זו תביעה לתגמול על פי פוליסת ביטוח לתאונות אישיות.

אין מחלוקת על כך שביום 8.2.14 התובע נפל מסוס ושבר את רגלו.

התובע נבדק על ידי מומחה רפואי אשר הכין חוות דעת והתובע פנה לנתבעת לפצות אותו על סמך פוליסת הביטוח שבין הבעלים שהייתה בתוקף משנת 2004.

הנתבעת דחתה את התביעה של התובע בהתבסס על פרק ג' של הפוליסה לפי הכותרת "סייגים לחובת המבטח" ולהלן לשון הסעיף:

"ספורט אתגרי כגון: טיפוס הרים בעזרת מדריכים וגם או חבלים, גלישת מצוקים, סקי מים, ספורט חורף הכולל גלישה או החלקה על שלג או קרח, צניחה, גלישה או דאייה באוויר, צלילה תוך שימוש במיכלי אוויר, אגרוף, היאבקות וכל סוגי קרב מגע למיניהם, ציד, רכיבה על סוסים".

משום שהתובע נפגע כאשר רכב על סוס, הנתבעת סירבה לפצות אותו.

בפיו של התובע מספר טענות:

א. הוא לא קיבל לטענתו העתק מהפוליסה ולכן לא ידע על ההגבלה או הסייג.

ב. רשימת הסייגים מנוסחת בצורה לא ברורה שהרי רכיבה על סוסים אינה בגדר של ספורט אתגרי.

ג. הפעילות אשר כתוצאה ממנה נפל מהסוס אינה רכיבה על סוסים כמשמעותו בפוליסה וזאת מכיוון שאשתו עוסקת בהרפיה באמצעות בעלי חיים ושהוא עלה על הסוס על מנת להעביר את הסוס ממקום אחד בחצר למקום השני ולא דהר ברחובות ומדובר בסוס שעבר אילוף.

כאשר התובע תיאר את האירוע, הוא אמר:

"הסוס נתן קפיצה, העיף אותי באוויר. זה לא היה בפעילות ספורטיבית" (עמ' 2 שורה 9).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. הפוליסה הייתה בתוקף 10 שנים עד האירוע והתובע שילם כל חודש את הפרמיות ואם לא טרח באף שלב לבדוק את תנאי הפוליסה, התובע יכול להלין רק על עצמו.

2. לא זו בלבד, אלא באחת השיחות שהתנהלו בין התובע לבין נציגי הנתבעת בקשר לתביעה זו, התובע אישר שייתכן שראה את הפוליסה וקיבל העתק לידיו (השיחה הושמעה במהלך הדיון).

3. אין פסול בכך שרכיבה על סוסים הוגדר כספורט אתגרי בתנאי הפוליסה.

4. עובדה פשוטה היא שהתובע עלה על סוס ורכב עליו על מנת להעביר את הסוס ממקום למקום. עצם הרכיבה על הסוס מוציא את המעשה של התובע מכיסוי לפי הפוליסה. אין משמעות לכך שלא מדובר בפעילות ספורטיבית.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

עם בעלי הדין הסליחה בגין האיחור במתן פסק הדין.

ניתן היום, ח' חשוון תשע"ז, 09 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.