בפני בקשה לביטול צו פסילה מנהלית שהושת על המבקש ביום 6.5.16 על ידי קצין משטרה, על פיו נפסל המבקש מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 יום.

מעיון בהזמנה לדין, נסיבות המקרה ומזכר, עולה כי המבקש נהג ברכבו בכפר סבא ברחוב טשרנחובסקי לכיוון צפון, בנתיב השמאלי במהירות של 102 קמ"ש במקום 50 קמ"ש. ב"דברי הנהג" לא הכחיש המבקש את המיוחס לו ובשימוע אשר נערך למבקש טרם הטלת הפסילה, נרשם מפיו "כביש פתוח ביציאה מכפ"ס נסעתי מהר חוסר תשומת לב...".

המשיבה התנגדה למבוקש והתובע ציין כי מדובר במהירות הגבוהה מפי 2 מהמהירות המותרת בדרך עירונית, כי המבקש נוהג משנת ולחובתו 17 הרשעות קודמות כולל עבירות זהות.

ב"כ המבקש טען להעדרן של ראיות לכאורה. לטענתו, השוטר לא ציין כי במקום הוצבו תמרורים בדבר כניסה לדרך עירונית- תמרור 424 וכי צוין אמנם כי הוצבו משני צדי הדרך תמרורים 426 (המורים על מהירות מותרת) אולם לא ציין מהי המהירות אשר צוינה בתמרורים אלה.

כן ציין הסניגור כי בטופס ההזמנה לדין, בפרק "נסיבות המקרה", לא אוזכר כי היה במקום שוטר נוסף, כאשר במזכר אחר צוין כי שוטר נוסף ששימש כמאבטח, אך לא ברור האם שהה בניידת או מחוצה לה והאם ראה את בצוע העבירה.

ב"כ המבקש ציין כי המבקש יליד שנת 1967, מחזיק ברישיון נהיגה משנת 85. ההרשעה אחרונה לחובתו מסוג ברירת משפט, מחודש מרץ 2009, וההרשעה שלפניה - משנת 2007.

הסניגור ציין כי העבירה הדומה אותה ציין התובע היא משנת 2005 – ואף היא עבירה מסוג ברירת משפט.

ב"כ המבקש ציין את עברו הצבאי של המבקש ואת מקום עבודתו וציין כי הפסילה תפגע קשות בפרנסתו ובהתנהלותו היום יומית סביב ילדיו והפנה לפסיקה.

המבקש עצמו ציין: "נכון שהיה לי עבירות כשהייתי חייל אבל ב 15 שנים אחרונות אני משתדל להיות זהיר. המהירות גבוהה, רק נסיבות של ... לא הסתכלתי על מד המהירות ואני לא יכול לומר אם זה נכון או לא נכון, הכביש היה פתוח, 200 מ' אחרי זה כבר הפך לכביש בינעירוני. אני לא בדקתי אם זה כביש עירוני , או לא. אני לא חושב שאני מסוכן לנהיגה." (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 6-15).

דיון

על בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את צו הפסילה המנהלית של קצין המשטרה, לבדוק קיומן של ראיות לכאורה ואם כן עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות בעבירה ועברו התעבורתי של הנהג הוא עלול להוות סכנה לציבור.

ראיות לכאורה

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים הריני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום כנגד המבקש.

השוטר, עורך כתב האישום וההזמנה לדין, ציין בנסיבות המקרה כי במקום מוצב תמרור 426 משני צדדי הנתיב, אמנם השוטר לא ציין בנסיבות המקרה, מהי המהירות המצוינת בתמרור, אך בכתב האישום ציין השוטר כי המהירות המותרת היא 50 קמ"ש.

כמו כן, אף המבקש לא כפר בפני השוטר בביצוע העבירה, בפני הקצין במעמד השימוע הודה בביצוע העבירה ואף בבית המשט הודה כי לא שם ליבו למהירות בה נסע ואינו יכול להכחישה.

המבקש בבית המשפט ציין כי "...200 מ' אחרי (מקום ביצוע העבירה לכאורה, ט.א.נ.) זה כבר הפך לכביש בינעירוני." ובכך שומט את הקרקע תחת הטענה כי העבירה בוצעה בכביש בינעירוני.

מסוכנות

העבירה בה מואשם המבקש והיא נסיעה במהירות של יותר מפי שתיים מהמותר, מעידה על מסוכנותו של המבקש. בנוסף, עברו של המבקש אינו מדבר בעדו.

לחובת המבקש 17 הרשעות קודמות, מהן 8 בגין עבירות מהירות, האחרונה שבהן, אמנם משנת 2005, אך לא ניתן לומר כי עברו הינו ללא רבב ודאי שבתחום המהירות.

נסיבות נוספות

ערה אני לפסיקה אליה הפנה הסניגור, אולם לא שוכנעתי כי, לאור קביעותי בדבר הראיות לכאורה והמסוכנות, כי המבקש הצביע על נסיבות חריגות אשר תובלנה לקיצור הפסילה, וזאת בניגוד למקרים בהם הורה בית המשפט על קיצור הפסילה, מטעמים, כאמור.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

תיק החקירה יוחזר למשיבה.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ו, 26 מאי 2016, בהעדר הצדדים.