לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), בתביעה אשר הוגשה על ידי המבקשת למתן סעד הצהרתי לעניין בעלות בנכס מקרקעין.

טענות הצדדים

המבקשת טענה כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לשאת בתשלום האגרה, וזאת שעה שהיא יצאה לגמלאות ונשענת על קצבאות המוסד לביטוח לאומי כמו גם פנסיה בשיעור נמוך. הוסיפה המבקשת וטענה כי היקף הוצאותיה מגיע כדי סך הכנסותיה, כי אין לה יכולת להישען על בני משפחה או גורמים אחרים לצורך תשלום האגרה, וכי גם לצורך מימון הייצוג המשפטי, נדרשה ליטול הלוואה.

מקום בו מטרת ההליך הינה רישום זכויותיה בנכס אותו רכשה כדין לפני למעלה מ-35 שנה, ובהינתן האמור לעיל, יש מקום להורות על פטור מתשלום האגרה.

היועץ המשפטי מתנגד לבקשה מאחר ולשיטתו המבקשת אינה עומדת בתנאים הנדרשים לקבלת פטור מאגרה. לדידו, עיון במסמכים שצורפו על ידי המבקשת מלמד על קיומה של יתרה חיובית, כי ההתקשרות עם עורך דין פרטי אינה עומדת בקנה אחד עם הטענה לדלות כלכלית ובאשר להליך עצמו לא היה מקום לפתוח אותו כנגד לשכת רישום המקרקעין.

זה המקום לציין כי ביום 8.7.16 נמחקה התביעה כנגד לשכת רישום המקרקעין, תוך צירוף המוכרת של המקרקעין, ותוך מתן צווים שונים לצורך השלמת הבירור על ידי המבקשת.

דיון :

1. חובתו של זה אשר עותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח התקיימם של שני תנאים מצטברים:

א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

ב. סיכויי ההליך.

בתקנה 14א' לתקנות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט : "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

2. עומדת למבקשת בתיק זה חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבה הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסות המבקשת, רכושה והוצאותיה, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה.

(לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נגד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).

3. כאמור, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, על מנת שלזכות בפטור. בנוסף על המבקשת להוכיח, כי תביעתה מגלה עילה.

יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".

4. כנגד זכותה של מבקשת הפטור שלא ייחסמו בפניה דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.

(לעניין זה ראה לדוגמא המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675 וכן רע"א 430/07 מרית נ' מדינת אוקראינה פורסם בנבו 26.8.07).

ההישענות על קופת המדינה אמורה להיות בגדר חלופה אחרונה תובע ועליו מוטלת החובה לשכנע בית המשפט, כי עניינו מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי הציבור [לעניין זה ראה דברי כב' השופט ג'ובראן בבג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.2011)]

ומן הכלל אל הפרט;

5. המבקשת הינה פנסיונרית ילידת 1947 המתגוררת לבדה ומתקיימת מקצבה של המוסד לביטוח לאומי כמו גם כספי פנסיה בשעירו כולל של כ-6,600 ₪ בחודש. לטענת המבקשת היקף ההוצאה להן היא נדרשת, מגיע כדי גובה הכנסותיה.

מעיון במסמכים אשר צורפו לבקשה אכן עולה כי המבקשת מתקיימת בצניעות, אם זאת אין המדובר בדלות כלכלית, ולמבקשת יתרת זכות לא מבוטלת בחשבון הבנק, יהא מקורה אשר יהא. לעניין זה נתתי דעתי לאמור בתשובה כי מדובר בהלוואה, עם זאת נכון למועד היום לא ברור מימושה כמו גם מדוע לא תוכל המבקשת ליטול הלוואה לצורך מימון אגרת בית המשפט.

על אלו יש להוסיף את העובדה כי המבקשת מקבלת ייעוץ משפטי פרטי אשר אינו בקנה אחד עם הטענה לדלות כלכלית.

6. לעניין סיכויי ההליך אציין כי על פי דין, לא נדרש המבקש פטור מאגרה להוכיח את תביעתו בשלב זה ודי בכך שיוכיח כי ההליך מגלה עילה.

נהיר עם זאת כי אין במתן ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה משום קביעת מסמרות.

בתיק זה קיימת חוסר בהירות לעניין סיכויי ההליך שעה שטרם הובהרה זהות בעלי הדין, שאלת איתורה של המוכרת, או יורשיה. עם זאת, ולאחר שנתתי דעתי לכתב התביעה על נספחיו, אני מוצאת כי לא ניתן לשלול את סיכויי המבקשת בהליך.

7. משנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין איני מוצאת מקום ליתן פטור מתשלום האגרה. עם זאת, אני מורה כי אגרה זו יכול ותשולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.8.16 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן.

לא תשולם האגרה, עד לאותו מועד, תמחק התביעה.

משימה למתן החלטה ליום 10.11.16

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתן בסמכותי כרשמת

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ו, 13 יולי 2016, בהעדר הצדדים.