המבקש עותר למתן פסק דין שיצהיר כי המשיבים הפרו את ההסכם עמו ויכפה עליהם להתייצב להליך הבוררות בפני הבורר המוסכם.

בהחלטתי מיום 10.05.2016 הוריתי למבקש לנמק תוך 10 ימים מדוע לא ימשוך את תביעתו מחמת היעדר עילה.

בהחלטה מיום 19.05.2016 ניתנה למבקש ארכה כפי שביקש, אלא שהמבקש לא קיים את החלטת בית המשפט במועד שנקבע, אף לא לאחר מכן.

משנקבע בהחלטות קודמות כי סעיף הבוררות עומד בתוקפו, משהליכי בית המשפט עוכבו כתוצאה מכך, ומשידועה זהות הבורר; ומשהוברר שהבורר קבע מועד לישיבת בוררות - הרי שאלת אי התייצבותו של בעל דין לדיוני בוררות, ואי ציותו להוראות הבורר, אמורה להתברר ב-ד' אמות דיוני הבוררות, מכוח הסמכתו של הבורר בסעיף 15(א) לחוק הבוררות ובסעיפים ח', ט', י', לתוספת שבו.

הבקשה מיותרת ומשלא ניתן טעם על ידי המבקש להותירה תלויה ועומדת בבית המשפט – אני מורה על מחיקתה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבות לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בהעדר הצדדים.