1. תביעה קטנה לתשלום נזק שנגרם כפי הנטען לרכב התובעת, באירוע מיום 8.1.16.

לטענת התובע 2 (להלן: "התובע") ביום 8.1.16 בסביבות השעה 15:30 ניגש לחניה בה חנה רכבו וגילה כי דלת הנהג נשרטה בקו אנכי. התובע התבונן סביב וראה את רכב הנתבעת חונה בסמוך לרכבו, וכשהתבונן בצד של דלת הנהג ברכב הנתבעת גילה בה צבע של רכבו.

מכאן, הסיק התובע כי השריטה היא תולדה של פגיעת דלת רכבה של הנתבעת ברכבו עת נפתחה ופנה להשיג את פרטי הבעלים של הרכב ממודיעין בית החולים ברזילי (שכן בחניית בית החולים מדובר).

אולם, כשפנה אל הנתבעת הכחישה זו את הטענות.

התובע מסתמך על תמונות שצולמו לעמדתו על ידו במועד גילוי הנזק ובהן נצפה כאמור לשיטתו הצבע הכחול של רכבו בצד דלת הנהג ברכב הנתבעת.

2. הנתבעת מנגד, מכחישה כל מעורבות באירוע תאונתי הקשור ברכב התובעים, ולטענתה הופרעה בעיצומו של טיפול בחולה מונשם ביחידת הטיפול הנמרץ בה היא עובדת כאחות, כשנתבקשה לגשת לשוחח עם התובע אשר טען כי פגעה ברכבו.

הנתבעת הכחישה את טענת התובע ולגרסתה כשפתחה את דלת רכבה לאחר שחנתה לא היתה עדה למשהו שקרה, לא שמעה רעש או כל דבר אחר, ולא פגעה ברכב התובעים גם לא בדרך של פתיחת דלת רכבה.

הנתבעת טוענת כי לאור טענות התובע בפניה, לכשהתפנתה מהלך המשמרת, ניגשה לחניה אך נוכחה לראות שאין כל סימן צבע כחול ברכבה ואף צילמה זאת בתמונות שהוגשו על ידה.

3. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לקבל את התביעה.

אמנם, התובע הציג תמונות שכטענתו צולמו על ידו ומציגות שיירי צבע על רכב הנתבעת המתאימים בצבעם ובצורתם לצבע רכבו ולנזק שנותר בו, אולם אין די בתמונות אלה בהינתן עדויותיהם הנוגדות של הצדדים והתמונות שהוגשו ע"י הנתבעת מנגד.

ככל שהדבר נוגע לשאלת המהימנות, הרי ששני הצדדים שהעידו בפני, התובע והנתבעת, הותירו בי רושם בסך הכל מהימן ולא מצאתי כי עדות אחת גוברת בנושא זה על רעותה.

בהצטרף לכך יש להדגיש כי עדותו של התובע אינה עדות ישירה לאירוע שהתרחש ותביעתו נובעת ממסקנה שהסיק מתוך נסיבות קיימות לשיטתו, בעוד שעדות הנתבעת הינה עדות פוזיטיבית בדבר אי מעורבות בכל אירוע נטען.

אף עיון בתמונות התובעים אינו מלמד דווקא על זהות צורנית של שיירי הצבע והנזק, בניגוד לטענת התובע, ולא ניתן להסיק מהתמונות, ברמת ההסתברות הנדרשת, כי אכן המדובר בנזק שהוסב לרכב התובע ע"י רכבה של הנתבעת.

יתר על כן, כאמור, הוצגו מטעם הנתבעת תמונות שאינן מלמדות על קיומם של שיירי צבע ואין בידי לקבוע כעמדת התובע כי השיירים אכן נוכו, טענה שהוכחשה.

4. בנסיבות אלה, התובעים לא הרימו את הנטל להוכחת תביעתם, משלא הוכח כי הנזק אכן נגרם במועד הנטען ומשלא נמצא כמוכח הקשר בין הנזק הנצפה ברכבם לבין פעולה שנעשתה ברכב הנתבעת.

לפיכך, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא את פסק הדין לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשע"ז, 26 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.