<#1#>

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד משה קשלס

ב"כ המשיב עו"ד נתנאל בוזו

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

יש טענה עובדתית של העותר, ששלח בפקסים אישורים על המצב הרפואי שלו. בטופס היום פרטים של העותר וניתן היה לברר איתו.

יש טענות עובדתיות של העותר שטוען ככה והממונה טוען אחרת אבל יש עניין חשוב והוא בנוגע לשימוע שלא התקיים.

העותר טוען שהוא כן הודיע וכן יש מספיק נתונים בתיק כדי שהממונה יכול היה לנסות יותר ממה שעשה כדי לאתר את העותר.

הסיטואציה היא שבעצם כמעט שנתיים מיום ההחלטה על ההפסקה המנהלית, כאשר בכתב התשובה לא צוין ששלחו לו ולא צוין שיש אישור מסירה. בכל מקרה העותר לא קיבל את ההחלטה על ההפסקה המנהלית. ביולי 2014 יש החלטה של הממונה להפסיק מנהלית את עבודות השירות.

גם אם היה צריך העותר לפעול אחרת, יש כאן סיטואציה מורכבת. מדובר בתקופה ממושכת שמצדיקה לפחות שישמעו את העותר, למה הוא לא התייצב לעבודות השירות ומה הסיבות. יש לו טענות רפואיות. הגיעו מסמכים רפואיים של העותר וראו לנכון לקיים ועדה רפואית שלא התקיימה דה פקטו.

המצב היום הוא שבחודש יולי העותר מסיים לרצות את מאסרו.

העותר: הודעתי בטלפון של הנציבות על שינוי הכתובת.

ב"כ העותר: נוכח חלוף הזמן ונוכח הטענה הרפואית של העותר, אנו מבקשים שתינתן לו ההזדמנות להשמיע את עניינו בשימוע. אנו מבקשים גם שהעותר ישוחרר לצורך העניין הזה מהסיבה שהמסמכים הרפואיים נמצאים אצל העותר. אני לא יכול, לפני שהוא מסיים את מאסרו בחודש יולי, לקבל את המסמכים.

העותר: המסמכים נמצאים ארוזים בתוך דירה. מגיע לי השימוע עוד לפני חודשיים. יש לי ערב שהפקיד 5,000 ₪ בנוגע לשימוע.

ב"כ המשיב: באשר לטענה שהעותר הודיע, לא ברור אם הוא הודיע בכתב או בעל פה. אני מפנה לכתב התשובה. גם בטלפון הממונה על עבודות שירות ניסה למצוא את העותר בטלפון והעותר ניתק איתם את הקשר הטלפוני החל מדצמבר 2013. אי אפשר להשיג אותו.

העותר: יש לי 3 טלפונים בתיק.

ב"כ המשיב: כל הקלה לעותר, בגלל חלוף הזמן כפי שטוען חברי, המשמעות שלה היא לתת זמן למי שהתחמק, בגלל חלוף הזמן. כאשר העותר הוא הגורם הבלעדי לחלוף הזמן, אי אפשר לעשות את זה.

<#2#>

החלטה

עתירה כנגד הממונה על עבודות השירות להפסיק מנהלית את עבודות השירות שהוטלו על העותר במסגרת תיק פ"ל 7136-11-11 בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב, אותם החל לרצות ביום 4.6.13.

ביום 7.5.13 נגזר דינו של העותר בגין שני אישומים של נהיגה בפסילה, ללא רישיון תקף וללא ביטוח, ל-6 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, פסילה בפועל ופסילה על תנאי וזאת לאחר שהעותר נמצא מתאים לבצע את עבודות השירות.

אכן העותר התייצב לריצוי עבודות השירות ביום 4.6.13 וביום 19.2.14 נעשתה פנייה אל עו"ד אהוד מלמה על ידי מי ממשרדו של הממונה על מנת לעדכנו כי העותר אינו מתייצב לעבודה ובכוונת המשיב לפעול להפסקה מנהלית של עבודות השירות באם ימשיך העותר להיעדר מן העבודה.

ביום 22.4.14 נשלח לעותר זימון לוועדה רפואית בדואר רשום וכן זימון לשיחת בירור שעתידה הייתה להיערך ביום 26.5.14.

העותר לא התייצב לוועדה הרפואית. או אז נשלח לו זימון לשימוע ביום 7.7.14 בדואר רשום.

הזימונים כולם נשלחו לכתובת עליה הצהיר העותר ככתובת למשלוח דואר וזה חזר כ"לא נדרש".

ביום 29.7.14 הורה נציב שירות בתי הסוהר על הפסקה מנהלית של עבודות השירות לעותר, לטענתו מבלי שנערך לו שימוע.

כשנתיים מיום ההחלטה בדבר ההפסקה המנהלית נעצר העותר והחל בריצוי עונשו בהתאם להחלטה הנ"ל, ל-112 ימי מאסר מיום 26.3.16.

בטענותיו טוען העותר כי למרבה הצער הזימונים לא הגיעו אליו, הוא נאלץ לעבור באופן תדיר ממקום מגורים אחד למשנהו ולכן תקלות בקבלת דברי דואר בכתובת מגוריו הינן דבר שבשגרה, חלוף הזמן מיום החלטת הממונה ועד כניסתו למאסר מצדיקה קיום שימוע, כמו גם עצם העובדה שזומן לוועדה רפואית.

העותר טוען כי הסיבה לאי התייצבותו לעבודות השירות הינה מצבו הרפואי אשר מנע ממנו לעבוד ויש באפשרותו להציג אישורים רפואיים לכך.

ב"כ העותר עתר להורות על שחרורו של העותר ממאסר על מנת שיוכל להתארגן לשימוע שייערך לו באם ייערך.

בכתב התשובה נטען כי כללי עבודות השירות הוסברו לעותר, הוא נבדק על ידי רופא שב"ס, נמצא כשיר לעבודה, ללא כל מגבלות, הוא נדרש על ידי הממונה לא אחת להציג הסבר מרופאיו אודות הסיבות הרפואיות לדחיפות הנפקות תעודות מחלה אך לא נענה לכך ולא הציג כל הסבר.

בחלוף פחות מחודש מיום תחילת ריצוי עבודות השירות זומן לשיחת בירור בפני רכזת עבודות השירות, זאת בשל פניית מעסיקו להפסיק את העבודות עקב אי שביעות רצון מן העותר ובמהלך הבירור הוחלט כי העותר ישובץ במקום עבודה חלופי.

ביום 12.11.13 נערכה לעותר שיחת בירור נוספת בשל ריבוי היעדרויות ושליחת אישורי מחלה רטרואקטיביים וכן בשל הודעתו כי אינו מעוניין להמשיך במקום עבודתו וביום 14.11.13 למקום עבודה חלופי וכן זומן לריאיון בירור שנקבע ליום 24.11.13 אך לא התייצב.

מחודש דצמבר 2013 ניתק העותר קשר עם המפקח, לא ענה לטלפונים, וכל הניסיונות להשיגו באמצעות בני משפחתו או באמצעות בא כוחו דאז, העלו חרס.

עוד נטען בכתב התשובה כי נשלחו לעותר בדואר רשום זימונים לשיחות הבירור, לוועדה הרפואית ולשימוע, אך העותר לא התייצב לאף אחד מן הדיונים הנ"ל.

כקבוע בחוק העונשין בסעיף 51ח(ב), החובה להודיע לממונה על כתובת מגורים קבועה וכל שינוי בכתובת המגורים הקבועה הינה על העותר וזאת תוך 48 שעות ממועד השינוי.

לא הובא בפניי כל ראיה כי העותר מסר הודעה כלשהי לממונה על עבודות השירות אף שטען תחילה כי שלח בפקס את העדכון על כתובתו ובהמשך טען כי התקשר לנציבות והודיע על שינוי הכתובת.

דבר זה תמוה שכן מדובר על פי העתירה בשינוי כתובות מרובות.

זאת ועוד. הממונה ניסה להשיג את העותר טלפונית וגם ניסיונות אלה לא נשאו פרי.

לפנים משורת הדין, מתבקש הממונה לערוך שימוע בדיעבד לעותר וזאת בהקדם האפשרי ובמידת האפשר תוך 10 ימים מהיום, כשאין בכך להביע עמדתי בנוגע לריצוי המאסר שלא בדרך עבודות שירות.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה בדחיפות לממונה על עבודות שירות.

הממונה מתבקש להודיע על מועד השימוע לעו"ד משה קשלס בטלפון 0544300703, פקס

08-6788707.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תשע"ו, 05/06/2016 במעמד הנוכחים.