1. לפני בקשה לעיכוב ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות, שנקבע בגזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופטת חנה מרים לומפ) ביום 31.3.2016, בת"פ 63675-12-15, לאחר שצורף בטיעונים לעונש לת"פ 48028-07-15.

בית-משפט קמא קבע עונשים נפרדים בכל אחד מהתיקים, והערעור מכוון כנגד גזר הדין שניתן בת"פ 63675-12-15 בלבד.

2. ב"כ המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו הבקשה מוקדמת מידי, מאחר שהמועד שנקבע לתחילת עבודות השירות הוא 6.7.2016 ומועד הדיון בערעור טרם נקבע. כן טוען ב"כ המשיב כי סיכויי קבלת הערעור אינם גבוהים, וגם מטעם זה אין לדחות את ריצוי העונש.

3. גזר דינו של בית-משפט קמא כולל, כאמור, שני תיקים.

בתיק 48028-07-15, שבו הורשע המשיב בעבירות איומים, תקיפה סתם והטרדה, וכן בעבירה על חוק התקשורת, היה בין הצדדים הסדר טיעון, לפיו, בכפוף לתסקיר חיובי, תגביל המאשימה טיעוניה לעונש מאסר של שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט גזר על המשיב, בגין אישום זה, מאסר למשך חודשיים לריצוי בעבודות שירות.

כאמור, המבקשת איננה מערערת על חלק זה של גזר הדין.

4. בתיק 63675-12-15, שבו נידון המשיב בגין אישום של קבלת דבר במרמה, ואישום נוסף של ניסיון לקבלת דבר במרמה, גזר בית-משפט קמא על המערער, בגין שני האישומים שבו, עונש מאסר כולל של ארבעה חודשים, לריצוי בעבודות שירות.

5. העונשים בשני התיקים מצטברים זה לזה, כך שהעונש הכולל עומד על שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

6. על פי עובדות האישום הראשון בת"פ 63675-12-15, כשבועיים לפני 24.12.2015, שוחח המשיב עם חבריו לעבודה על רצונו למכור את בתו התינוקת, בת השלושה חודשים, תמורת 100,000 ₪. בהמשך לכך, פנה י', מכר רחוק של המשיב, אל המשיב, ואמר לו שהוא מכיר זוג אשר רוצה לקנות את התינוקת, וזאת כדי שהמשיב לא ימכור אותה לאדם אחר שעלול לסכן אותה. י' פנה מיד לאחר מכן למשטרה.

לפגישה שתואמה בין המשיב לי', בתאריך 17.12.2015, הצטרף סוכן משטרתי סמוי בשם ניסים, ששוחח עם המשיב אודות הזוג המעוניין לקנות את התינוקת. לבקשת ניסים חתם לו המשיב על מסמך לפיו הוא מוכר את הילדה תמורת 100,000 ₪. המשיב אף שלח לניסים תמונה של התינוקת. באותו ערב פנה המשיב אל ניסים והשניים נפגשו שוב. המשיב ביקש מניסים מקדמה על סך 5,000 ₪ וסיכם כי ימסור את הילדה ביום 22.12.2015, לאחר שאשתו תיפרד מהילדה. המשיב המשיך להתכתב עם ניסים, ובפגישה שנערכה ביום 23.12.2015, הביא המשיב את הילדה כדי להוכיח לניסים את רצינות כוונותיו, וניסים העביר לנאשם 5,000 ₪.

באישום השני, מדובר על רכישת טפסי טוטו בסכום של כ- 15,900 ₪, ותשלום תמורתם בשיק ללא כיסוי.

7. לאחר עיון בערעור ובמסמכים המצורפים, בכתב האישום ובגזר דינו של בית-משפט קמא, אני נעתרת לבקשה.

ייתכן שהבקשה מוקדמת, שכן תחילת ריצוי עבודות השירות צפויה להיות בעוד כחודש וחצי. עם זאת, טרם נקבע הרכב שידון בערעור, ובהתחשב בעומס המוטל על ההרכבים ובפגרת בתי המשפט הקרבה ובאה, לא מן הנמנע שהדיון בערעור לא יתקיים עד למועד תחילת עבודות השירות, ואולי אף לאחר השלמת עבודות השירות.

ככל שהערעור יישמע קודם לכן, לא ייגרם למשיב כל נזק.

ככל ששמיעת הערעור תקבע למועד מאוחר יותר, והמשיב יבצע את עבודות השירות, יהיה בכך כדי לסכל את ערעור המדינה.

זאת ועוד, מדובר בערעור על למעשים חמורים ועונש קל יחסית, ולא ניתן לומר כי אין לערעור סיכוי.

8. לפיכך אני מורה על עיכוב תחילת ריצוי עונש המאסר של ארבעה חודשים בעבודות שירות, שנגזר על המערער בת"פ 63675-12-15, עד למתן פסק דין בערעור.

מאחר שהערעור אינו מופנה כלפי התיק השני, החלטה זו איננה נוגעת לעונש שנגזר בו.

9. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ולממונה על עבודות שירות.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ו, 22 מאי 2016, בהעדר הצדדים.