<#2#>

נוכחים:

התובע בעצמו

נציג הנתבעת מר ראובן ברי

פרוטוקול

התובע לאחר שמוזהר כדין:

נסענו כל המשפחה יחד עם ארוסתי לטיול ביון. הכל היה מעולה. חזרנו לארץ כולם מצאו את המזוודות. שלי הגיעה כולה פתוחה מהצד פרוצה. ישר הבחנתי שהיה לי תיק רחצה של פראדה עם משקפיים ראיתי שהוא לא נמצא. ישר רצתי לשירות לקוחות מה עושים במצב כזה. שלחו אולי לחברה לאופר. היתה חסרה נעל עקב של ארוסתי. היא שקלה לקחנו תמונות ואמרה שלמחרת אפקסס מכתב לישראייר. אמרו שיחזרו אלי תוך 14 ימים יום. חיכיתי לא חזרו. לאחר 16 ימים יצרתי עימם קשר, ואז היא התחילה לנפנף אותי, זו במקרה הייתה אותה נציגה, אני חושב שדיברתי איתה גם קודם. היא אמרה תלך תתבע את הביטוח האישי שלך, התקשרתי לסוכן ביטוח שלי ואמרתי לו את זה הוא אמר לי מה פתאום, הבנתי שיש פה משהו שהוא לא מתאים לי. אני פעם ראשונה בבית משפט, התבאסתי. לשאלת בית המשפט, כל החזית הקדמית של המזוודה היה פתוח חצי, הריץ' רץ', היא פשוט נשברה כנראה שזרקו אותה, ולפי איך שהיא הייתה מאובקת זה נראה ששיחקו איתה סטנגה. לשאלת בית המשפט אם המזוודה הייתה נעולה עם מנעול אני משיב כי כן, המנעול לא נשבר, הוא היה שלם. היא נקרעה. התבאסה לי כל החופשה, הלכו לי דברים יקרים, אין לי קבלות. לשאלת בית המשפט אם יש לי תמונות בנייד אני משיב כי החלפתי נייד וכבר אין לי. כל פעם אמרו לי אין מה לעשות איתך, לא יודעת איך מתייחסים לאנשים בצורה כזאת, היה לי שם רכוש יקר. המזוודה לא נפתחה, היא נשברה. שלחו לי מכתב ללכת לתקן את המזוודה אבל כבר לא היה שם מה לתקן לכן זרקתי אותה לפח. לאחר שהתקשרתי ועברו 14 יום ולא יצרו איתי קשר, אמרתי לה שאני אלך איתם לבית משפט, ואז אחרי יומיים התקבל המכתב שאני יכול ללכת לתקן את המזוודה, ופיצוי בסך 100$, ממש עושים ממני צחוק. לגבי המנעול לא ידעתי שאסור, אבל הריץ' רצ'ים נשארו בדיוק באותו מקום כמו שסגרתי אותם, הם לא נפתחו, המזוודה נפתחה מהצד מהקצה שלה, עקב מכה שהיא קיבלה ככל הנראה. היחס שלהם לא כל כך בשמיים, הנציגה אמרה לי כולה טסת לרודוס, אז מה, אם הייתי טס למדיביים היא הייתה מתייחסת אליי אחרת?

נציג הנתבעת לאחר שהוזהר כחוק:

חוזר על האמור כתב ההגנה, ב18.4 יום לאחר שהוא חזר לארץ הוא פנה, וקיבל תשובה ב 5.5, כל הסיפור הוא 17 יום ואני חושב שזה זמן סביר. אנחנו לא מתחייבים ל14 יום, לפעמים אנחנו עונים אחרי חודשיים זה תלוי בתקופה ובעומס שיש במחלקה. מוזר שהתובע גם במכתב תלונה וגם בכתב תביעה לא צירף את התמונות להראות את המהות של הפגיעה במזוודה, שזה הדבר שבאמת יכול להוכיח את הכל, לא צירף קבלות על כל הפריטים שכביכול נגנבו מהמזוודה, התובע לא הצהיר בבידוק ברודוס על אותם חפצים יקרי ערך שכביכול היו במזוודה, בהמלצת הבידוק לקוח ששולח פריטים יקרי ערך צריך לשלם עליהם תוספת, התובע לא עשה זאת, אין לו שום הוכחה שהדברים היו שם במזוודה, לא קבלות, מי שולח משקפיים או בשמים שזה דבר שביר בתוך מזוודה, זה ידוע המסלול שהמזדווה עוברת עד שהיא מגיעה למטוס ושהיא יוצאת מהמטוס.

התובע:

לשאלת בית משפט איך הגעתי לסכום נזק כזה אני משיב, זה בשמים שלי אישיים שנקנו בארץ, נסעתי ל3-4 ימים סך הכל, היו שם 2 בשמים אחד שלי ואחד של חברה שלי, נפלו הבשמים, זה היה בושם של שאנל בלו, של טום פורד, זה בשמים נורא יקרים. מה שנאבד לי בפנים זה 9,400 ₪, הם מתייחסים כאילו טיסה לרודוס זה סתם, ומזלזלים נורא. מה זה משנה כמה הדיל עלה לי אני לא מבין. הנעלי עקב של חברה שלי, נעליים של מייקל קורס 3,000 ₪, ושני זוגות משקפיים של פראדה בקופסה שלהם, הבושם של שאנל מדמואזל עולה 850 ₪, זה שאין קבלות זה לא אומר שצריך להתייחס ככה ללקוח, מה זה הזילזול הזה, שהיא אמרה לי "כולה טסת לרודוס".

נציג הנתבעת:

הנושא של גניבה ממזוודה, קרו מקרים שאנשים אמרו שגנבו להם, ולא היו מקרים מעולם, לאחר שהלכנו ובדקנו מצלמות בשמירת חפצים. אנשים קופצים על הדבר הזה, אין לו הוכחות.

בהסכמת הצדדים מתנהל דיון מחוץ לפרוטוקול

בית המשפט:

בשלב זה של הדיון בית המשפט הציע לצדדים הצעה מהותית ודיונית לסיום המחלוקת. בית המשפט הבהיר לצדדים שסירוב לקבל ההצעה לא יעמוד כנגד הצד המסרב בכל שלב שהוא, וכן, שבית המשפט אינו כפוף בפסיקתו, במידה והצדדים לא יקבלו ההצעה לפסוק כאמור בהצעתו.

הצדדים:

לאחר ששמענו את הצעת בית המשפט ובהמלצתו אנו מתכבדים בזאת להודיע שהגענו לכדי הסכמה לפיה, לפנים משורת הדין ומבלי להודות באחריות, הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כל צד יישא בהוצאותיו.

פסק דין

הנני מברכת הצדדים על כך שהגיעו להסכם.

הנני מקבלת ההסכם כמפורט בפרוטוקול הדיון ונותן לו תוקף של פסק דין.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ט' חשוון תשע"ז, 10/11/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מירית צנטנר