26 דצמבר 2016

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

החלטה

1. בפניי בקשת התובע לגילוי ועיון במסמכים.

בבקשה התבקש בית הדין ליתן צו לגילוי המסמכים כדלקמן מהנתבעת 3 :

1. שלושה תלושי שכר של אב הבית החדש.

2. הסכם העסקה במסגרתו מועסק אב הבית החדש.

3. האופן בו פורסמה המשרה אליה התקבל אב הבית החדש.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובטיעוני הצדדים במסגרת הדיון שהתקיים ביום 19.12.16, מתקבלת הבקשה בחלקה.

2. התובע טוען כי שלושה שבועות קודם להודעה על הפסקת עבודתו (26.8.15) קלטה הישיבה עובד צעיר ממנו, בן 40 , אשר החליף את התובע בתפקידו כאב בית (ס' 13 לכתב התביעה). הנתבעת 3 טוענת כי היא קלטה אב בית רק חודש לאחר פתיחת שנת הלימודים (ס' 12 לכתב ההגנה). עוד נטען כי העברת תלושי שכר והסכם העסקה, יפגעו בפרטיות העובד החדש.

3. דיון והכרעה

בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") רשאי בית הדין להתיר גילוי מסמכים ועיון בהם אם סבר שהמסמכים שגילויים יתבקש יאפשרו דיון יעיל .

"46. (א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) לתקנות הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי , כמו גם לייעל הדיון על ידי ניהולו ב"קלפים פתוחים".

אחד מעקרונות היסוד המנחים בשיטת המשפט הישראלית הוא עיקרון הגילוי, הדורש כי מראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו. הרעיון העומד מאחורי עקרון זה הוא הצורך במניעת הפתעה, במתן אפשרות מלאה לצדדים להתכונן כהלכה ובמניעת הסתרת מידע. כבר נפסק כי המשפט עומד על האמת. גילוי האמת משרת את האינטרס של הפרט המתדיין ומשרת את אינטרס הציבור (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה - עפרה גלעד ואח', פ"ד מט (2) 516).ו

אחד הכלים למימוש חשיפת האמת במסגרת הדיון המשפטי הוא ההליך של גילוי מסמכים, שנועד לאפשר לבעל הדין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, על מנת לאפשר דיון הוגן וכדי להקל על בעל הדין להתכונן לניהול המשפט ולהיערך בהתאם. עם זאת, אין הזכות הזו בלתי מוגבלת ולצידה עומדות טענות חיסיון ופרטיות שהדין והפסיקה מכירים בהם.

לעניין איזון האינטרסים נפסק כי יש לערוך איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק ובעיקר הנזק הנגרם למי מהצדדים ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי של מסמך (דב"ע נז/102-3 דר' נבות פיקל - דר' מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460).ב

בעניין פלצ'י , נקבעו הנחיות להכרעה במקרים בהם נוצר מתח בין הוראות תקנה 46(א) לבין הזכות לפרטיות. בין היתר, נקבע כי "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'; בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות, ...; אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות ...; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך; על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים". ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י (21.9.2010)].

4. לגופו של עניין:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי בלבד וכפי שיפורט להלן.

א. הבקשה לקבלת פרטים בדבר האופן בו פורסמה המשרה אליה התקבל אב הבית, אשר החליף את התובע בתפקידו - מתקבלת. מדובר בפרטים הרלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים ולטענת התובע כי פוטר שלא כדין, שעה שההחלטה על פיטוריו התקבלה טרם קבלת הודעת הפיטורים מהנתבעת 1 והעסקת מחליפו נעשתה מבעוד מועד.

ב. אשר למועד תחילת העסקת המחליף, הנתבעת 3 טוענת כי הוא החל העסקתו כחודש לאחר פתיחת שנת הלימודים והתובע טוען כי מחליפו נקלט כשלושה שבועות טרם ההודעה על פיטוריו ( 25.8.15). על מנת שמלוא המידע הרלבנטי יהיה בידי התובע יועבר לתובע תלוש שכר ראשון של העובד החדש, כשהוא מושחר כולו למעט מועד תחילת העסקה.

ג. הסכם העסקת העובד החדש- אין מקום להורות על גילוי מלוא הסכם העסקה של העובד המחליף, שכן הוא אינו רלבנטי באופן ישיר למחלוקת שבין הצדדים. עם זאת יועבר לעיון התובע ההסכם שהוא מושחר כולו למעט מועד תחילת העסקה ומועד חתימת ההסכם.

המסמכים המפורטים בסעיף 4 להחלטה זו יועברו לעיון התובע עד ליום 17.1.17.

המשך ההליכים בתיק:

5. הודעה על מועד דיון ההוכחות, תשלח בנפרד.

ככל שיותיר הזמן, לפי שיקול דעת המותב, יישמעו סיכומים בעל פה במועד זה. על מנת להקל על הקלדת הסיכומים, מתבקש כל צד להכין מראש רשימה ממוספרת של פסקי הדין עליהם הוא מבקש להסתמך בסיכומיו.

6. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם.  העתקי התצהירים יועברו ישירות לצד השני בד בבד עם הגשתם לבית-הדין.

7. התובע יגיש תצהיריו עד ליום 1.4.17  והנתבעות עד ליום 1.7.17.

בקשה מנומקת לזימון עד למתן עדות, על אף שלא הוגש תצהיר עדות בשמו, יש להגיש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש.

8. בנוסף להגשת התצהירים במועדים שלעיל, יגיש כל אחד מהצדדים עותק נייר נוסף של תצהיריו על נספחיהם, עם דגלים לסימון כל אחד מהנספחים, וזאת לכל המאוחר 14 ימים קודם למועד דיון ההוכחות שנקבע. על גבי עותק הנייר של התצהירים יש לסמן בבירור: "עותק נייר – לא לסריקה – נא להעלות ישירות למזכירות השופט".

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ז, (26 דצמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.