<#1#>

נוכחים:

בא כוח המאשימה עו"ד גמליאל

בא כוח הנאשמת 2 עו"ד מרסל קורן

נציג נאשמת 2 – ראש הכנסייה מר חוליו מנדז

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הגעתי להבנות עם חברי, הנאשמת 2, הכנסייה מסיימת את השימוש במקום בסוף השנה.

חברי אומר שהדברים נעשו בתום לב והיציאה שלהם היא קרובה.

ב"כ הנאשמת 2:

אנו אמורים לצאת בסוף חודש דצמבר. לאור כתב האישום שהוגש, נפנה את המקום, אנו נמצאים שם בשנת 07, אנו כמוסד כנסייתי קיבלנו הנחה בארנונה מהעירייה.

ב"כ המאשימה:

בהמלצת ביהמ"ש הגענו להסדר טיעון לפיו הנאשמת 2 תודה ותורשע ויוטל עליה קנס בסך של 6000 ש"ח, התחייבות כפולה למשך שנתים, צו הפסקת שימוש יכנס לתוקפו ביום 31.12.16 וכן רישום הצו בלשכת רישום המקרקעין.

ביחס לנאשם 1 – אבקש לזמנו במסירה אישית.

הסניגור:

כתב האישום מוכר לנאשמת והיא מודה בו. אני מאשרת את ההסדר. הנאשמת מודעת לכך שבית המשפט אינו כפוף להסדרי טיעון.

<#2#>

הכרעת דין

אני מרשיעה את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט' חשוון תשע"ז, 10/11/2016 במעמד הנוכחים.

הצדדים: אנו מבקשים לאשר את הסדר הטיעון.

<#4#>

גזר דין – ביחס לנאשמת 2

הנאשמת הורשעה בעבירה לפי סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965, יחד עם סעיפים 204 ו- 208 לחוק, כמפורט בכתב האישום.

הנאשמת 2 הודתה בהזדמנות הראשונה וחסכה מזמנו של בית המשפט ושיקול זה הנני שוקלת לקולא. כמו כן, מפי בא כוח הנאשמת למדתי כי הנאשמת 2 מסיימת פעילותה במקום במהלך חודש דצמבר.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, והצדדים הציגו בפני הסדר טיעון הגעתי לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון ראי והוגן, ולפיכך אאמצו.

לאחר ששקלתי את הדברים ונסיבותיו של המקרה, אני מאמצת את הסדר הטיעון וגוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

1. קנס בסך 6000 ₪ אשר ישולם בתוך 60 יום.
2. ניתן בזה צו הפסקת שימוש לשימושים המתוארים בכתב האישום אשר יכנס לתוקפו ביום 31.12.16.
3. ב"כ המאשימה תדאג לרישום צו הפסקת השימוש בטאבו, חרף העובדה כי הנאשמת 2 אינה הבעלים.
4. הנאשמת תחתום על כתב התחייבות להימנע מעבירה על חוק התכנון והבניה, סכום ההתחייבות 12,000 ₪ לתקופה של שנתיים.

זכות ערעור תוך 45 יום לבימ"ש מחוזי.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ט' חשוון תשע"ז, 10/11/2016 במעמד הנוכחים.