1. בקשה לביטול פסק דין שהורה על ביטול הליך.

כללי:

2. צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 22.6.16 והושת עליו תשלום חודשי בסך של 100 ₪.

3. בחודש 12/17 הגיש המנהל המיוחד בקשה ראשונה לביטול ההליך. לחייב ניתנו הזדמנויות להסיר מחדלים, ומאחר שלא עשה כן, דיון שהיה קבוע ליום 1.7.18 – בוטל.

4. ביום 27.12.18 נקבע דיון נוסף בעניינו של החייב – ליום 17.7.19.

5. לקראת אותו דיון, בתאריך 13.6.19, הגיש המנהל המיוחד הודעה ובקשה למתן הוראות, עם המלצתו להורות על ביטול ההליך. בין היתר, המנהל המיוחד ציין שהחייב אינו עומד אפילו בצו התשלומים המינימלי שהושת עליו, וצבר חוב לקופה ואינו מגיש דוחו"ת באופן סדיר (כאשר נכון לאותו מועד הדו"ח האחרון שהוגש היה לחודש 10/18, ואף הדוחו"ת שהוגשו היו ללא אסמכתאות). בנוסף, המנהל המיוחד ציין שמצבת הנשייה היא כ- 390,000 ₪, מתוכה כ- 70%, סך של 290,000 ₪, חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי, שהוא בדין קדימה ואינו בר הפטר.

6. בתום דיון, ניתנה החלטה לפיה, למרות שיש ממש בבקשת הביטול, תינתן הזדמנות נוספת לחייב להתנהל בהליך. כל זאת, למרות שבאותו מועד, בחלוף 3 שנים מתחילת ההליך לא ניתן היה לקדמו, ורק משום נסיבות חייו של החייב, והתכלית הסוציאלית של ההליך. בין היתר, בית המשפט קבע שעל החייב לפנות אל המוסד לביטוח לאומי כדי לנסות להסדיר את החוב, להציג ראיות להיעדר חוב בדמי מזונות, להגיש דוחו"ת דו חודשיים כדבעי ולסלק את החוב לקופה בתוך 60 ימים.

7. באותו מועד, הגישה עיריית רמלה בקשה לביטול ההליך, לאחר שהחייב צבר חוב שוטף בתשלום הארנונה, בסך של כ- 1,600 ₪, בגין חודשים מרץ – יולי 2019.

הבקשה הועברה לתגובת החייב, שלא נתן תגובתו.

המנהל המיוחד הגיב לבקשה, וטען כי יש לקבלה: הן משום שהחייב צבר חוב בהליך, טעם שיש בו לבדו כדי לבטל אל ההליך, הן משום שדיווחי החייב בדוחו"ת החודשיים, לא היו נכונים (שכן בדוחו"ת שהגיש החייב לחודשים מרץ – אפריל 2019 דווח על תשלום ארנונה, שבפועל לא בוצע).

למרות האמור, המנהל המיוחד הציע לאפשר לחייב ארכה של שבוע להסדיר את החוב.

8. בהחלטה שניתנה ביום 11.8.19 ציינתי בזו הלשון:

"נראה שבתיק זה מיצה בית המשפט את הנסיונות "לשכנע" את החייב להתנהל כשורה בהליך. אין בדעתי להמשיך לעשות כן. החייב יציג בתוך 10 ימים, פגרה במניין, אסמכתה לכך שפעל להסרת החוב בעיריית רמלה. לא יעשה כן, ההליך יבוטל".

9. בחלוף לא אחת או שתיים, אלא שלוש החלטות (!!) בבקשתה הנוכחית של הנושה, ולאחר שהחייב לא הציג אסמכתה להסדרת החוב לנושה, ההליך בוטל.

הבקשה הנוכחית:

10. החייב טען כי בא כוחו נעדר ממשרדו במשך מרבית תקופת הפגרה, וקיבל את החלטות בית המשפט רק ביום 30.9.19. החייב הוסיף וטען שהסדיר את החוב לנושה בהסדר שנערך מספר חודשים קודם לכן. החייב הוסיף וטען שבדו"ח לחודש מרץ – אפריל 2019 צוין שתשלום הארנונה כולל תשלום שוטף ועוד סך של 800 ₪ בגין חוב, וכי הוא מגיש דוחו"ת דו חודשיים ומשלם את התשלום החודשי כסדרו.

11. הנושה התנגדה לבקשה. הנושה ציינה שהחייב המשיך במחדליו בהליך ובתוך כך, לצבור חוב שוטף. הנושה ציינה כי אמנם בחודש 2/19 הושג הסדר תשלומים בגין חוב שנוצר משנת 2016 (לאחר צו הכינוס), אך מאז חודש 3/19 החייב לא שילם את התשלומים השוטפים לעירייה.

12. בתשובה לנושה, החייב טען שהבקשה לביטול ההליך הוגשה "לכל היותר" בגין חוב ארנונה של 4 חודשים, והחוב השוטף הזה אינו מצדיק ביטול הליך שנמשך 3 שנים. החייב ציין שהוא כיום מתנהל כשורה, וביקש הזדמנות נוספת.

13. המנהל המיוחד התנגד לבקשה. המנהל המיוחד ציין שהחייב צבר חובות שוטפים כלפי העירייה בסך של 3,000 ₪, ובניגוד למדווח בדוחו"ת החודשיים, ובכך יצר חובות חדשים תוך כדי ההליך, מבלי שניצל את הארכה לסלקם. המנהל המיוחד הוסיף כי החייב צבר חוב של 200 ₪ לקופה וכן מגיש דוחו"ת דו חודשיים שאינם נתמכים בראיות מלאות.

דיון והכרעה:

14. דין הבקשה לביטול ההליך להידחות.

15. ראשית, משום שאין נסיבות חדשות המצדיקות את החזרת ההליך, כפי שנדרש בבקשה זו, שאינה אלא בקשה לעיון חוזר בהחלטה בדבר ביטול ההליך.

החייב מסכים שצבר חוב חדש בהליך.

16. שנית, משום שבכל מידת הסובלנות שניתן לגלות לחייב, ולאינטרס השיקומי, יש סופיות. החייב אינו נמצא בהליך 3 שנים. החייב כמעט שלא קיים את חובותיו לכל אורך ההליך, תוך כדי שחסה תחת הגנת ההליך. לחייב ניתנו מספר הזדמנויות – תוך שזמן יקר של בית המשפט, בעל התפקיד וכנ"ר, יורד לטמיון, בבקשות חוזרות ונשנות, בהזדמנויות חוזרות, בדיונים חסרי תכלית.

ציבור נכבד ורב נזקק לשירותי בית המשפט, כמו גם לכנ"ר ולבעלי התפקיד מטעמו. התנהלותו של החייב גזלה משאבים ציבוריים רבים לאורך תקופה, ואף כאשר בית המשפט הבהיר לחייב כי ניתנת לו הזדמנות אחרונה, המשיך במחדליו.

יש גבול, שלאחריו אין מקום למתן הזדמנות נוספת, וזאת בין אם קיבל החייב את החלטות בית המשפט ובין אם לאו. החייב ידע שהוא צובר חוב שוטף, וכל זאת כאשר ניתנה לו הזדמנות אחרונה בהחלט. שוב ישב החייב בחיבוק ידיים, והמתין לפניית הנושה לבית המשפט (אגב, נוכח זהות הנושה אף זאת תוך בזבוז משווע של זמן הדרוש לכלל הציבור), ואחר כך עוד ההין לטעון, שלא ידע אודות ההחלטות בעניינו.

יש לציין, שבמועד מתן ההחלטה הראשונה ביום 17.7.19 פגרת בתי המשפט טרם החלה, והמועד שבו התקבלו החלטות בית המשפט, לטענת החייב (30.9.19), הוא זמן רב לאחר תום הפגרה.

כך, שגם אין טעם של ממש מדוע החייב התעלם משלוש החלטות של בית המשפט.

17. זה מכבר אבדה התועלת לנושים בהליך זה. אף תועלת שיקומית אין שעה שהחייב ממשיך להתנהל בניגוד לחובותיו על פי צו הכינוס. זה שלוש שנים לא ניתן לקדם את ההליך, ועל כן, ההחלטה בדבר ביטול ההליך – במקומה.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תש"פ, 14 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.