מונחת בפני בקשת המבקש להישפט באיחור על דו"ח תעבורה, בגין עבירת מהירות, שמספרו:

90504802290.

במסגרת הבקשה, טען המבקש כי מדובר בדו"ח מצלמה ומי שביצע בפועל את העבירה, הייתה ארוסתו הגב' אבו עראר סלאם ת.ז. 203415914. לפיכך, מבקש להסב את הדו"ח על שמה (צורף תצהיר מטעמה ומטעם המבקש).

עוד נטען ע"י המבקש, כי לא קיבל את הדו"ח ורק כאשר פנה למשרד הרישוי על מנת להוציא "תדפיס ניקוד לנהג" נודע לו על הדו"ח.

ב"כ המשיבה, הביע התנגדותו לבקשה וטען כי הדו"ח נשלח לכתובתו של המבקש והוחזר בציון "לא נדרש". המבקש לא העלה כל טענה לפיה, לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולכן חלה חזקת המסירה מכח תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי.

עוד נטען ע"י ב"כ המשיבה, כי המבקש קיבל קנס בסך 750 ₪ ולכן אי פתיחת שערי המשפט לא תגרום כל עיוות דין למבקש.

לאחר עיון בבקשה ונספחיה, מצאתי כי אומנם המבקש לא העלה כל טענה בדבר הכתובת אליה נשלח הדו"ח. מה עוד, שעצם זאת שהעבירה יוחסה למבקש מתוקף בעלות כאשר מי שביצעה לכאורה את העבירה, הייתה ארוסתו. אין כל מנוס אלא להיעתר לבקשה וזאת על מנת לא לגרום עיוות דין למבקש הטוען שלא ביצע את העבירה ומצרף תצהיר של ארוסתו שבפועל ביצעה אותה.

לאור האמור לעיל, הנני נעתר לבקשה.

מורה למשטרת ישראל להסב את הדו"ח נשוא בקשה זו, על שם הגב' אבו עראר סלאם, ת.ז. 203415914.

ההסבה תיערך בספרי המשטרה ללא פתיחת תיק ביהמ"ש.

מזכירות בית המשפט תודיע תוכן החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א סיוון תשע"ו, 17 יוני 2016, בהעדר הצדדים.