירות של 166 קמ"ש במקום 100 קמ"ש (מהירות הדומה לתיק שבפנינו). כב' סגן הנשיא, השופט ג' קרזבום, קבע מתחם ענישה הכולל פסילה בפועל שבין 30 ימים ל-90 ימים וגזר על הנאשמת עונש פסילה של 30 ימים בפועל, תוך שהתחשב בהיעדר עבר תעבורתי ובנסיבותיה האישיות; וכן ראו תת"ע (חי') 2926-01-16 מדינת ישראל נ' חרב (27.11.2016), שם היה מדובר על נאשם שנסע במהירות של 167 קמ"ש במקום 100 קמ"ש (מהירות הדומה לתיק שבפנינו). כב' סגן הנשיא, השופט ג' קרזבום, הביא בחשבון בפסק דינו אירוע חירום שאליו הוזעק הנאשם ביחס לבנו ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם וגזר עליו עונש פסילה של 60 ימים בפועל. יש להדגיש כי בשני תיקים אלה לא היה מדובר בהסדר טיעון כי אם בטיעון חופשי של הצדדים.
14. לפיכך, בשקלול מכלול הנתונים, אני סבורה כי יש לכבד את ההסדר אליו הגיעו הצדדים, אשר הינו סביר נוכח מדיניות הענישה הנהוגה כאשר קיימות נסיבות אישיות חריגות ביותר, כפי שגם עולה הדבר במקרה זה. יחד עם זאת, מכיוון שההסדר מבטא הקלה משמעותית ברכיב עונש הפסילה, אני מוצאת לנכון להחמיר ביתר רכיבי הענישה.
15. אשר על כן, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
16. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים בפועל. ריצוי הפסילה יחל לא יאוחר מיום 10/1/18 לאחר הפקדת רישיון נהיגה במזכירות בית משפט.
17. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע, נהיגה בזמן פסילה או אחת מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ויורשע בה.
18. אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 3,000 ש"ח. הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.2.18 ובכל 1 בחודש שלאחריו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ח, 05 דצמבר 2017, במעמד הצדדים.