בקשת המבקש לעיון בתיק זה.

המנהל המיוחד לא התנגד לבקשה, לאחר שהמבקש פירט את נימוקיו. החייב התנגד לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

זכות העיון בתיקי בית המשפט מוסדרת בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט) התשס"ג – 2003. מדובר בזכות הנגזרת מעיקרון פומביות הדיון.

בהתאם לתקנות ולפסיקה, קיים מבחן תלת שלבי:

ראשית, יש לבחון האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. בענייננו – לא קיים איסור כזה. נהפוך הוא, מדובר בתיק פשיטת רגל, שבו שולט בכיפה עיקרון פומביות הדיון.

שנית, יש לבחון האם קיימת הצדקה לזכות העיון. נקודת המוצא לפי הפסיקה היא, שלכל אדם יש זכות לעין, ועל המתנגד לעיון הנטל לשכנע שאין להתירו. בענייננו – המבקש פירט את ההצדקה, הנובעת מקיומו של הליך אחר, שהמבקש מנהל נגד גרושתו של החייב, בקשר לעסקה שבה רכש דירת מגורים מהגרושה. במסגרת אותו הליך, הגרושה ביקשה, וקיבלה, היתר לצרף את החייב כצד שלישי. המבקש טען, כי נוכח טענות שונות שהועלו בנושא גובה חובותיו של החייב, ובנושא מערכת היחסים בין החייב לבין גרושתו, הוא מבקש לעיין בתיק, כדי לקבל מושג אודות טענות החייב בדבר היקף חובותיו, טיב היחסים בינו לבין גרושתו וטענות אחרות הרלבנטיות להסכם המכר. כנגד נימוקים אלו, לא העלה החייב כל תשובה עניינית. לסיכום נקודה זו: המבקש הצביע על הצדקה, הנובעת מהליך אחר שבו הוא מנהל כתובע, ובו החייב הוא צד ג', וכאשר באותו הליך קיימת השקה לטענות שונות בדבר מצבו הכלכלי של החייב, טענות שיש להן ביטוי בהליך זה.

שלישית, יש לבחון האם קיימים אינטרסים נוגדים השוללים את זכות העיון. בענייננו, מדובר כאמור בהליך פשיטת רגל, שבו נתוניו האישיים של החייב ממילא עומדים לעיון ולביקורת של נושיו. החייב לא הצביע על מסמכים מסוימים, או נתונים מסוימים, המצויים בתיק זה, ואשר יש בהם כדי לפגוע בצנעת הפרט שלו (כדוגמת, מסמכים רפואיים שהוגשו). החייב אף לא פירט את טענתו הכללית, לפיה חלק מהעניינים הנדונים בתיק זה, אינם קשורים לתביעה שמנהל המבקש. טענה כללית לפיה עיון בתיק תפגע בפרטיותו של החייב, אין בה כדי לענות לתנאים שקבעה הפסיקה.

לפיכך, הבקשה מתקבלת, והמזכירות תאפשר עיון לב"כ המבקש כמבוקש.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ט, 24 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.