1. לפני בקשת הגב' נורית חיים (להלן: "המבקשת") לקציבת מזונות עבור ביתה הקטינה, המשותפת לה ולחייב (להלן: "הקטינה"), בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, ועל בסיס מזונות בסך 2,000 ₪ לחודש, על בסיס פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 1.4.08.
2. לאחר שנתתי דעתי לבקשת המבקשת ולתגובות החייב והמנהל המיוחד ותוך שנתתי דעתי גם לשיקולים הצריכים לעניין, לרבות צרכי הקטינה, חובותיו של החייב כלפי נושיו, צו התשלומים שהושת עליו, הכנסות החייב והוצאותיו, מצאתי לאמץ את המלצת המנהל המיוחד, ולפסוק לטובת הקטינה מזונות בסך 2,000₪, ואפרט.
3. על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו". (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 20.9.2007), רע"א 7568/13 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 31.12.2013) ורע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 19.4.2015).
4. במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.
5. בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות.
6. המבקשת טוענת בבקשתה, כי לאחר מתן צו הכינוס החליט החייב כי אין בכוונתו למלא אחר פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, ובחר לשלם עבור מזונות הקטינה סך של 1,000 ₪ בלבד, תוך שהוא מודיע לאם כי אין בכוונתו להשלים את התשלום. לטענת המבקשת, אין להטיל את עול מזונותיה של הקטינה על שכמה ויש לקצוב את דמי המזונות על הסכום שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שהינו סכום מינימאלי ממילא, הכולל בתוכו גם הוצאות חינוך ומדור.
7. מנגד, טוען החייב, כי לא התחמק מתשלום המזונות ואף ניסה למסור למבקשת הודעה בדבר מתן צו הכינוס ובדבר אפשרותה להגיש בקשה לקציבת מזונות, אך דבר הדואר שנשלח אליה לא נמסר ליעדו מסיבה לא ברורה.
8. החייב מתאר בתגובתו כי לו 3 ילדים: הקטינה, בן נוסף שנולד מחוץ לנישואים ובת קטנה בת חודשיים מנישואיו הנוכחיים. עוד טוען החייב כי הוא משלם לקטינה דמי מזונות חודשיים בסך של 2,340 ₪ לחודש, וכי לבנו לא משלם דמי מזונות שכן הוא מצוי במשמורת משותפת של החייב ושל האם.
9. לטענת החייב, מאז ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה חל שינוי נסיבות מהותי, והוא שינוי בהרכב התא המשפחתי של החייב, כאשר כיום יש לו 3 ילדים קטינים שמחובתו לזון אותם, ומשכך יש הצדקה להפחית את דמי המזונות שנפסקו. החייב טוען עוד, כי המבקשת נמנעה מלפרט את הכנסותיה והוצאותיה. החייב מציין כי הוא עובד כמדריך נוער, ומרוויח סך של כ-5,500 ₪ לחודש, ואשתו עובדת כמזכירה ומרוויחה סך של 6,500 ₪ לחודש, בעוד שהוצאות התא המשפחתי גבוהות. משכך, טוען החייב, כי יש לקצוב את דמי מזונות הקטינה על סך של 1,000 ₪ לחודש.
10. המנהל המיוחד הגיש אף הוא תגובתו לבקשה, במסגרתה ציין כי הוא סבור שיש להותיר את דמי המזונות כפי שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. מתגובת המנהל המיוחד עולה, כי הכנסות התא המשפחתי של החייב עומדות על סך של כ-12,000 ₪, בעוד שהוצאותיו החודשיות עומדות על סך של כ-11,997 ₪, והן כוללות בתוכן גם סך של 2,340 ₪ בגין דמי המזונות של הקטינה והוצאות נוספות. משכך, הרי שהחייב מנהל משק בית מאוזן, כולל הסכום הדרוש למזונות הקטינה.
11. לאחר שהוגשו תגובות החייב והמנהל המיוחד, הגישה המבקשת תשובתה, במסגרתה טענה, כי בשל העול הכלכלי שכופה עליה החייב, נאלצה היא לוותר על רכישת מצרכים בסיסיים עבור הקטינה, וכי הסכום המדווח על ידי החייב כמשולם עבור מזונות הקטינה לא משולם לה בפועל, כך שבידי החייב יתרה מספקת לשם תשלום המזונות. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי מאז פרידתה מהחייב, כשהייתה הקטינה בת 7 חודשים, נושאת היא בעול גידולה לבדה, כאשר החייב אינו מקיים את הסדרי הראייה עמה, ובכך מפלה בינה לבין ילדיו הנוספים ומתייחס אליה כילדה זרה.
12. כאמור לעיל, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לפסוק לקטינה דמי מזונות חודשיים בסך כולל של 2,000 ₪ לחודש.
13. החלטתי זו ניתנה בהתחשב בחובתו של החייב לזון את ביתו, בהכנסתו החודשית הנטענת של החייב ושל תאו המשפחתי, לעומת ההוצאות החודשיות, ובפרט בעובדה כי על פי דיווחיו הרי שיש בידו יתרה מספקת כל חודש לשם תשלום מזונות הקטינה, ומשכך אין כל טעם המצדיק את קציבת המזונות על סך נמוך יותר מזה שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה. לדידי, סכום זה הינו סביר וראוי בנסיבות העניין ויש בו כדי לאזן בין צרכי הקטינות מחד, לבין האינטרס של נושי החייב מאידך.
14. סכום המזונות שפסקתי ישולם במישרין למבקשת, בנוסף לתשלום החודשי הקבוע המשולם לקופת הכינוס לטובת הנושים האחרים, וזאת בכל 15 לחודש החל מחודש ספטמבר 2016.
15. כמו כן, על החייב לשאת בתשלום דמי המזונות הקצובים באופן רטרואקטיבי החל מחודש יוני 2016, בקיזוז הסכומים שהועברו למבקשת לאחר מתן צו הכינוס, ככל שהועברו, וזאת בפריסה של 5 תשלומים חודשיים שווים ועוקבים.
16. יובהר לחייב כי אי עמידה בתשלום המזונות כמוה כאי עמידה בתשלומים חודשיים במסגרת הליך פשיטת הרגל, והיא עלולה להביא לביטול ההליך. 

ניתנה היום, י"א אלול תשע"ו, 14 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.