1. בבסיס התביעה דנן שירותי עמילות מכס שסיפקה הנתבעת, העוסקת בשילוח בין לאומי ובעמילות מכס, עבור התובע – היבואן, לשחרור מטען (להלן: "הטובין") כמפורט בנספח א' לכתב התביעה (בקשת תשלום נושאת תאריך 13/01/16).

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת ביצעה את שחרור הטובין מהמכס במועד (רשימון ייבוא טובין לארץ צורף לכתב ההגנה).

2. בתאריך 26/01/16 הוּצאה על ידי המכס דרישת תשלום בגין המשלוח (להלן: "דרישת התשלום").

3. בתביעה זו עותר התובע לחייב את הנתבעת להחזיר לו את הסך ששילם בגין דרישת התשלום – 5,019 ₪ (כמפורט בקבלה שסומנה ד' וצורפה לכתב התביעה), וזאת נוכח טענתו כי דרישת התשלום נעוצה בטעות של הנתבעת בסיווג הטובין ובנסיבות בהן לאחר שהומצאה דרישת התשלום, לא פעלה הנתבעת כראוי וכמצופה ממנה, מתוקף תפקידה, על מנת להסדיר את החוב.

4. אציין, כי פסק דין בהעדר התייצבות ניתן כנגד הנתבעת לאחר שזו לא הופיעה לדיון שהתקיים ביום 08/12/16, אולם נעתרתי לבקשת הנתבעת לביטול פסק הדין מנימוקיה, והחלטה בעניין זה ניתנה בפתח ישיבת יום 26/01/16.

טענות הצדדים

5. לטענת התובע, טעתה הנתבעת עת נרשם על גבי טופס המשלוח: "מגדלי חלב לקירור" בעוד שהיה צריך לציין, כפי שנהג בעבר ואף עולה מתעודת הספק מחו"ל אשר צורפה לכתב התביעה: "מכלי קירור לחלב".

נטען, כי בעטיה של טעות זו, התקבלה דרישת התשלום מאת רשות המיסים וכי עם המצאתה לו, פנה אל נציגי הנתבעת טלפונית ואף שלח מיילים על מנת להבין את פשר דרישת החיוב.

6. תחילת, כך לטענת התובע, ביקשה הנתבעת כי ימציא את מסמך EUR 1 (מאחר שלמשלוח לא צורפה תעודה זו ולא ניתן היה להשתמש בה בדיעבד לשם קבלת הנחה, כמפורט בנספח האחרון לכתב ההגנה) והתובע אכן פנה אל הספק בחו"ל והמציאו לנתבעת.

אחר זאת, לגרסתו, המשיך ופנה אל נציגי הנתבעת בכל הנוגע לדרישת התשלום אולם קיבל תשובות שליליות במסגרתן הוסבר לו כי לא נעשתה טעות כלשהי מטעם הנתבעת, אשר ציינה את סיווג הטובין בהתאם לתעריף המכס.

7. התובע פירט אודות הבירורים שביצע בעצמו, לרבות פנייה למכס, שם הוסבר לו כי דרישת התשלום נובעת מטעות בסיווג וכי עליו לשלם.

8. התובע טען כי נציגי הנתבעת לא חזרו לפניותיו, ועל מנת למנוע מצב בו יעוקל חשבון הבנק שלו, שילם הוא במועד האחרון שנקבע לתשלום את הדרישה במלואה.

9. לטענת התובע, שילם הוא לנתבעת את שכרה וזו הייתה, כנציגתו, אחראית לטפל בו ובענייניו.

10. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי נושא הסיווג של המכס מבוסס על אמנה בין לאומית שישראל חתומה עליה, וכי הגדרות מכסיות נעשות על בסיס סיווג מספרי, על פי תעריף המכס, ולא על פי הגדרה מילולית.

11. בעדותו לפניי שב והסביר נציג הנתבעת בהרחבה אודות אופן ביצוע הסיווג והדגיש כי על פי הנוהל והמקובל, מגישה הנתבעת את המסמכים הדרושים למכס על גביו הסיווג הרלוונטי, וכי בפרק זמן של 5 שנים יכול המכס להוציא דרישת תשלום בשל טעות בסיווג המכס, ובנסיבות שכאלה נשלחת דרישת תשלום ליבואן בגין הפרשי מסים, כפי שהיה במקרה דידן.

12. בהתייחס לטובין נשוא הליך זה, הוסבר כי אלה הוגדרו על ידי הנתבעת כ: "ציוד למחלבה" כפי שדווח גם בפעמים קודמות, כפרט פטור ממכס, ואילו המכס ביקש לשנות את הסיווג לאחר השחרור ל: "ציוד קירור" שאז הוצאה דרישת התשלום, בציון אותו פרט מכס שמספרו 8419-6-999.

13. לטענת הנתבעת, הוסברה לתובע מהות הדרישה והוצע לו לשלם את דרישת התשלום "אגב מחאה" ולנסות לערער עליה לאחר מכן.

לדידה של הנתבעת, בנסיבות בהן היה זה התובע שהחליט לשלם את הדרישה באופן עצמאי ועל דעת עצמו ובכך הביא למצב שלא ניתן לערער עוד על הדרישה – אין לו אלא להלין על עצמו ואין אפוא כל בסיס לחיובה.

דיון והכרעה

14. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכלל הנספחים שהוגשו ושמעתי בהרחבה את הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את התביעה.

להלן נימוקיי:

15. התובע שב והדגיש כי דרישת התשלום נבעה מטעות שביצעה הנתבעת ואומנם, מעיון במסמכים ולמשמע העדויות, עולה כי דרישת התשלום נבעה בשל שוני בסיווג.

עם זאת, לטעמי אותו שינוי של הסיווג לא נבע כתוצאה ממעשה או מחדל של הנתבעת וזאת מאחר שמקובלת עליי עמדת הנתבעת, אשר לא נסתרה, על פיה ציון סיווג הטובין במקרה זה, כמו גם במקרים קודמים, נעשה על פי מִספור זהה של פרט המכס וכי היה זה המכס אשר פנה בדיעבד וציין סיווג שמספרו שונה.

16. מקובלת עליי גרסת הנתבעת העולה גם מהמסמכים שהוצגו, כי ההגדרה המילולית איננה זו שקובעת, כי אם המִספור של סיווג הטובין וכי המכס רשאי לחלוק על הסיווג ולתת סיווג אחר תוך הוצאת דרישת תשלום בדיעבד.

וכך העיד נציג הנתבעת:

"אני זה שמדווח על הסיווג, אנחנו מגישים למכס רשימות עם סיווג שאנחנו חושבים שהוא נכון. עד 5 שנים המכס יכול לחזור אלינו ולהוציא דרישת תשלום. לא ניתן לעמוד באותו זמן, התהליך הוא כזה שאנחנו מגישים שחרור, הכול ממוחשב, השחרור מתבצע באופן אוטומטי על ידי המכס, רק 5% הולך לבדיקה תוך כדי.

במקרה זה, מדובר על מיכל לקירור חלב. אנחנו הגדרנו אותו כ"ציוד למחלבה". המכס ביקש לשנות סיווג, ל"ציוד קירור", אחרי השחרור. אם זה היה תוך כדי תהליך, לא היה משלוח מגיע ליבואן עד שלא היינו מתדיינים על הנושא. זו לא פעם ראשונה שאנחנו עובדים עם התובע. בעבר, שוחרר על פי "ציוד למחלבה" לאורך כל התקופה. אני יכול להוציא מסמכים מהעבר.

דרישת תשלום מגיעה אלינו מחשבית, ליבואן מסמך.

המכס מקציב פרק זמן של חודשיים בדרך כלל.השחרור כבר בוצע, הסחורה אצל היבואן.

בימ"ש שואל אותי האם קיימת סיטואציה בה יעוכב שחרור הסחורה נוכח אי ביצוע תשלום, והתשובה היא שהסיטואציה קיימת אבל לא במקרה הזה, כי הסחורה שוחררה והבדיקה של המכס הייתה בדיעבד."

(עמ' 4 שורות 10-18 לפרוטוקול)

ובהמשך, בעת חקירתו הנגדית:

ש. בדרך כלל אתם מסווגים את מה שאני מייבא מכלי חלב, בסיווג האחרון כתבתם מגדלי חלב לקירור.

ת. השוני הוא מילולי בלבד, פרט המכס היה אותו מספר, שהוא ההגדרה המכסית ולא המילולית. למילולית אין משמעות מכסית.

(עמ' 4 שורות 26-29 לפרוטוקול)

17. מקובלת עליי אפוא עמדת הנתבעת, ועל כן, לא ניתן בנסיבות העניין לזקוף לחובתה את עצם דרישת התשלום, אותה כאמור לא הייתה יכולה היא לצפות.

18. עם זאת, ועל אף האמור, החיוב שאשית על הנתבעת, כפי שיפורט להלן, הוא מהטעם שסבורה אני כי מעת שעמדה היא על כך שהוצאה דרישת תשלום, לא פעלה היא באופן סביר וכפי שמצופה ממנה, מתוקף תפקידה כעמיל מכס.

ובמה דברים אמורים:

19. התובע פירט בהרחבה אודות פניותיו לנציגי הנתבעת וצירף אסופת מיילים ששלח על מנת לעמוד על פשר דרישת התשלום תוך שביקש גם הכוונה באשר לדרך הפעולה שעליו לנקוט.

ש. אני מפנה לנספח א לכתב התביעה, נושא תאריך 13/01/16, דרישת התשלום. הנתבעת מחליטה לסווג את המוצר, היא שולחת דרישת תשלום. אחרי שהיא גומרת לקבל את כל הנייר שלה, לפני שהיא משחררת את הסיווג. דרישת התשלום של המכס מיום 26/01/16. הסחורה שוחררה, אני מניח, כמה ימים אחרי תאריך נספח א. הלכתי ללשכת סוכני המכס כדי להבין את התהליך ואת תפקיד הנתבעת. התפקיד של הנתבעת, לייצג אותי, בשביל זה אני משלם להם. נכון?

(עמ' 5 שורות 4-9 לפרוטוקול)

ש. הלכתי לבחורה בשם סמדר, בלשכה בחיפה. בנוסף הלכתי לבחורה ששלחה לי את המכתב, אורלי פישמן, ממונה צוות מעריכים, שחתומה על נספח ג'. רצתי לשלם, כי הוא אמר שקבלנו תאריך חודש עד שאני אשלם. עד 01/03 ניסיתי להתקשר, ליצור קשר, תגידו מה עושים, תייצגו אותי, ניתקו קשר. אני לא הבנתי למה אני צריך לשלם את הקנס, ביקשתי במייל וטלפונים, שיטפלו בי. לא טיפלו לי בנושא. ב-01/03 רצתי לשלם, אחרי 3 ימים, ב-04/03 שילמתי. לא רציתי להיות עבריין.

(עמ' 5 שורות 11-16 לפרוטוקול)

20. בהפנותו למייל נושא תאריך 10/02/16 (נספח ה4 לכתב התביעה) הדגיש נציג הנתבעת כי הובהר לתובע שדרישת המכס לתשלום נוצרה לאחר שהוצאה הוראה לשינוי פרט המכס לטובין הרלוונטיים, תוך שנכתב כי ניתן לשלם את הפרש המסים "אגב מחאה" ולהגיש ערעור וכך היה על התובע לעשות.

נטען, כי בנסיבות בהן התובע שילם את הדרישה במלואה, ולא "אגב מחאה", לא ניתן לערער.

(ראו עדותו בעמ' 5 שורות 21-28)

ובהמשך:

"המכס ביקש לשנות, זה לא אומר שאנחנו מסכימים. אם היית משלם אגב מחאה, היינו יכולים לערער.

לאחר שאנחנו מקבלים דרישה לתשלום אנחנו מעבירים אותה ללקוח. או שהמכס צודק, או שכמו במקרה הזה, מסבירים שאנחנו לא מסכימים ואפשר לשלם תחת מחאה.

הטענה שניתקנו מגע היא לא נכונה"

(עמ' 6 שורות 26-30 לפרוטוקול)

21. לאור תכתובת המיילים שצורפה לכתב התביעה ונוכח העדויות שנשמעו, לא יכולה להיות מחלוקת כי משעה שהומצאה לתובע דרישת התשלום, פנה הוא לנציגי הנתבעת על מנת לברר את פשרה, כמו גם שהאמור בהודעת המייל מיום 10/02/16 בה הובהר כי ניתן לשלם "אגב מחאה" מדבר בעד עצמו. אולם. נותנת אני אמון בטענות התובע על פיהן שב הוא ופנה לנציגי הנתבעת גם לאחר שקיבל את תשובת הנתבעת במייל הנ"ל וביקש לדעת מה מקור הטעות ומה עליו לעשות ולא קיבל הנחיות מדויקות והכוונה.

22. נציג הנתבעת העיד כי: "כדי לשלם גירעון, הוא של יבואן. הוא מעביר לנו, אנחנו דואגים לתשלום. התובע מייבא משנת 2004, הוא מעולם לא שילם למכס שלא דרך עמיל מכס. ככה הוא אמור לדעת" (עמ' 7 שורות 5-6), וכן העיד כי כל אימת שהתשלום מבוצע על ידי הנתבעת יש רובריקה המאפשרת לנתבעת לכתוב: "אגב מחאה" (עמ' 6 שורות 1-4) – אולם הנתבעת לא הוכיחה כי בשלב כלשהו הבהירה היא לתובע את דרך הפעולה כאמור, קרי -שיכול הוא להעביר אליה את הסכום הנדרש שאז יבוצע התשלום על ידה תוך שיצוין כי הוא מבוצע תחת מחאה.

לחילופין, הנתבעת גם לא הראתה כי בשלב כלשהו הובהר לתובע כיצד עליו לציין את אותה הבעת מחאה (המצוינת במייל מיום 10/02/16) - האם ברישום; על גבי איזה מסמך; והאם יכול הוא לציין מחאה כאמור ככל שיחליט לבצע את התשלום באופן עצמאי או שמא התשלום חייב שיתבצע דרך הנתבעת ובאמצעותה.

23. בסופו של יום, שילם הנתבע את דרישת התשלום, במועד האחרון שצוין בה ומוצאת אני טעם של ממש בכך שבחר הוא לשלם כאמור על מנת שלא יינקטו כנגדו אמצעי אכיפה על פי פקודת המיסים כמו גם שלא יעוכבו מטענים שלוֹ ולא תיפגע שגרת עבודתו.

24. ומִמה נפשך – הלוא התובע בסופו של יום שילם את התשלום במלואו, ואין זה סביר כי הוא היה עושה כן לו היה נאמר לו, בצורה חד משמעית, כי עליו להעביר את הסכום לנתבעת אשר תפעל להעברתו תוך ציון הסייג המתאים, או למִצער היה ניתן לו הסבר בהיר וחד משמעי כיצד עליו לפעול.

עת נשאל נציג הנתבעת על ידי התובע אודות העדר מענה מטעם הנתבעת ואודות הטענה על פיה הנתבעת לא ניתקה קשר עם התובע, השיב נציג הנתבעת : " ...אתה אומר שנעלמנו אבל יש עוד מיילים" ( עמ' 6 שורה 5). חרף הנטען, מיילים נוספים לא הוגשו כמו גם שרישום אודות שיחות טלפוניות לא הוצג.

25. עמיל המכס הוא למעשה בא כוחו של היבואן או היצואן כלפי שלטונות המכס, והוא בעל הידע המתאים והכישורים המתאימים לשם ביצועם של התהליכים הקשורים בסחר בינלאומי. תפקידו של עמיל המכס הוא, בין היתר, בכל הקשור לניהול פעולות מורכבות בשרשרת הלוגיסטית וכל אימת שיש צורך להתמודד עם הכנת ניירת רלוונטית לשחרור סחורה, הגשתה לבית המכס ותשלום המיסים והאגרות.

בהתאם לסעיף 3א' לחוק סוכני המכס, תשכ"ה-1964 יוחדה פעולת שחרור טובים מהמכס לסוכני המכס. אומנם, גם לאחר שבעל הטובים מינה סוכן מכס אין זה הראשון משתחרר מחובתו לבצע את הפעולות החלות על יבוא סחורות, לרבות, כמובן, תשלם דמי מכס, אולם במקרה זה, הגם שהנתבעת הוכיחה כי השינוי בסיווג לא נבע ממעשה או ממחדל מצידה, היה עליה לסייע בידו של התובע בכל הקשור להסדרת דרישת התשלום, מבעוד מועד, בהיותה, כאמור, בעלת הידע והכישורים המתאימים הדרושים לכך.

[ודוק – בניגוד לעמדת הנתבעת, אין לטעמי כלל נפקא מינה, בנסיבות העניין, לשכר העבודה שגובה הנתבעת מאת התובע].

26. לאור כל האמור – מוצאת אני שהנתבעת לא פעלה באופן סביר ולא מילאה את מחויבותה כלפי התובע ועל כן יש לחייבה בהחזר התשלום שביצע התובע בסך 5,019 ₪ (על פי הקבלה בנספח ד' לתביעה).

בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסך 350 ₪.

[אציין, כי אינני מוצאת להשית על הנתבעת חיוב בהוצאות כלשהן בגין ישיבת יום 08/12/16 נוכח נימוקי העדר הופעה מטעמה, כמו גם שאינני מוצאת לחייב את הנתבעת במלוא תשלום ההוצאות להן עתר התובע (על בסיס שכר עבודתו היומי), שכן האכסניה שנבחרה לניהול הליך זה היא בית המשפט לתביעות קטנות – על כל המשתמע מכך].

27. הסכומים הנקובים בסעיף 26 דלעיל ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מעת שיומצא לנתבעת פסק הדין שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא הפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ז, 31 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.