בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לתקופה של 60 יום לאחר שהיה מעורב כנהג בתאונת דרכים.

ב"כ המבקש טען כי אין למשיבה ראיות לכאורה התומכות בסברה כי המבקש הוא אשר גרם לתאונה נשוא פרשה זו.

אף שלפי עמדת המדינה המבקש לא שמר מרחק מהרכב שלפניו וגרם לתאונת שרשרת עם 4 כלי רכב, טוען ב"כ המבקש כי רכב מעורב "חתך" לתוך נתיב ימין בו נסע המבקש והוא אשר גרם לתאונה בה לא נגרמו לאיש חבלות גוף של ממש.

עוד טענה ההגנה כי המבקש בעל ותק נהיגה של למעלה מ- 50 שנה, הוא לא גרם מעולם לתאונה ואין בעברו התעבורתי כדי להעיד על מסוכנות מצידו.

תיק החקירה הועבר לעיוני ולהלן החלטתי לאחר קריאת כל חומר הראיות שבו:

מעדויות הנהגים המעורבים עולה כי המדובר בגרסה מול גרסה מבלי שיש בתיק החקירה ראיות מזירת האירוע התומכות בעדות כזו או אחרת.

בעוד המבקש טוען לכניסת רכב אחר בפתאומיות לנתיבו (עדות הנתמכת בעדות אשתו שישבה לצידו), מצא בוחן התנועה את הזירה לאחר שרכבי התאונה הוזזו, ואין ביכולתו לתמוך או לשלול גרסה זו.

מן העדויות האחרות עולה כי רוב המעורבים לא ראו כלל את התרחשות התאונה (האימפקט עצמו) וספק עם עדותו הבלעדית של הנהג אשר נפגע מרכב המבקש תוכל להפוך את רף ההוכחה לכזה שמעבר לכל ספק סביר.

יחד עם זאת, צודקת המדינה כי לשלב משפטי זה די בראיות גולמיות לכאורה כנגד המבקש, ראיות הקושרות אותו ולו לפי חלק מהראיות לגרסה הטוענת לאחריותו להתרחשות התאונה.

ראיות הקושרות את המבקש לאפשרות לפיה הוא הגורם לתאונה מצויות בתיק (גם אם דלות בשלב זה).

אל מול דלות הראיות לכאורה ניצב וותקו הרב מאד של המבקש בנהיגה (מעל 50 שנה) כאשר לחובתו אין גרימת תאונה בעבר ואין גם ביצוע כל עבירת תנועה משנת 2007.

אין המדובר בנהג מסוכן בדרך כלל, ואין אני סבור כי לגילו המופלג צריכה להיות השפעה על החלטה זו, ככל שלא הציגה המדינה כל אינדיקציה לפגיעה ביכולת נהיגתו כתוצאה מגילו.

בנסיבות המתוארות לעיל, ולאחר ששקלתי את עוצמת הראיות אל מול העובדה כי המדובר בכל זאת באירוע תאונתי מורכב בו היו מעורבים ארבעה כלי רכב שונים, ובבוחני את רף מסוכנותו הספציפי של המבקש על רקע עברו, נחה דעתי כי די ב- 30 ימי פסילה מנהלית כדי לענות ולאיין את רף הסיכון הספציפי מהמשך נהיגתו של מבקש זה.

אני קובע כי בתוך 30 יום מיום שנפסל המבקש, תשיב משטרת ישראל למבקש את רישיון נהיגתו כנגד הצגת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ו, 31 מאי 2016, בהעדר הצדדים.