1. לפניי תביעה קטנה שהגיש התובע נגד הנתבעת ע"ס 8,874 ₪ בגין נזק לרכבו של התובע עקב תאונת דרכים. בדיון שהתקיים ביום 22.11.16 צורפה הפניקס חברה לביטוח בע"מ – אשר ביטחה את הרכב של הנתבעת - כנתבעת נוספת.
2. לטענת התובע, העובדות הן כדלהלן: ביום 7.4.16 נהג התובע ברכבו מסוג מונית ברחוב הרא"ה ברמת גן, מדרום לצפון. לטענת התובע, הוא עצר את רכבו בצד הדרך, בצמוד למעקה בטחון (ברזלית). לטענת התובע, בעת שרכבו היה במצב עצירה, נסעה הנתבעת ברכבה מאחורי רכבו של התובע, ורכבה של הנתבעת פגע בפינה האחורית שמאלית של פגוש הרכב של התובע וגרמה נזק לרכב התובע בפגוש ובפנס שמאלי אחורי.
3. התובע תובע מהנתבעים סך של 7,300 ₪ עלות הנזקים עפ"י דו"ח שמאי, 470 ₪ שכ"ט שמאי, 504 ₪ ירידת ערך, 600 ₪ ימי עבודה, ובסה"כ 8,874 ₪ כאמור.
4. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") דוחה את גרסת התובע. לטענת הנתבעת, היא נסעה ברכבה ברחוב הרא"ה, בנסיעה איטית. לטענת הנתבעת, רכבו של התובע יצא בנסיעה לאחור, מחניה, והתובע לא שם לבו אל הנעשה בדרך הראשית (רחוב הרא"ה) ולרכבה של הנתבעת, והתובע – בנסיעתו לאחור - הוא אשר פגע ברכבה של הנתבעת. רכב הנתבעת נפגע בצדו הימני, מהדלת הקדמית של הרכב ועד לכנף האחורית. לטענת הנתבעת, התובע הנו האשם בתאונה.
5. בדיון שהתקיים ביום 22.11.16 חזרו הצדדים על גרסאותיהם. מטעם הנתבעת העיד גם אביה, מר דורון נשלסקי (להלן: "העד"), אשר ישב במושב האחורי ברכב הנתבעת וראה את התאונה. גרסת העד שונה מגרסת הנתבעת שכן לפי העד, רכבו של התובע לא נסע אחורנית מתוך חניה, אלא נסע אחורנית מתוך רחוב צדדי היוצא ימינה מרחוב הרא"ה. על אף שמדובר בגרסה שונה, אופי התאונה זהה בגרסאות הנתבעת והעד, שכן שניהם טוענים כי התובע נסע אחורנית לתוך רחוב הרא"ה ופגע ברכבה של הנתבעת.
6. לאחר שהתרשמתי מעדויות הצדדים והעד, ומהדגמת התאונה על ידם באמצעות מכוניות צעצוע, ולאחר שבחנתי את התמונות של הנזקים אשר נגרמו לרכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע.
7. גרסת התובע איננה מתיישבת עם התמונות של הנזק. עפ"י התמונות, הפינה הימנית קדמית של רכב הנתבעת לא ניזוקה כלל. הדבר איננו מתיישב עם גרסת התובע לפיה התובע היה במצב עצירה והנתבעת הגיעה מאחור ופגעה בו. אם הנתבעת הגיעה מאחור ופגעה ברכב התובע, אזי היתה אמורה להיות פגיעה גם בחלק הקדמי ימני של רכב הנתבעת, וכאמור אין שום פגיעה בחלק הקדמי ימני של רכב הנתבעת. יתר על כן, ברכבה של הנתבעת יש סימני פגיעה מהדלת הקדמית ימנית ועד סוף הצד הימני של הרכב. לו אכן פגעה הנתבעת ברכבו של התובע, כטענת התובע, אזי סימני הפגיעה ברכב התובע לא היו אמורים להיות רק בפינה שמאלית אחורית של הפגוש אלא גם לאורך הצד השמאלי של רכב התובע – כפי שמופיעים סימני הפגיעה לאורך רכבה של הנתבעת.
8. סימני הפגיעה עפ"י התמונות - קרי סימני הפגיעה בפינה השמאלית בלבד בפגוש הרכב של התובע מחד, ומאידך סימני פגיעה לאורך הצד הימני של רכב הנתבעת כאשר בכנף הימנית קדמית של רכב הנתבעת אין כל סימני פגיעה – מתיישבים היטב עם גרסת הנתבעת, לפיה התובע נסע לאחור ופגע עם הפינה השמאלית של פגוש רכבו, ברכבה של הנתבעת, לאחר שהנתבעת חלפה מעט על פני רכבו של התובע. דומה, כי מסיבה זו אין סימני פגיעה בכנף הקדמית ימנית של רכב הנתבעת וסימני הפגיעה מתחילים מהדלת הקדמית ימנית של רכב הנתבעת ומשם לאורך הצד הימני של הרכב, ואילו סימני הפגיעה אצל התובע הינם בפינה השמאלית בלבד של הפגוש האחורי.
9. לאור האמור, אני מאמץ כאמור את גרסת הנתבעת לפיה התובע אשם בתאונה לאחר שהוא נסע לאחור ופגע ברכבה של הנתבעת, ואני דוחה את גרסת התובע.
10. התוצאה היא שהתביעה נדחית.
11. התובע ישלם לנתבעים, יחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 700 ₪.
12. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב וזאת תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.
13. המזכירות תשלח לצדדים העתק פסק הדין.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ז, 04 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.