לפני בקשה מטעם התובע למינוי מומחה בתחום הריאות.

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

1. התובע יליד שנת 1966, היה מעורב בתאונת דרכים בתאריך 16.05.12 ובגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפיצויים").
2. בקשה ראשונה למינוי מומחים הגיש התובע במצורף לכתב התביעה. במסגרת הבקשה עתר התובע למינוי מומחים בתחום האורתופדיה, כירורגית החזה, כירורגיה פלסטית ופסיכיאטריה. בהחלטה מתאריך 26.07.2017, מינתה כבוד השופטת עידית קצבוי מומחה בתחום האורתופדיה בלבד. עם קבלת חוות הדעת הגישו הצדדים תחשיבים ובהתאם ניתנה הצעת פשרה.
3. לאחר מתן ההצעה, טרם מסירת עמדתו, עתר התובע למינוי מומחה נוסף התחום הריאות, בטענה כי בתאונה נגרמה לו נכות גם בתחום זה. התובע מצרף מסמכים רפואיים, שחלקם צורפו לכתב התביעה וחלקם עדכניים לתמיכה בבקשתו.
4. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, מנוע התובע מלבקש מומחה בנוגע לנושא אשר לא נטען לגביו כי קיימת מגבלה או נכות, במסגרת כתב התביעה הנוכחי ויש בבקשה משום הרחבת חזית. עוד נטען לשיהוי שכן התאונה ארעה בתאריך 16.05.12, ניתנה הצעת פשרה וכי אין מקום לבקש היום בקשת מינוי חדשה. לגופו של עניין נטען, כי כבר בבדיקתו של התובע בבית החולים, סמוך לתאונה, לא נמצאה כל פגיעה ריאתית. לאחר מכן אין כל רצף טיפולי למעט מספר בדיקות ספורדיות במרוצת השנים, אשר אין בהן כל ממצא משמעותי. ועוד מבהירה הנתבעת, כי המעקב שמבצע התובע הינו על רקע היותו מעשן, אולם אינו על רקע חבלתי תוצאת התאונה. לתגובתה צרפה המשיבה דו"ח חקירה מאת המוסד לביטוח לאומי (מיום 26.11.12), בו נשאל התובע לגבי ההגבלות שנותרו לו עקב הפגיעה, ותשובתו: "אני סובל מכתף ימין שכואבת לי, ובגב תחתון מצד ימין, עדין יש לי כאב בצלעות התחתונות שאני בשכיבה".
5. התובע השיב לדברים, כי הוא אינו רופא, ואינו יודע לאבחן מאילו נכויות הוא סובל וכי די בכך שבכתב התביעה מצויינת פגיעת צלעות ובריאות על מנת לקבל את הבקשה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לידי מסקנה כי דינה של הבקשה להתקבל.
2. נוסחו של כתב התביעה, יכול להכיל, הגם כי בדוחק, טענה לפגיעה בריאות, כאשר מוזכרת פגיעה בצלעות ובסעיף 17 לכתב התביעה גם בריאות. אכן התובע לא ביקש בבקשה הראשונה למינוי מומחים רפואיים שימונה לו מומחה בתחום הריאות אף כי ביקש מומחה בתחום כירורגיית בית החזה ואולם עיון במסמכים הרפואיים בין אלה שצורפו לכתב התביעה ובין העדכניים, מעלה מעקב רפואי עד לעת האחרונה והתלבטות במסגרת המסמכים האם יכול ולמצבו של התובע יש קשר לתאונת הדרכים שעבר.
3. המסמכים הרפואיים מעלים, שלאחר התאונה התלונן התובע על קשיים בנשימה וכאבים בבית החזה. בדו"ח מד"א נרשם כי סובל מחבלה כהה בבית החזה. בדו"ח המיון נרשם " המטומה באזור צלעות שמאליות עליוניות, קושי בנשימה עמוקה, ללא טאכיפניאה / דיספניאה. כאבים במישוש קלויקולה מצד ימין".CT חזה ובטן הדגים "ארטיפקטים מרובים, בעיקר בגובה בטן עליונה. שברים באספקט קדמי צלעות 4,5,6 ובאספקט אחורי צלעות 9-114 משמאל. חשד לקונטוזיה קטנה בלינגולה". מצב כללי :"כאוב, עם קשיים בנשימה".

מספר ביקורים אצל רופאי משפחה בהמשך שב התובע והתלונן על כאבים בבית החזה. בתיעוד מתאריך 21.12.16 (4 שנים לאחר התאונה) נרשם, כי עדין חש קושי למלא את בית החזה מימין וכי קיימת אי נוחות בבטן ימנית עליונה ובבית החזה.

בבדיקת CT לבית החזה, מיום 07.08.18 נרשם: "בלינגולה: מודגמת הצללה שטוחה עם איבוד נפח מקומי של ריאה ומספר ברונכיאקטזיות משיכה.. יכולה להתאים לתמט פיברוטי או למצב לאחר דלקת ריאות".

בבדיקת מעקב במכון ריאות בבית חולים תל השומר מתאריך 13/11/18, נרשם – "שיעול יבש בשנתיים האחרונות. כעת בבירור גסטרו. טרם החל טיפול ב- PPI. כעת ביצע LOW DOSE CT בשל היותו מעשן, ב- CT הצללה פיזית בליונגולה, עם מספר ברונכואקטזיות משיכבה. ללא ממצאים אחרים משמעותיים. מציין תאונת דרכים ב- 2012 (ואכן רואים קלוסים בצלעות משמאל אחורית), לא ברור האם מסביר את הממצא הנ"ל". בנתיים, באותו ביקור נקבע כי מדובר בממצאים אסימפוטמטיים הוחלט על מעקב בלבד.

1. התיעוד הרפואי המצורף, מהווה למעלה מראשית הראיה הנדרשת לאפשרות קיומה של נכות בתחום הריאות.

ככל שקיימת התלבטות בנוגע למקור הקושי הנשימתי של התובע והממצא שקיים בריאות - האם בדבר נובע מהיות התובע מעשן או תוצאה של ממצא חבלתי - ראוי שמומחה יתן על כך את הדעת.

1. כפי שנפסק לא פעם, כאשר המדובר בתביעות על פי חוק הפיצויים הדרך של התובע להוכיח תביעתו ונכותו היא אך ורק באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט ומשכך, בקשה למינוי כזה תשקל לקולה ודי בראשית ראיה (השוו: רעא 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30/5/12)).
2. באשר לטענת הנתבעת שהבקשה הוגשה בשיהוי. אכן לכאורה כך ואולם לזכותו של התובע יאמר, כי חלק מן המסמכים הרפואיים הם מן העת האחרונה ומכל מקום אין בטענת השיהוי כדי להצדיק הימנעות מבירור מצבו הרפואי של התובע לאשורו.

הבקשה מתקבלת. מומחה ימונה בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ט, 06 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.