1. לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות עבור ילדיהם המשותפים שלה ושל החייב (להלן: "הקטינים"), בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.
2. לאחר שנתתי דעתי לבקשה ולתגובות, ותוך שנתתי דעתי גם לשיקולים הצריכים לעניין, לרבות צרכי הקטינים, חובותיו של החייב כלפי נושיו, צו התשלומים שהושת עליו, הכנסות החייב והוצאותיו, מצאתי לפסוק לטובת הקטינים מזונות בסך 2,400₪ ואפרט.
3. על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו". (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 20.9.2007), רע"א 7568/13 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 31.12.2013) ורע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 19.4.2015)).
4. במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.
5. בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות.
6. בבקשתה טוענת המבקשת, כי ילדיהם המשותפים שלה ושל החייב הינם תאומים בני 4. למבקשת בן נוסף בן 6 מנישואים קודמים. לטענת המבקשת, מזה מספר חודשים מתחמק החייב מתשלום דמי המזונות, כשגם לפני כן שילם את דמי המזונות באופן חלקי בלבד. לטענת המבקשת, מצבה הכלכלי קשה, היא אינה עובדת מזה מספר חודשים, בשל העובדה כי עליה לגדל את ילדיה לבד, והיא מתקשה לספק לילדיה את הצרכים הבסיסיים ביותר. בעבר עבדה במשק בית והרוויחה סך של 500 ₪ לחודש בלבד.
7. המבקשת מתארת בבקשתה, כי הקטינים מתגוררים עמה בדירה שכורה כאשר דמי השכירות החודשיים בהם היא נושאת הינם בסך של 2,500 ₪, ובנוסף עליה לשאת בהוצאות אחזקת המדור, לרבות ארנונה, מים, חשמל וכן יתר הוצאות המחייה של הקטינים כגון מזון, ביגוד, בריאות וכיו"ב. לטענת המבקשת, החייב כלל אינו רואה את הקטינים, דבר שמגדיל את הוצאותיה.
8. עוד טוענת המבקשת, כי מצבה הכלכלי קשה ולה חובות למכולת, לרשויות השונות, להוצאה לפועל ולבנק. המבקשת מיוצגת על ידי בא כוח מטעם הלשכה לסיוע משפטי. כמו כן, אחד הקטינים נולד עם שפה וחך שסועים, ומצוי בטיפולים רפואיים הדורשים ממנה הוצאות נוספות.
9. בבקשתה, מציינת המבקשת, כי החייב היה מצוי בעבר בהליך פש"ר קודם, שבוטל עקב חוסר תום ליבו של החייב, שהסתיר נכסים, כספים ורכוש, ואף לא שילם את דמי המזונות שנקצבו במסגרת ההליך.
10. לטענת המבקשת, בעודו בהליך הפש"ר הקודם, נתן בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה תוקף של פסק להסכמות הצדדים, לפיהן יישא החייב במזונות הקטינים בסך 4,000 ₪ לחודש, בתוספת הוצאות חינוך, הוצאות רפואיות והוצאות נוספות, עד לסך של 2,000 ₪ לחודש. בית המשפט של פש"ר קצב את מזונות הקטינים, במסגרת הליך הפש"ר הקודם, על סך של 4,000 ₪ לחודש. ביום 26.11.13 בוטל הליך הפש"ר הקודם.
11. עוד מציינת המבקשת, כי החייב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה להפחתת מזונות, שטרם הוכרעה. אלא שלטענתה, לא חל כל שינוי לרעה במצבו הכלכלי של החייב.
12. לטענת המבקשת, החייב לא נתן הסברים בנוגע לרכוש שהיה שייך לעסקיו הקודמים, ומה עשה בכספים שקיבל בגין רכוש שמכר. המבקשת טוענת כי החייב השאיר עסקים ורכוש לגרושתו (לה היה נשוי קודם למערכת היחסים שלו עם המבקשת), וכי בניגוד לטענותיו, אינו משלם מזונות לילדיו הנוספים, וטענה זו הינה למראית עין בלבד, לצורך הטעיית נושיו, ולראיה- גרושתו של החייב לא הגישה בקשה לקציבת מזונות במסגרת הליך הפש"ר הקודם.
13. לסיכום, טוענת המבקשת, כי מצבו הכלכלי של החייב טוב מאוד, הוא מתגורר עם חברתו, חי ברמת חיים גבוהה ועושה שימוש ברכב חדש. כמו כן, החייב עצמו הצהיר במהלך הדיונים שהתקיימו במסגרת תביעתו להפחתת מזונות, כי אינו ממצה את מלוא יכולת ההשתכרות שלו כדי שנושיו לא יעקלו את משכורתו.
14. מנגד, טוען החייב, כי הוא בן 47 ואב ל-6 ילדים, מתוכם 4 קטינים, 2 של המבקשת ו-2 מגרושתו. לטענתו, הוא מתגורר בבית אמו על מנת לצמצם את הוצאותיו, ומשתתף בהוצאות הבית בסך 1,500 ₪ לחודש. כמו כן, הוא עובד בעבודות מזדמנות ומרוויח סך של כ-4,500 ₪ לחודש, כך שהכנסתו הפנויה מדי חודש עומדת על סך של 1,000 ₪. בנוסף, טוען החייב, כי בימים אלה נוקט הוא מאמצים רבים למצוא מקום עבודה קבוע על מנת להגדיל את הכנסתו, אך כיום אין בידיו לשאת בתשלום דמי המזונות כפי שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ועל כן מבקש הוא לקצוב את דמי המזונות לקטינים בסך של 2,000 ₪ לחודש, בהתחשב אף באינטרס של נושיו ובעובדה כי לו 2 קטינים נוספים שעליו לפרנס.
15. המנהל המיוחד הגיש אף הוא תגובתו לבקשה במסגרתה ציין, כי החייב עומד בצו התשלומים, וכי מהדו"חות החודשיים שצירף לתגובתו עולה כי הכנסתו החודשית הממוצע עומדת על סך של 4,275 ₪ בעוד שהוצאותיו החודשיות הממוצעות עומדות על סך של 3,400 ₪ והן מורכבות, בין היתר, מהשתתפות בהוצאות בית אמו והוצאות מזון. לשיטת המנהל המיוחד, על החייב לפעול לאלתר למציאת עבודה קבועה ומשרה מלאה, שכן אינו מציין כל סיבה רפואית שבגינה אין ביכולתו לעבוד במשרה מלאה ולמצות את כושר השתכרותו.
16. עוד מציין המנהל המיוחד במסגרת תגובתו, כי הבקשה לקציבת מזונות עולה כי הכנסתה החודשית של המבקשת מסתכמת בסך של 500 ₪ בלבד מעבודות ניקיון, וכי המבקשת לא ציינה בבקשת מהן הוצאותיה עבור הקטינים. כל שציינה המבקשת הוא, כי היא נושאת בתשלום שכר דירה בסך 2,500 ₪ לחודש, וכן צירפה חשבונות חשמל, מים ארנונה.
17. לשיטת המנהל המיוחד, לאחר שקילת מכלול הנתונים בתיק, לרבות מצבו הכלכלי של החייב ונסיבותיו האישיות אל מול מצבה הכלכלי של המבקשת וצרכי מחייתם של הקטינים, ראוי לקצוב את מזונות הקטינים על סך של 2,400 ₪ לחודש. עוד מציין המנהל המיוחד, כי נוכח העובדה שבשלב זה החייב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו, יש מקום לבחון פעם נוספת, בעוד 6 חודשים, את דמי המזונות, כמו גם את התשלום החודשי המושת על החייב.
18. המבקשת הגישה תשובתה לתגובות, במסגרתה טענה, כי טענותיו של החייב הינן סתמיות ומופרכות ונטענו בהיעדר תימוכין, וכי מאז נקצבו מזונות הקטינים על סך 4,000 ₪ בהליך הפש"ר הקודם, לא חל שינוי במצבו הכלכלי של החייב, ואין כל הצדקה להפחית מסכום זה.
19. לטענת המבקשת בתשובתה, החייב לא צירף כל אסמכתא להכנסותיו הנטענות, ואף לא פירט באילו מקומות עבד, הסכומים שצוינו בדו"חות החודשיים שצירף צוינו באופן סתמי, והוא אף לא הוכיח את טענתו לפיה משלם לאמו סך של 1,500 ₪ כהשתתפות בהוצאות הבית מדי חודש.
20. המבקשת טוענת, כי החייב ממשיך להתנהל בחוסר תום לב, תוך הסתרת עיסוקיו והכנסותיו. כמו כן, טוענת היא, כי דמי מזונות נמוכים מאלה שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה לא יספקו את צרכיהם הבסיסיים ביותר של הקטינים, וכן כי נוכח העובדה שהיא מפרנסת את ילדיה לבד, צברה היא חובות רבים, והיא עומדת בפני ניתוק מחשמל ומים.
21. כאמור לעיל, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לאמץ את המלצתו של המנהל המיוחד, ולפסוק לקטינים דמי מזונות חודשיים בסך כולל של 2,400 ₪ לחודש.
22. החלטתי זו ניתנה בהתחשב בחובתו של החייב לזון את ילדיו, בהכנסתה הנמוכה של המבקשת, ובהוצאותיה עבור הקטינים, שעל אף שלא פורטו על ידה, ברי כי נטל הפרנסה של תאומים בני 4 דורש ממנה הוצאות לא מעטות, ומנגד בהכנסתו הנטענת של החייב, בהוצאותיו החודשיות ובעובדה כי לו 2 קטינים נוספים שעליו לפרנס. סכום זה הינו סביר וראוי בנסיבות העניין ויש בו כדי לאזן בין צרכי הקטינים מחד, לבין האינטרס של נושי החייב מאידך.
23. אין בידי, בשלב זה, לקבל את טענתה של המבקשת, לפיה לא חל כל שינוי במצבו הכלכלי של החייב מאז הליך הפש"ר הקודם, ולראיה במסגרת הליך זה הוטל עליו צו תשלומים נמוך באופן משמעותי מזה שהוטל עליו בהליך קודם, והוא אף הגיש תביעה להפחתת מזונות, אשר מתבררת בימים אלה בפני בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, לא נעלמו מעיני אף טענותיה של המבקשת בנוגע לחוסר תום לב מצידו של החייב, וכן העובדה שהחייב לא תמך טענותיו באסמכתאות נדרשות.
24. משכך, מקובלת עלי המלצת המנהל המיוחד, לפיה סכום המזונות האמור לעיל ייפסק לתקופה של 6 חודשים, במהלכה יהיה על החייב למצות את פוטנציאל השתכרותו ולהשיא הכנסתו, וכן יהיה על המנהל המיוחד להעמיק חקירתו בנוגע לנכסי החייב, הכנסותיו והוצאותיו. בחלוף התקופה האמורה יגיש המנהל המיוחד דו"ח מעדכן, במסגרתו יבהיר האם יש מקום להגדיל את דמי המזונות שנפסקו, כמו גם את צו התשלומים החודשי.
25. סכום המזונות שפסקתי לעיל ישולם במישרין למבקשת, בנוסף לתשלום החודשי הקבוע המשולם לקופת הכינוס לטובת הנושים האחרים, וזאת בכל 15 לחודש החל מחודש דצמבר 2016.
26. כמו כן, יישא החייב בתשלום רטרואקטיבי עבור חודש נובמבר 2016, אשר ישולם ב-3 תשלומים שווים שיתווספו לדמי המזונות החודשיים.
27. יובהר לחייב כי אי עמידה בתשלום המזונות כמוה כאי עמידה בתשלומים חודשיים במסגרת הליך פשיטת הרגל, והיא עלולה להביא לביטול ההליך. 

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ז, 01 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.