1. תביעה קטנה לתשלום נזק שנגרם לפלטת שיש בחצר ביתה של התובעת בעטיו של מי מטעמו של הנתבע, כאשר התובעת טוענת כי הנתבע דרש ממנה להשתתף בעלות תיקון הנזק, ולכך לא הסכימה.

הנזק נגרם בעת שעובד מטעם הנתבע החל בביצוע עבודה בחצר ביתה של התובעת, ולמעשה אין בין הצדדים מחלוקת באשר לעצם גרימת הנזק ואחריותו של הנתבע.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד במסגרתה נטען כי התובעת סירבה לאפשר לו לתקן את הנזק ואף את העבודות המוסכמות בחצר ביתה ונגרמו לו בשל כך הוצאות.

2. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל באופן חלקי ודין התביעה שכנגד להידחות.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3. כאמור, אין חולק בכל הנוגע לעצם גרימת הנזק, כי נזק כפי הנצפה בתמונות שהגישה התובעת אכן נגרם לפלטת השיש, וכי הנתבע אחראי לו מכח היותו הקבלן ממנו הוזמנה העבודה.

התובעת טוענת לעלות מסוימת של העבודה, וכי ניתנו לה הצעות מחיר בעל פה, אך לא הציגה כל ראיה לעלות המוצעת כאמור.

עוד טוענת התובעת כי על אף שנשבר רק חלק מהפלטה, שניתן להחלפה באופן עצמאי, הרי שמחמת העדר אפשרות למצוא פלטה להחלפה באותו גוון, יש להחליף את כל פלטת השיש, דהיינו 6.5 מטר במקום 3 מטרים.

אולם, גם טענה זו להעדר אפשרות החלפת החלק הניזוק בלבד בשל העדר גוון תואם אינה נתמכת בכל ראיה.

4. הנתבע, קבלן במקצועו, העיד והודה למעשה כי העלות עומדת על סך של 800 ₪ למטר בצירוף מע"מ, ובפועל אין בפני ראיה אחרת בנוגע לעלות מלבד הודאה זו.

לפיכך, ולאור הודאת הנתבע כי התנה את התיקון בתשלום הסך של 2,000 ₪ כפי שטענה התובעת, על הנתבע לפצות את התובעת בעלות התיקון לפי הודאתו.

עם זאת, הנתבע שלל את הטענה כי יש להחליף את שני חלקי הפלטה והתובעת כאמור לא הציגה כל ראיה לקיומו של הכרח כאמור. מכאן, כי הנתבע יחויב בעלות החלפת החלק שנפגע בלבד, באורך 3 מטרים.

5. בכל הנוגע לתביעה שכנגד, לא מצאתי כי זו הוכחה די הצורך.

אין חולק כי הנזק ארע ביום בו החלה העבודה בבית התובעת, כאשר לא הוצגה כל ראיה בדבר היקף עבודה שבוצע, ראיות בדבר ההוצאות שהוצאו, וכל הטענות נטענו בכתב התביעה שכנגד בעלמא ועל דרך האומדן (יצוין כי אף הוזכרו חומרים שנרכשו כפי הנטען, ללא מתן כל הסבר מדוע לא ניתן לעשות בהם שימוש בפרויקט אחר).

התובעת אף צירפה תמונות בהן נצפית פסולת בחצר ביתה, באופן השולל את טענת הנתבע כי פינה את הפסולת. אף ראיה בדבר הצבת מכולה כנטען לא הובאה.

בהעדר הסכם התקשרות בין הצדדים ואף לנוכח התניית התיקון בתשלום סך של 2,000 ₪ ע"י התובעת, הפסקת העבודה ע"י התובעת מוצדקת בנסיבות.

6. לפיכך, ישלם הנתבע לתובעת סך של 2,808 ₪ (800 ₪ בצירוף מע"מ X 3 מטר), בצירוף הוצאות המשפט בסך כולל של 500 ₪.

התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ז, 17 יולי 2017, בהעדר הצדדים.