1. ביום 11.11.15 התובע רכש רכב מסוג פג'ו 3008 (להלן "הרכב") תמורת 72,000 ₪ מאת אבו יוסף מוחמד כפר ירכא.

מדובר ברכב משנת 2011 שנסע 39,000 ק"מ לפי מד הואץ.

מחיר המחירון במועד הרכישה היה כ - 80,000 ₪.

כעבור כחודשיים ביום 21.1.16 התובע הכניס את הרכב לטפול תקופתי במוסך מורשה מטעם היבואן ובמסגרת הטיפול הוחלפו מספר חלקים ולכן עלות הטיפול היה 4,752 ₪.

ביום 4.9.16 נסעו אשת התובע ברכב ולפתע הרכב פסק לנסוע.

במוסך התברר שהיה צורך לטיפול בראש המנוע ושסתומים בעלות כוללת של 17,301 ₪.

מאז הרכב תקין ועדיין ברשות התובע.

2. על סמך העובדות האמורות התובע עותר לפיצוי של 33,000 ₪ נגד הנתבעת בתור יבואן של הרכב. טענתו של התובע היא שמדובר בפגם בייצור הרכב ושהנתבעת אחראית לכך וזאת על אף שהסתיימה תקופת האחריות של הנתבעת (3 שנים או 100,000 ק"מ).

יודגש מסיבות השמורות עמו, התובע לא דאג להביא לפני בית המשפט חוות דעת מהנדס מוסמך לתמוך בטענותיו.

התובע הביא מסמכים לפני ביהמ"ש להוכיח שבממוצע רכב פרטי נוסע כ – 15,000 ק"מ בשנה ולכן הרכב נשוא הדיון נסע הרבה פחות מהממוצע. התובע טוען שצוות המוסך הבהיר לו ,לטענותו, שהתקלה ברכב מפתיעה מאוד והיא אופיינית לרכב שנסע מספר רב של קילומטר.

3. אין כל ממש בתביעה זו ודינה להידחות ולהלן הנימוקים לכך:

1. גם אם התובע צודק שהצורך לטיפול בראש המנוע נבע מפגם בייצור, הרי עלות התיקון הינה 17,301 ₪ וזה הסכום המגיע לו. אין בפי התובע הסבר כיצד חישב את נזקיו והגיע לסכום של 33,000 ₪.

2. אין בפני כל הראיה אובייקטיבית התומכת בטענות התובע שדובר בפגם בייצור.

3. לפני רכישת הרכב על ידי התובע הרכב נוסע על הכביש יותר מ – 3 שנים ולכן אין הנתבעת אחראית לתקנו על חשבונה. התובע יידע זאת כאשר רכש את הרכב.

4. בכתב התביעה התובע אישר שהנתבעת הציעה לשאת ב- 70 אחוז מכל עלות שיפוץ ראש המנוע אך ביקש "חתימה שלי על מסמך מחווה של היבואן" (ראה כתב התביעה עמ' 2 פסקה שלישית).

5. עם כל הכבוד לתובע זו הייתה הצעה סבירה משום שהרכב על הכביש יותר מ – 3 שנים ואין זאת אחריות הנתבעת לתקנו. מוטב היה לתובע לקבל את ההצעה.

6. התובע לא עמד בנטל ההוכחות.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

בדרך כלל לפי הדין בית המשפט היה מטיל הוצאות על התובע, אך הנתבעת לא טרחה להגיש כתב הגנתה אלא ביום הדיון ולכן אני חורג מן הכלל וקובע שכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ז, 30 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.