1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 26.8.2015 בזכרון יעקב. התובעת טוענת לשיבוב נזקים בסך כולל של 10,462 ₪.

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת עצם מעורבות רכב הנתבעים בתאונה.

3. התובעת טוענת, כי רכבה עמד בחניה בצד הדרך, בקרבת מקום לביתה של משפחה שכולה, שלזכר בנה הנופל מתקיים ארוע שנתי בהשתתפות חיילים (ובהשתתפות נהג התובעת). רכב התובעת נפגע בעומדו בחניה.

4. נהג התובעת, שהגיע למקום לאחר זמן מה, מספר כי ילדים מהמקום סיפרו לו, כי הטיולית שהביאה חיילים לארוע היא שפגעה ברכבו. באמצעות כמה חיילים שהיו במקום הצליח הנהג לאתר חיילים נוספים שהיו על הרכב, ואף אלה סיפרו לו, שהטיולית פגעה ברכבו. נהג הטיולית, עמו שוחח, הכחיש את דבר הפגיעה, ואף שלח אליו (למחרת בבוקר) תמונות של הטיולית בהן נראית הטיולית ללא סימן של פגיעה.

5. נהג התובעת אף השמיע הקלטה של חלק משיחת טלפון שניהל עם קצין הרכב של החברה, בעלת הטיולית. בקטע המוקלט נשמע קצין הרכב מציע לנהג התובעת לדווח לחברת הביטוח כי אינו יודע מי פגע בו, וחברת ההסעות תשתתף עמו בחלקים שווים בדמי ההשתתפות העצמית בהן יהיה עליו לשאת, וכך שני הצדדים לא יפסידו. נהג התובעת נתן הסבר לכך, שהשיחה מוקלטת רק מאמצעה, ואישר, כי עד אותה שיחה לא באה הצעה כזו מטעם חברת ההסעות, שעד אז הסתמכה על טענת הנהג, כי לא פגע ברכב כלשהו.

6. נהג הנתבעת סיפר, כי לא חש בפגיעה כלשהי, וכי כחצי שעה לאחר שעזב את המקום קיבל שיחת טלפון מקצין שהיה במקום הארוע, ושטען שמאן דהוא טוען כי הטיולית פגעה ברכבו. הנהג מספר, כי בדק את הטיולית על אתר, וכן בהמשך הערב, לאור פנסים, ולא מצא כל סימן למגע. הוא מכחיש את האפשרות כי כבר באזור הארוע נאמר לו על ידי מי מהחיילים כי פגע ברכב, וכי כבר שם ירד מרכבו לבדוק אם אכן פגע ברכב אחר.

7. הנתבעת הגישה אף תרשומת שערך קצין הרכב שלה, המתעד את תחקור הארוע, והכולל רישום של תמצית שיחות עם 3 חיילים, אשר 2 מהם מכחישים כי שמעו או ראו פגיעה של הטיולית ברכב, והשלישי שמספר ששמע מכה, וכי נהג הטיולית עצר במרחק מה ממקום הפגיעה, וירד לבדוק את סביבתו.

8. מכל מקום, איש מ-3 החיילים, למרות ששמותיהם מתועדים, לא הוזמן ע"י מי מבעלי הדין למסור עדות, וגם קצין הרכב לא הוזמן. לעניין עד אחרון זה יצוין, כי דבר קיום ההקלטה לא היה ידוע לנתבעים עד לפתח הדיון.

9. לאחר שמיעת העדויות ועיון בשאר חומר הראיות, אני סבור שדין התביעה להידחות, באשר לא הוכח דבר פגיעת הטיולית ברכב התובעת.

10. אין בפי התובעת ראיה ישירה כלשהי לפגיעה, וכל המובא מפי הילדים והחיילים לסוגיהם – כולו עדות שמיעה.

11. הראיה המסייעת היחידה שיש בידי התובעת היא אותה הקלטה, בה אין הודאה מפורשת בפגיעה, אלא רק הצעה (פסולה ונלוזה כשלעצמה) הניתנת לפרשנויות. כך, התובעת מבקשת לקרוא אל תוך אותה הצעה הודאה משתמעת בחבות, וניסיון הדחת עד למסירת דיווח כוזב לחברת הביטוח, על מנת לחסוך מחברת ההסעות את הצורך לממן את הפסדיה במקרה של הפעלת פוליסת הביטוח שלה (ומן הסתם מדובר בהפסדים גבוהים משמעותית מההשתתפות העצמית של נהג התובעת). אולם מנגד, הנתבעים מבקשים לקרוא אל תוך אותה הצעה ניסיון מובן לקנות את הסיכון, שבניהול הליך בו אולי תפסיד החברה (גם אם לא היתה פגיעה), במחיר זול יחסית של כמה מאות שקלים.

12. שתי אלה פרשנויות לגיטימיות ומסתברות של אותה שיחה. מקום בו השיחה עצמה, כאמור, מוקלטת רק בחלקה (הגם שניתן לכך הסבר), כך שכל פתיחת השיחה לא נשמע, לבטח שיש להישמר מהשתתת הכרעה במחלוקת רק על סמך הקטע המוקלט. לבדה, אין בה די כדי להכריע את הכף, במיוחד מקום בו לכאורה היה ניתן לזמן את החיילים, ואף את הילדים (אם מי מהם מבוגר דיו), למתן עדות ישירה.

13. בנסיבות אלה, כאמור, לא הורם נטל השכנוע, ודין התביעה להידחות.

14. התביעה נדחית בזה. התובעת תישא בשכר עדות נהג הנתבעים בסך של 500 ₪. לבד מכך, בנסיבות, ובשים לב לאותה הצעה פסולה, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ז, 10 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.