טוען...

החלטה שניתנה ע"י טל לחיאני שהם

טל לחיאני שהם07/05/2017

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

.1.נסים בדארנה תושבי איו"ש 850613605

.2.מוחמד ח'טיב תושבי איו"ש 901871913

.3.אנואר עמארנה תושבי איו"ש 914444914 – נדון

.4.תאופיק אבו בכר תושבי איו"ש 992113845

הנאשם

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד עמית חומרי

ב"כ הנאשמים – עו"ד שוקרי אבו עמאר

נאשמים 1, 2, 4 – בעצמם

פרוטוקול בעניין נאשמים 1,2, 4

ב"כ הנאשמים:

אני אסייע בתרגום.

הקראתי למרשי נאשם 4 את כתב האישום תוכנו הוסבר לו והוא מודה בכתב האישום.

הערה:

בית המשפט מקריא לנאשם 4 את כתב האישום.

הנאשם 4:

אני מודה בעובדות כתב האישום.

<#3#>

הכרעת דין בעניין נאשם 4

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

בהתאם להודאתו הנני מרשיעה אותו בביצוע עבירות כניסה לישראל שלא כחוק, הפרעה לשוטר ושימוש במסמך מזוייף.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"ז, 07/05/2017 במעמד הנוכחים.

טל לחיאני שהם , שופטת

ב"כ המאשימה לעונש:

הנאשם יליד 74 לחובתו הרשעה אחת בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק משנת 2015 בגינה תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי של חודשיים ימים, מגיש בהסכמת חברי רישום פלילי קודם (ת/2) וכן פרוטוקול מאסר מותנה (ת/3).

רבות דובר על עבירת הכניסה לישראל ולכן אקצר, המאשימה סבורה כי מרגע שמבוצעות עבירות נלוות לעבירת השהייה הרי שאין להסתפק במתחם האמור בהלכת אל הרוש גם כאשר העבירות קשורות לעבירת השהייה, המאשימה סבורה כי מתחם הענישה הראוי הינו בין 3 ל-10 חודשים כאשר בענייננו אנו מדובר בעבירה שחומרתה הינה ברף הבינוני במתחם זה ואבקש ליתן ענישה ברף הבינוני כשהפעלת המאסר המותנה תעשה במצטבר. מגיש פסק דין במקרה דומה (ת/4).

אבקש כי במקרה דנן יושת על הנאשם גם ענישה צופה פני עתיד כמו גם ענישה בעל רכיב כלכלי וקנס משמעותי שכן מי שטוען לכניסה עקב נסיבות כלכליות כנסיבה לקולא, ראוי כי בשלב גזר הדין יוטל עליו ענישה כלכלית משמעותית.

ב"כ הנאשם 4 לעונש:

מדובר בנאשם יליד 74 נשוי ואב לילדים קטינים, הודה וחסך זמן שיפוטי יקר על אף שידע כי כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה התייצב לדיונים ולעניין העבירה הנלווית אני סבור שלא ניתן להפריד בין העבירות שכן שימוש במסמך המזוייף חלק מהעבירה של הכניסה שהמחוקק קבע עבירות נלוות בוודאי התכוון לעבירות אחרות כגון עבירות רכוש ולא לעניין עבירות שקשורות באופן הינרנטי לעבירה של השהייה, במיוחד לאנשים שלא ידעו שהאישור מזוייף. אותם אישורים אמנם לא בעניינו של אותו נאשם אלא של נאשמים שיושבים באולם בדיקה שנעשתה להם מספר ימים קודם לכן על ידי שוטרים לא העלתה דבר חשוד. כך טענו הנאשמים.

מה שאני מנסה לטעון שהיסוד הנפשי הוא ברמה של עצימת עיניים ולא ברמה של ידיעה מפורשת.

הנאשם הגיע לצורכי פרנסה בלבד, אין לו עבר בטחוני, מעולם לא פעל כנגד בטחון המדינה ומעולם גם לא היו לו עבירות רכוש, נכון שיש מאסר מותנה בר הפעלה, אני סבור שניתן להסתפק בהארכת התנאי ולאזן את הדברים בקנס יותר גבוה, שכן די בתקופת התנאי שמונעת ממנו להוציא אישור כניסה לישראל שפוגעת בפרנסתו.

<#5#>

גזר דין

בעניין נאשמים 1, 2 ו-4

רקע:

1. הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בכתב האישום, בעבירות כדלקמן:

  1. נאשם 1 הורשע בביצוע 4 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן "חוק הכניסה לישראל"), בביצוע 2 עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן "חוק העונשין") ובביצוע 2 עבירות של שימוש במסך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.
  2. נאשם 2 הורשע בביצוע 2 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, בביצוע 2 עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, ובביצוע 2 עבירות של שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.
  3. נאשם 4 הורשע בביצוע עבירת כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין ובעבירת שימוש במסך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 חוק העונשין.

2. מעובדות האישום הראשון לכתב האישום עולה כי בתאריך 3/5/16 בשעה 13:38 נסעו הנאשמים שהינם תושבי האיזור נעדרי אישור כניסה, ברכב מסוג פולקסווגן (להלן: "הרכב") בכביש בין פרדס ניצנים לכביש 232.

באותן הנסיבות ניגשו השוטרים אל הרכב והנאשמים הציגו להם רישיונות עבודה בישראל מזויפים.

מעובדות האישום השני עולה כי בתאריך 1/5/16 שעה 15:15, שהו נאשמים 1 ו-2 שהינם תשובי האיזור נעדרי אישור כניסה לישראל, ברכב מסוג פולקסווגן בסמוך לקיבוץ ניצנים.

באותן הנסיבות, כשפנו אליהם שוטרים הציגו הנאשמים 1 ו- 2 בפניהם רישיונות עבודה מזויפים.

מעובדות האישום השלישי עולה כי בתאריך 24/2/15 שעה 7:23 שהה נאשם 1 בדימונה בלא שיש בידו אישור או היתר כדין.

מעובדות האישום הרביעי עולה כי בתאריך 18/1/15 שעה 8:30 שהה נאשם 1 בכביש 25 סמוך לדימונה בלא שיש בידו אישור או היתר כדין.

טיעוני הצדדים:

3. ב"כ המאשימה עתר להטלת ענישה בדמות מאסר, מאסר על תנאי וקנס.

לטענת ב"כ המאשימה, הנאשמים 1 ו- 2 אמנם נעדרי עבר פלילי אך בשני אירועים שונים לא רק ששהו בישראל שלא כחוק אלא אף ביצעו עבירות נלוות. משכך, יש לקבוע כי מעשיהם של הנאשמים 1 ו- 2 הינם ברף הגבוה של הפגיעה בערך המוגן ועל כן יש להטיל ענישה משמעותית.

זאת אף בשים לב לעובדה כי בעניינו של נאשם 1 אף קיימים שני אירועים נוספים של שהייה בלתי חוקית בישראל.

בעניין נאשם 4 – ביקש ב"כ המאשימה להפנות לעברו הפלילי בגינו אף תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בר הפעלה שלא הרתיע אותו לבצע עבירות נוספות ועל כן סבר כי מתחם העונש ההולם צריך להיות חמור יותר ואף להטיל ענישה משמעותית יותר.

אמנם בהתאם להלכת אל הרוש מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה ל- 5 חודשי מאסר בפועל אך בשל המצב הביטחוני השורר יש להחמיר במתחם הענישה ולקבוע מתחם הנע בין חודש מאסר ל- 6 חודשי מאסר.

4. ב"כ הנאשמים, עתר להסתפק בתקופת מעצרם של הנאשמים 1 ן-2 שכן מדובר בנאשמים נעדרי עבר, שכולם נשואים ומפרנסים יחידים, כולם הודו, חסכו זמן שיפוט ושיתפו פעולה בחקירה.

זאת ועוד, העבירות בוצעו אך ורק על רקע מצוקה כלכלית ואין מקום להחמיר בענישתם כיוון שיש אחרים שמבצעים פיגועים בתחומי מדינת ישראל.

בעניינו של נאשם 4 ביקש בא כוחו להסתפק בהארכת התנאי לצד ענישה כלכלית, זאת לאור מצבו האישי של הנאשם, העובדה כי ישב במעצר מספר ימים ובכך יש כדי להרתיעו.

עוד טוען כי מתחם הענישה נע לפי הלכת אלהרוש בין מאסר מותנה ל-5 חודשים מאסר בפועל.

באשר לעבירת השימוש במסמך סבר ב"כ הנאשמים כי ניתן להסתפק בענישה כלכלית שתהווה ענישה מרתיעה ואין צורך בענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל.

דיון והכרעה:

5. תיקון 113 לחוק העונשין קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון יקבע מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבותיה; בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם - שיקום או הגנה על הציבור; בשלב השלישי ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה.

6. כתב האישום מתאר מספר אירועים בגין מספר עבירות מכאן שיש לקבוע בגינו מספר מתחמי ענישה.

קביעת מתחם העונש ההולם:

7. בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה יש להתחשב בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, הינה זכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה, הערך המוגן בעבירה של שימוש במסמך מזויף הינו ההגנה על תקינותם של המסמכים ועל תפקודן התקין של רשויות אכיפת החוק, הערך המוגן בעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו הינו ההגנה על פעולתה התקינה של משטרת ישראל.

8. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי בעבירות של השימוש במסך מזויף והפרעה לשוטר במילוי תפקידו מדובר ברף שהינו בינוני, ידיעת הנאשמים על כך שמדובר במסמך מזויף הינה ברמה של עצימת עיניים.

מידת הפגיעה בערך המוגן של עבירה הכניסה הינה ממשית וזאת בשים לב לביצוע העבירות הנלוות.

9. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

  1. בת"פ (רמ') 32722-06-13 מדינת ישראל נ' זמאערה (10.7.13), הורשעו הנאשמים בביצוע עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל יחד עם ביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית-המשפט גזר על הנאשמים עונש מאסר בפועל למשך 26 ימים, כאשר קבע כי אין הצדקה להחמיר עם הנאשמים בהטלת עונש חמור יותר באופן משמעותי, משהיה מוטל עליהם אילולא הורשעו גם בעבירת ההפרעה.
  2. ת"פ (ת"א) 34819-11-12 מדינת ישראל נ' אלעמלה (27.11.12), קבע בית המשפט כי כאשר מדובר בכניסה אחת לישראל שלא כדין, המתחם ינוע בין מספר ימי מאסר לבין 5 חודשי מאסר בפועל. כאשר מדובר בכניסה לישראל, שאליה נלוו עבירות נוספות שנועדו להקל על העבירה העיקרית - המתחם ייקבע בהתאם לחומרתה של העבירה הנלווית. הנאשם הורשע בביצוע עבירות של שהייה בישראל שלא כדין ובשימוש במסמך מזויף, ונדון ל-21 ימי מאסר בפועל.
  3. ת"פ (כ"ס) 48954-02-11 מדינת ישראל נ' ברברי (1.7.13), לאור נסיבות חריגות בעניינו של הנאשם, אשר הורשע בביצוע עבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, העסקת תושב זר והתחזות כאדם אחר, גזר בית-המשפט על הנאשם עונש מאסר על תנאי, כאשר קבע כי המסר העונשי המתאים יועבר באמצעות השתת קנס מכביד.
  4. עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 46768-04-13 מדינת ישראל נ' אלהרוש (28.4.13) החמיר בית-המשפט המחוזי בעונשו של נאשם שהורשע בשלוש עבירות של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, לעונש של חודשיים מאסר בפועל.
  5. ת"פ (שלום ראשל"צ) 36360-04-13 מדינת ישראל נ' והדאן (13.5.2014) נאשם שנכנס שלא כדין כדי לסייע לזוגתו הישראלית, ועבר גם עבירה של הכשלת שוטר, הושתו ימי מאסר כימי מעצרו, שלושה חודשי מאסר על תנאי, חודש מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת הכשלת שוטר, וקנס על סך של 2,500 ₪
  6. ת"פ (י-ם) 1221-10 מדינת ישראל נ' פקיה (2.6.13), הורשעו הנאשמים 1 ו-2 בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כדין. המאסר המותנה שעמד נגד הנאשם 1 הוארך ועל הנאשם 2 נגזר מאסר על תנאי.

10. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

  1. הנסיבות שהביאו את הנאשמים לבצע את העבירה- הנאשמים נכנסו לישראל לצורכי פרנסה בלבד ולא נכנסו על מנת להשתקע בה.
  2. הנזק שנגרם מביצוע העבירות- הפגיעה באמון הציבור במערכת רשויות אכיפת החוק ופגיעה בביטחון האישי של אזרחי המדינה. אמנם נגרמה אך בפועל אין אינדיקציה לכך כי מדובר בנאשמים שנכנסו לישראל על מנת לבצע פיגוע.

11. לפיכך, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי במקרה דנן, מתחם העונש ההולם בעבירת הכניסה לישראל הינו החל מהסתפקות במאסר מותנה ועד ל-5 חודשי מאסר בפועל. באשר לעבירת השימוש במסך מזויף והפרעה לשוטר סבורני כי מתחם העונש הוא בין מאסר מותנה ל- 6 חודשי מאסר בפועל.

כאן המקום לציין כי המדינה פעם אחר פעם טוענת להחמרה במצב הבטחוני שמחייב החמרה במתחם הענישה אלא שהדברים נאמרים בעלמא מבלי להתייחס באופן נקודתי לתאריכים שבהם בוצעו העבירות והמצב הבטחוני ששרר באותה עת.

נראה לי כי כאשר מדובר בקביעת מתחם ענישה כאשר המדינה עותרת להטלת עונשי מאסר, מן הראוי להציג מידע קצת יותר משמעותי באשר למצב הבטחוני.

12. במקרה דנן, סבורני כי לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם לחומרא או לקולא.

13. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא').

במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

  1. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו ובמשפחתו- עסקינן בנאשמים צעירים בגילם, מפרנסים יחידם, נאשם 1 אב ל-5 ילדים, נאשם 2 אשתו בהריון וחייב כספים בגין רכישת בית, נאשם 4 אב ל-4 ילדים, ריצוי מאסר בפועל יהווה פגיעה בהם ובבני משפחתם התלויים בהם לצורכי פרנסה.
  2. הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה ולקחו אחריות על מעשיהם.
  3. הנאשמים 1 ו-2 נעדרי עבר פלילי, לעומת נאשם 4 שיש לו הרשעה קודמת ואף מאסר מותנה בר הפעלה.

14. עוד צריך לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד, שכן נאשם 1 שב ונכנס לישראל מספר פעמים על אף שנתפס ויש להניח שהוזהר לבל ישוב. בהמשך אף ביצע עבירות שנלוו לעבירת הכניסה לישראל.

גם בעניינו של נאשם 2 יש ליתן את הדעת לצורך בהרתעת היחיד אשר שב וביצע ב- 2 הזדמנויות עבירות ואף עבירות נלוות.

בעניינו של נאשם 4 כאמור מאסר מותנה בר הפעלה לא הרתיע אותו מלשוב ולבצע את העבירות.

יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בשים לב לשכיחות העבירות.

15. באיזון בין השיקולים השונים, בשים לב אף לעונש שהטלתי בעניינו של נאשם 3 לכתב אישום זה, סבורני כי יש להטיל על הנאשמים ענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל, לצד ענישה צופה פני עתיד כגורם הרתעה וקנס כלכלי שיהווה אף הוא עונש מוחשי.

סוף דבר:

אשר על כך, הנני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1:

1. 20 ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 3/5/16 – 9/5/16

2. 3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 2 שנים מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל ו/או עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין ו/או עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

3. קנס כספי בסך 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורת הקנס.

הקנס ישולם מכספי הפקדה שהופקדו בתיק מ"ת 17899-05-16. היתרה תושב לנאשם ככל שלא קיימת מניעה חוקית לעשות כן.

נאשם 2:

1. 12 ימי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 3/5/16 – 8/5/16

2. 3 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 2 שנים מהיום כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל ו/או עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין ו/או 420 לחוק העונשין.

3. קנס בסך 3,500 ₪ או 20 ימי מאסר תמורת הקנס.

הקנס ישולם מכספי הפקדה שהופקדו בתיק מ"ת 17899-05-16. היתרה תושב לנאשם ככל שלא קיימת מניעה חוקית לעשות כן.

נאשם 4:

1. 30 ימי מאסר בפועל

2. הנני מפעילה מאסר על תנאי מת"פ 4864-12-15 בן חודשיים ימים.

המאסר על תנאי יופעל חציו בחופף חציו במצטבר כך שסה"כ ירצה הנאשם 60 ימי מאסר בפועל.

מתקופת המאסר תנוכה תקופת מעצרו 3.5.16 עד 8.5.16.

3. קנס כספי בסך 4,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורת הקנס.

הקנס ישולם מכספי ההפקדה בתיק המ"ת. היתרה תושב למשיב ככל שלא קיימת מניעה חוקית לעשות כן.

4. 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 2 שנים מהיום שלא יעבור שוב עבירה לפי חוק הכניסה לישראל ו/או עבירה לפי סעיף 275 ו/או עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

המוצגים יושמדו.

זכות ערעור כחוק.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"ז, 07/05/2017 במעמד הנוכחים.

טל לחיאני שהם , שופטת

ב"כ הנאשמים:

אבקש עיכוב ביצוע גם לצורך התארגנות וגם על מנת לשקול אפשרות להגיש ערעור.

ישנם הפקדות בתיק, הנאשמים התייצבו לכל הדיונים גם נאשם 4 שידע את מצבו המשפטי התייצב לדיון.

<#7#>

החלטה

מעכבת ריצוי עונשי המאסר עד יום 28.5.17.

ביום זה ככל שלא תינתן החלטה אחרת, הנאשמים יתייצבו לריצוי עונשים עד השעה 10:00 לבית הסוהר מגידו.

יתרת ההפקדה שתיוותר לאחר תשלום הקנס, ישאר בתיק בית המשפט על מנת להבטיח התייצבות הנאשמים לריצוי עונש המאסר.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"א אייר תשע"ז, 07/05/2017 במעמד הנוכחים.

טל לחיאני שהם , שופטת