התובע טען בכתב התביעה, שמצא תולעת חיה בחבית וופלים שייצרה הנתבעת ואותה קנה בחנות.

בדיון סיפר התובע, שהוא עצמו לא מצא את התולעת ולא ראה אותה.

בתביעה זו מבקש התובע לקבל פיצויים על הסבל שנגרם לטענתו לאחותו ובני משפחה נוספים, אך התובע זכאי לפיצוי על נזקיו שלו בלבד, ככל שהיו כאלה.

אחות התובע הגב' ביאן, שלטענתו היא שמצאה את התולעת ועקב כך נגרם לה נזק, לא באה להעיד.

אבי התובע טען בדיון, שהתובע היה נוכח בפתיחת החבילה אך התובע שולל זאת.

טענת התובע הינה, שנגרם לו נזק נפשי כתוצאה מהסבל שראה שנגרם לאחותו ולבני משפחה נוספים.

האב טען שראה את התולעת הולכת, ופירושו של דבר שהיא נותרה בחיים כ-5 חודשים בתוך אריזה אטומה.

התובע סיפר שבני המשפחה צילמו סרטון עם התולעת ואחר כך מחקו אותו ושהאם זרקה לאשפה את הוופל עם התולעת.

הסתירות בדברי התובע ואביו, הפגיעה בראיות, הימנעות האחות ביאן מעדות, הקושי בהיתכנות קיומה של תולעת חיה בנסיבות המקרה, כל אלה אינם מאפשרים לי לקבל את דברי התובע ועדיו על פי מידת השכנוע המוטלת על התובע.

מעבר לצורך אציין, שהסבל העקיף לו טוען התובע, אינו מצדיק פיצוי.

לכל היותר מעויינות כפות המאזניים במקרה זה, ועל כן אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.