1. לפניי תביעה כספית על סך 28,569 ₪ בגין נזקי רכוש שלטענת התובע נגרמו לרכבו, רכב שטח מסוג פולאריס (להלן: "הפולאריס"), בעטיה של נהיגה רשלנית של הנתבע 1 (להלן: הנתבע") המבוטח ע"י הנתבעת 2.

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ועל כן בהתאם לתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, פסק הדין הינו תמציתי ונדרש לעיקרי הדברים בלבד.

2. בנו של התובע מר נחום רן (להלן: "הנהג") הצהיר כי הוא נהג בפולאריס בעת התאונה שהתרחשה ביום 19/12/15 בעת שהוא נהג בדרך חקלאית באזור מחלף קרית גת בסמוך לכביש 6.

עוד הצהיר הנהג כי במהלך הרכיבה הבחין כי ממולו מתקרב רכב בו נוהג הנתבע, כאשר הנתבע נוהג באמצע הדרך. על מנת להימנע מפגיעה ביצע הנהג בלימה חדה, הפולאריס הסתובב מעט, אולם עקב תנאי הדרך לא יכול היה "לברוח" מהרכב הבא מולו והנוסע באמצע הדרך.

דא עקא, בלימת הפולאריס ע"י הנהג לא הועילה והרכב הנהוג ע"י הנתבע באמצע הדרך פגע בו.

בנוסף, הצהיר הנהג כי לנתבע הייתה האפשרות, עקב תוואי, הדרך לסטות ימינה ובכך למנוע את התאונה.

3. התביעה נתמכת בתצהירו של מר אלעד טויזר (להלן: "טויזר"). טויזר הצהיר כי לא נכח בעת התרחשות התאונה אלא הגיע למקום לאחר מכן שכן הוזעק ע"י הנהג. עוד הצהיר טויזר כי שמע את הנתבע מאשר כי התאונה אירעה באשמתו.

4. התובע, אביו של הנהג, העיד כי הוזעק למקום התאונה לאחריה ועל כן לא ראה כיצד התרחשה. עם זאת העיד כי שמע את הנתבע אומר שכללי הנהיגה אינם חלים בנהיגת שטח והוא רשאי לנוהג באמצע הדרך.

דברים דומים העיד מטעם התובע מר סרוסי.

5. הנתבע העיד שאף הוא רכב רכיבת שטח, אולם הדגיש כי נסע בצד ימין של הדרך. עוד העיד הנתבע כי לפתע ראה את הפולאריס הנהוג ע"י הנהג מגיח מולו וחותך את נתיב נסיעתו, ניסיון הבלימה של הנתבע לא הועיל ואזי הנהג אשר נהג, לדברי הנתבע, במהירות ובפראות פגע ברכב הנתבע.

6. מטעם ההגנה העידה רעיית הנתבע , גב' צוברי חגית (להלן: "חגית"). חגית העידה כי נסעה עם הנתבע אשר נהג ברכב וראתה כיצד התרחשה התאונה. בנוסף, העידה חגית כי הנתבע נהג בצד ימין של הדרך וראתה כיצד הנהג הגיח עם הפולאריס "שבר" שמאלה לעבר כיוון הרכב בו נסעו הנתבע וחגית ופגע בהם.

7. מחקירתו הנגדית של הנהג עלה לראשונה כי בן דודו – עמית, היה עמו בפולאריס. אולם, עמית לא הובא למתן עדות. עוד הצהיר הנהג כי ראה את הנתבע שניות ספורות לפני התאונה וכי הוא נהג בזהירות ובהתאם לתנאי השטח.

בחקירתו הנגדית שב והעיד הנהג כי הדרך רחבה דייה לאפשר נסיעת שני רכבים, אולם מאחר והנתבע נהג באמצע הדרך ומאחר והנהג לא יכול היה "לברוח" ימינה אירעה התאונה.

בחקירותיהם הנגדיות של יתר עדי התביעה חזרו העדים על עדויותיהם הראשיות.

8. הנתבע העיד בחקירתו הנגדית כי הגם שנתיב הנסיעה הינו צר, לא הייתה התאונה מתרחשת לו הנהג היה נוסע בצד ימין שכן הנתיב רחב דיו לאפשר מעבר שני רכבים במקביל. הנתבע שב והדגיש כי הנהג "חדר" לנתיב הנסיעה שלו וכי הוא נהג בפראות.

חגית העידה בחקירתה הנגדית כי את התאונה ראתה רק שבריר שנייה לפני שהתרחשה שכן עובר לתאונה הפנתה מבטה הצידה.

9. לאחר בחינת מסכת הראיות, קריאת כתבי הטענות , סיכומי הצדדים והתרשמותי הישירה מעדויות הצדדים אני מחליט לדחות את התביעה בחלקה העיקרי. אלו הם נימוקיי:

התובע נמנע מלהעיד את עמית אשר היה בעת התאונה בפולאריס עם הנהג. עמית הינו קרוב משפחה של התובע ואין כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא זומן להעיד. הלכה היא כי מי שנמנע מלהעיד עד אשר נמצא בשליטתו, הרי שהוא נמנע מטעמים כי עדותו תזיק לתביעה.

כך אין גם, בנסיבות העניין, לייחס משקל רב לעדויות התובע וסרוסי כי הנתבע הודה באחריותו לתאונה וכי אמר להם שחוקי התנועה אינם חלים ברכיבת שטח. יש להחיל את כלל הראייה הטובה ביותר ומשלא הובא עמית שהיה עד לתאונה למתן עדות, אין להסתפק בראיות משניות.

כ"כ התרשמות בית המשפט מעדות הנהג הייתה כי הוא מבקש להרחיק את עצמו מכל אחריות. לעומת, עדות הנתבע שהייתה מהימנה, זהירה ושקולה. עדות הנתבע נתמכת בעדות חגית אשר אף היא הייתה עדות שקולה וזהירה.

בית המשפט הזהיר עצמו כי חגית הינה רעיית הנתבע ואף לה יש עניין בתוצאות ההליך. אולם, הנתבע עשה כל מאמץ להביא ראיות ואילו התובע, כאמור נמנע מכך. יתרה מזו, חגית הודתה בהגינות כי ראתה את הנהג שנייה לפני שפגע בהם שכן תשומת לבה הייתה מופנית לצד הדרך.

10. לפיכך, אני מחליט בזאת להטיל על הנהג אשם תורם בשיעור של 80% לקרות התאונה ואילו על הנתבע 20%.

הנזקים הנטענים בכתב התביעה נתמכו בחוו"ד שמאי, אשר לא התבקש לחקירה. לא הוגשה חוות דעת נגדית ולכן שכ"ט השמאי אינו שנוי במחלוקת.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע את הסך של 5,714 ₪ (לאחר ניכוי אשם תורם). כמו כן תשלם הנתבעת 2 לתובע את שכר העדים בסך 750 ₪ אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ₪ .

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי מרכז בלוד בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ז, 16 יוני 2017, בהעדר הצדדים.